זירה של העצמה נשית

מרים בלאוסוב התחילה להילחם בגיל 4, כשכולן התחילו ללמוד בלט. הבחירה הלא שגרתית הפכה לחלק מחייה והביאה אותה עד לזכייה במדליית זהב באליפות העולם אליפות העולם

17/01/2016
שירי גל-אמיר קבלו עדכונים משירי
  • בדואר
  • RSS

בגיל 4, בו רוב הילדות נרשמות לראשונה לחוגי בלט והתעמלות קרקע, החליטו הוריה של מרים בלאוסוב לקחת אותה להתנסות באמנויות לחימה.

״ההורים שלי רצו לעודד אותי להתנסות, התחלתי בכל מיני ענפים – ג׳ודו, אגרוף תאילנדי וגם ג׳יו ג׳יטסו ברזילאי. במשך כמה שנים התנסיתי ולמדתי. בגיל 6 המאמן שלי זיהה פוטנציאל והתחיל ממש להשקיע בי ואני עבדתי קשה להוכיח את עצמי.״

מרים, כמו אלופות אחרות, מספרת שחלק ניכר מהצלחתה היא חייבת לאנשים שזיהו בה פוטנציאל בגיל צעיר מאוד.

״ אם ילד או ילדה רוצים להתנסות בגיל 4 או 5 זה מצוין. זה לא ספורט אלים, אלא ספורט מחזק, מעודד קואורדינציה, בטחון עצמי, תנועה וחשיבה. זה ספורט עם עוצמה, טכניקה ושכל. עבדתי ממש קשה כדי להצליח .״

מרים מספרת שכבר מגיל 8-9 בילתה את ימיה בין בית הספר לאימונים. היא נהגה לנסוע לאימונים גם בערים אחרות ועשתה כל שדרוש על מנת ללמוד עוד ולהתפתח בספורט.

מהחוג השכונתי לאליפות העולם לבוגרות

בשנת 2014 זכתה מרים בלאוסוב בתואר אלופת העולם (לבוגרות) בג׳יו ג׳יטסו (בסגנון “נה וואזה” המכונה בסלנג – “ברזילאי” ).

״בגיל 10 הבנתי שזה הספורט שלי. אחרי התנסות בהרבה ענפים בחרתי בג׳יו ג׳יטסו. מה שהכי משך אותי בו זה אופי הקרב – הוא מתחיל בעמידה ואז רובו מתנהל על הקרקע – בלי אגרופים ופגיעות בפנים. יש בו הרבה עוצמה אבל ללא סכנת פציעה כמו בענפים אחרים. אליי מאוד דיבר האתגר בקרב, התמכרתי למאמץ לנצח עוד קרב ועוד קרב.

הקרב עצמו מאוד מעניין, מי שאוהב ומבין אותו יכול גם לשבת לצפות בקרבות ללא הפסקה- הוא מורכב מריתוקים, נעילות, הכנעות – וחוץ מזה שהוא פיזי, הוא מאוד טקטי.

 

בגיל 17 התחלתי להתחרות בזכות דודי בן זקן, המאמן ובן הזוג שלי. הוא גם הביא אותי להתאחדות “אילת”, והחיבור הזה עזר לי להתמקד רק בספורט. זה בונוס אדיר כשלספורטאית יש מלגה חודשית ועזרה במעטפת תומכת – טיפולים רפואיים, תזונה ועוד, ובמימון טיסות ומחנות אימונים בארץ ובחו״ל. אפשר להתפנות לאימון במשרה מלאה, להתמקד בהישגיות, ולהביא תוצאות בתחרות כמייצגת של המדינה. בלי זה אני לא מאמינה שהייתי מגיעה לאן שהגעתי. ובכלל אני מרגישה שאני חייבת המון תודות על ההצלחה שלי – להורים, למאמנים לאורך השנים, למועדון, לדודי, וכאמור, להתאחדות “אילת” – בלי כל אלה לא הייתי באותו מקום היום. ״

 

זירה של העצמה נשית

למרות שבארץ אמנויות לחימה עדיין נתפסות כענף גברי והחוגים לילדים מלאים בעיקר בנים, מרים מספרת שהיא מעודדת הצטרפות בנות ונשים לתחום שבעולם נחשב ספורט נפוץ ואהוד לשני המינים.

״המועדון שאני מתאמנת בו ׳טים-פקט חולון׳ שם לעצמו למטרה לעודד העצמה נשית. יש קבוצות שמיועדות לבנות בלבד, כך שהקרבות מאוזנים ובטוחים, הם מעודדים חיזוק של הביטחון העצמי וההערכה העצמית, מלמדים ילדות לשמור על עצמן – גם בכלל וגם מפגיעה במהלך אימונים וקרבות.

חשוב לי שידעו שזה ספורט מאוד חכם, דורש הרבה חשיבה וטקטיקה -זה השחמט של אמנויות הלחימה. גם אחרי 18 שנים של ניסיון אני עדיין לומדת משהו חדש בכל אימון, זה ספורט עמוק שהלמידה בו לא נגמרת. הראש כל הזמן עובד, הטכניקה משתפרת, מהירות המחשבה גדלה. זה בונה אישיות חזקה יותר, שאפתנות, אומץ להתנסות. אני חושבת שאין הורה שלא רוצה את כל זה עבור הבת שלו.

בגלל שהאהבה לג׳יו ג׳יטסו תופסת אנשים כל כך חזק המועדון שלנו הוא ממש כמו משפחה- כולם מגיעים לצפות בכל תחרות, מעודדים, יוצרים קהל אוהד וסביבה תומכת להצלחות. זה ספורט שמאפשר לכל אחד להביא את עצמו לידי ביטוי, זה היופי הכי גדול בו ולכן מתחברים אליו גם ילדים וגם מבוגרים.״

בגיל 22 מרים בלאוסוב מסיימת קורס מאמנים בוינגייט, ומתכוונת להתמיד בספורט ולהמשיך ללמוד ולהגיע להישגים וגם לאמן נשים שיצטרפו לענף כמתחרות מובילות. ״זה ספורט שאף פעם לא מאוחר להתחיל לעסוק בו, יש אצלנו נשים וגברים שגם בגילאי 30, 40 ו-50 מגיעים כדי לנסות ומתאהבים ונשארים. התחושה היא שאת חלק מקהילה, ממשפחה.״

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה