זכה בפרס למרות תלונות על הטרדות מיניות

מפעל הפיס אישר את זכייתו של יצחק לאור בפרס לנדאו לאמנויות, למרות טענות לכאורה על הטרדות מיניות. המתנגדת היחידה קיבלה איומים על חייה

27/11/2014
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • בדואר
  • RSS

אחיות פמיניסטיות - יש לנו בעיה.
פרשת זכייתו של המשורר יצחק לאור בפרס לנדאו של מפעל הפיס ובסכום של 100,000 ₪, והליך הבחירה ותוצאותיו, הם שיעור סימבולי קטן על האישה כקורבן.

יצחק לאור. צילום מתוך יוטיוב

לאור, משורר וסופר, הואשם על ידי אשכר אלדן כהן באונס שהתרחש לכאורה לפני 20 שנה. היא אף הגישה תלונה במשטרה, אולם התיק נסגר מחמת התיישנות. ברשתות החברתיות פורסמו בשנים האחרונות עדויות רבות של נשים בזהותן המלאה המספרות על הטרדות מיניות ומילוליות מצידו של לאור, בין היתר כמרצה באוניברסיטה. תחקיר בעניין פורסם גם בתוכנית "המקור" של עופר שלח ורביב דרוקר.

לפני מספר חודשים הוזמנה הסופרת והמשוררת גילית חומסקי לועדת הפרס בתחום השירה, שכללה גם את המתרגם עמינדב דיקמן ואת המשורר והעורך יהושע סימון. לדבריה, דיקמן היה תקיף בדעתו שעל לאור לקבל את הפרס ולא הסכים לשמוע על שום מועמד אחר. גם סימון, שבתחילה בחר במשוררת אפרת מישורי, הסכים לבסוף ליישר קו עם דיקמן, אבל חומסקי התנגדה נמרצות.

"התנגדתי להחלטה זו, חד משמעית וללא סייג", היא כתבה בתגובה בפייסבוק שלה לאחר הסערה הגועשת שפרצה ובה הוטחו בה האשמות וגידופים: "סברתי שהבחירה בלאור שגויה, שירית ומוסרית. נטען נגדי שלאור מעולם לא הורשע (מה שנכון), וכי השיפוט הוא על יצירתו ולא על אישיותו. הואיל ואף בפרמטר זה לא סברתי שלאור צריך להיות הזוכה, הבהרתי שהבחירה נכפית עלי בניגוד לרצוני, שאיני עומדת מאחוריה ולא אגבה אותה.

בשלב הזה היה יותר קל לקום וללכת. וכך לאור אמנם היה נשאר הזוכה, אבל הייתי חוסכת מעצמי עימות ואת מחירו. אבל הואיל והייתי הנציגה היחידה של כמה מגזרים ביחד (נשים זו רק דוגמא אחת), בחרתי להישאר ולהשתמש בקולי הציבורי כדי להצביע. דברים אלו הועברו לדירקטריון מפעל הפיס, שאישר את הזכייה. כיוון שכך, ביקשתי לציין את מה שמופיע בפרוטוקול ממילא: שלאור זכה ברוב של שניים, ולא פה אחד. לצערי בקשתי זו לא כובדה. זה היה שיעור חשוב על התנהלות ועדות, מחאה ציבורית ועל הקשר בין פרסים לשירה. איכשהו הדיון הפך להיות על פמיניזם. מודה שמה שבעיקר היה קשה לי, זה שלא דיברנו שם אפילו על שיר אחד".

במהומה שהתרגשה בעקבות הבחירה בו, בזעם הרותח והמוצדק, חומסקי הייתה הקורבן הראשי והמיידי, ואולי גם הנוח ביותר לניגוח. היא אפילו קיבלה איומים על חייה, לדבריה, לא פחות, ואיום בחיסול הקריירה שלה בעקבות "שיתוף הפעולה עם אנס", לדברי המאיימות. "קיבלתי איומים מאוד מפורטים על חיי. התקשרה אלי משוררת מאוד מפורסמת ואמרה לי חד משמעית 'אני אחסל את הקריירה שלך כי את תמכת באנס, אני אדאג שלא תקבלי פרס ספרותי לעולם'. קיבלתי שיחה אנונימית ובה נאמר לי שאם אני חושבת שחיים של נשים הם הפקר אז גם החיים שלי הם הפקר", היא סיפרה בראיון לרדיו.

הבחירה בלאור, משורר גדול ואיש פוגעני, והסכום הכספי שיועבר לו על ידי גוף ציבורי כמפעל הפיס מדכאת ומכעיסה. נכון שלאור לא הורשע, ונכון גם שמסוכן לרדוף ולשפוט אדם שלא הובררו פשעיו בהליך משפטי, אבל אי אפשר לנתק את ההיבט הציבורי המוכתם מבחירתו ואת המסר שלה. השופטים הגברים טענו כי יצירתו היא זו שנבחנת, לא אישיותו. אם ככה, מדוע שלא יעניקו לו את התואר, כפי שהציעה משוררת חכמה, אבל יעבירו את כספי הזכייה לעמותה העוסקת באלימות נגד נשים?

בינתיים פנתה הנהלת איגוד נפגעות תקיפה מינית במכתב חריף ליו"ר מפעל הפיס המסתייג עמוקות מזכייתו של לאור ומבקש לבטלה. השיקול המוסרי אמור היה להכריע נגד בחירתו, כי זה פשוט פגום מוסרית. אבל מה שספגה גילית חומסקי במחאה שפרצה בעקבות בחירתו בלתי מוצדק ואפילו מקומם. חומסקי ספגה יחס פוגעני ומזלזל מצד חברי הוועדה ומפעל הפיס בהליך הבחירה ובפרסומה. קולה הושתק. ההתקפות מצד כמה מהמוחות הפמיניסטים רק החלישו אותה יותר והחריפו את קורבנותה בפארסה הזו, במקום לתמוך בה על הסיטואציה המשפילה אליה נקלעה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה