חדר משלהם

מה משותף לאגי משעול, מאיר שלו, אורלי קסטל-בלום ועמוס עוז? חדרי העבודה של כולם נחשפים בספר צילומים חדש ומרתק. בואו להציץ

16/02/2011
תרבות ובידור קבלו עדכונים מתרבות
  • RSS

כשנכנסים לסטודיו של פסלים, ציירים, קרמיקאים או רקדנים, קל מאוד לזהות למי מהם שייך החדר לפי החפצים: אצל הקרמיקאים יהיו אובניים, בסטודיו של צייר יהיו מכחולים וצבעים, לרקדנים יהיה שטח רצפה פנוי גדול ביחס לשאר החדר. אבל מה מייחד חדר של סופר או משורר מחדר של כל אדם אחר? לכאורה זהו עוד חדר עם ספרייה ושולחן, אבל כנראה שיש משהו אחר באווירה. בשקט המיוחד ובדרך המסוימת בה מסודרים החפצים סביב לפינה החשובה מכולן: פינת הכתיבה.

למרות העידן האינטרנטי וחידושי הדיגיטל למיניהם, כשחושבים "סופרת" או "משורר" עדיין מדמיינים ספריות מאובקות ועטי נוצה- לא Ipad. איכשהו, קשה לדמיין את טולסטוי, או אפילו עמוס עוז, חוצב מנהמת לבו ספר רציני בטאבלט. חלק מדור הסופרים הוותיק כבר עבר לכתיבה הישר לתוך המחשב, בעוד אחרים עדיין דבקים בנייר ודיו. סופרים צעירים כבר מתקתקים בלפטופ בבתי קפה, אך למרות זאת נשמר מקום של כבוד ל"חדר העבודה" של הסופר.

חדר העבודה של מאיר שלו. צילום: טלי אמיתי-טביב

חדר העבודה של אורלי קסטל-בלום. צילום: טלי אמיתי-טביב

חדר העבודה של יורם קניוק. צילום: טלי אמיתי-טביב

להציץ למציצים הגדולים

הספר "קירות ורוח" שיצא עכשיו בהוצאת עם עובד הוא אסופת צילומים נפלאה שמרכזת 103 חדרי עבודה של סופרים ומשוררים ישראליים. טלי אמיתי-טביב, הצלמת והיוצרת שמאחורי הספר, נולדה בשנת 1953 בקבוצת כנרת, ומבלי לעבור את המסלול הרשמי של לימודי צילום הפכה לצלמת מוערכת המציגה בעשור האחרון בתערוכות בארץ ובעולם. זו לא הפעם הראשונה שהיא מצלמת חללים הקשורים בספריות ומדפים: מדובר במוטיב שמעסיק אותה רבות. הספר "קירות ורוח" מאפשר הצצה אינטימית, ראשונית, לחדרם של סופרים ומשוררים- אנשים אשר לעיתים קרובות הם המציצים לחייהם של אחרים ושואבים משם דמויות ומצבים ליצירתם. הנטייה לצילום "עיתונאי" שבו הסופר נמצא בתוך חדר העבודה מעקרת את הכוח של חדר העבודה עצמו וגורמת לעין להתרכז בדמותו של הסופר בלבד ולהחמיץ את הפרטים הקטנים. הבחירה לצלם את החדרים בלבד מעניקה לתמונות מימד אחר, חכם יותר.

חדר העבודה של בתיה גור. צילום: טלי אמיתי טביב

חדר העבודה של עמוס עוז. צילום: טלי אמיתי-טביב

לא כולם גדולים

בין החדרים בהם ביקרה אמיתי-טביב נמצאים חדריהם של סופרים ומשוררים דגולים כמו ש"י עגנון (שביתו נשמר כפי שהיה ברחוב קלאוזנר בירושלים) וחיים נחמן ביאליק, כמו גם חדריהם של כותבי 'דור המדינה': יהודה עמיחי, ס.יזהר, אורי צבי גרינברג, לאה גולדברג, חיים באר ועוד. בני "דור הביניים" והמשתייכים לקולות החדשים בספרות ובשירה לא מקופחים גם הם- אורלי קסטל בלום, יהודית קציר, אגי משעול ועוד. החדר היחיד שהבחירה לצלמו מעוררת תמיהה מסוימת הוא חדרו של דודו בוסי. סביר להניח שניתן היה למצוא סופרים או משוררים טובים יותר כדי לייצג את בני דורו (בעוד כל שאר החדרים בספר עמוסים ספרי קריאה, חדרו של בוסי הוא היחיד שבו אין אף ספר).

למרות נקודה זעירה זו, מדובר בספר צילומים חכם (את ההקדמה לספר כתבה הסופרת רונית מטלון, מחברת "קול צעדינו"). מעוצב לעילא (תמיר להב-רדלמסר, משורר ומעצב גרפי שחדרו מופיע גם הוא בספר, אחראי על העיצוב) ומשמח שיעורר חמדה בליבו של כל אוהב-ספר. מומלץ!

קירות ורוח, 103 חדרי עבודה של סופרים ומשוררים/טלי אמיתי טביב
הוצאת עם עובד, ישראל 2011

>> כל הצילומים מתוך הספר באדיבות הוצאת עם עובד, כל הזכויות שמורות להוצאה ולמחברת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה