זה לא קרה

היא השתוקקה לגוון את חייה. סיפור על תשוקה לגבר, לאישה ולאשמה

08/04/2017
שרה רייזמן קבלו עדכונים משרה
  • בדואר
  • RSS

שאטרסטוק

״אתה רוצה לראות אותי משתינה?״ שאלה אותו מצוחקקת כנערה פוחזת כשהבחינה בו נכנס אחריה לתא השירותים בלובי המלון. האלכוהול שהציף את עורקיה, טיפש אותה לחלוטין והשכיח ממנה את גילה, מעמדה ובעלה. הוא נשען על משטח הכיור, גבו למראה המהודרת מתבונן בה נאבקת בעצמה בחינניות כובשת. היא ענטזה אגנה מצד לצד, נלחמת בגרביון הסרבן שלפת את ירכיה בחזקה תוך שהיא מפשילה את שמלת המיני הסגולה כלפי מעלה.

כל כך מעורפלת היתה, שנוכחותו כלל לא היתה מהותית עבורה באותו הרגע. היא התיישבה על האסלה עצומת עיניים ורפויית גוף, מתמסרת לזרם השחרור. משסיימה, פקחה את עיניה וחייכה במבוכה, כמו נזכרה שהוא שם. הוא עמד מולה מחייך היא שמעה את מבטיו מדברים אליה והרגישה, על אף הסיטואציה הגרוטסקית, הכי נחשקת בעולם. בהבחינו כי רגליה לא מאפשרות לה לקום בכוחות עצמה, הרים אותה וכמו ילדה קטנה הושיב אותה על משטח הכיור ופתח את ברז המים כדי לשטוף את פניה. היא סרבה, מנסה להחזיר לעצמה את מעט השליטה שאיבדה. המים זרמו והחלו מרטיבים את ישבנה שנותר חשוף, היא שיקעה את פניה בצווארו, מתמסרת למגע הנעים של זיפיו הריחניים, מתפעלת מכתפיו הרחבות ומתענגת מבליטתו שהתקשחה על ירכיה המפוסקות.

***

״אז אתה אלעד פרץ״ חייכה בבטחון כשנגשה אליו במימוזת ההתכנסות סמוך לדלפק הקבלה של המלון. חיוכה החם בלבל אותו לרגע. הוא עמד בסתירה מוחלטת לחזותה הקרה והמרוחקת וכבמטה קסמים הנגיש אותה אליו. חליפתה בצבע כחול כהה החמיאה למבנה גופה המחוטב, חולצת שיפון דקה בגוונים שונים של ורוד נצמדה אל שדיה הזקורים, שיערה הגלי והמלא בגווני חום נאסף ברישול מוקפד ואיפור עדין הדגיש את תווי פניה המיוחדות והמחודדות על אף גילה שחצה את הארבעים. היא היתה יפה, אבל לא יפה כזאת שמסובבים אחריה את הראש, יפה מהסוג שקולטים שהן יפות, רק ברגע שהן פותחות את הפה.

״נעה אריאלי רובנר״ החמיא לה חזרה בחיוך שחשף, על אף הזיפים המטופחים, גומת חן - לא עמוקה מדי - בלחיו השמאלית. ״לא חשבתי שתצליח להגיע לכנס לאור ההתפתחויות האחרונות״ רמזה לעברו. הוא הופתע מבקיאותה, נוכח העובדה שטרם יצאה הודעה מסודרת לתקשורת בדבר מכירת הסטארטאפ שלו. ״הסחות דעת מהסוג הזה הם מקורות השראה עבורי״ ענה והושיט ידו ללחיצה: ״וחוץ מזה הגיע הזמן שנכיר, לא?״ 

בעצם הם נפגשו לראשונה, באופן לא רשמי, לפני כחודשיים, מרחוק ככה, באיזו חתונה של בת של תעשיין עשיר. הוא היה עם איזו ילדונת רעבה, בהירת שיער וקפוצת שפתיים, לבוש בחליפה שחורה בעלת גזרה ישרה שהבליטה את מבנה גופו המשולש. היא שמעה עליו פה ושם. היה קשה להתעלם מהמטאור הצעיר והחתיך, על פי שמועות, שהחליט לשחק במגרש של הגדולים. הוא עמד עם כוס וויסקי ביד, מוקף באנשים יפים, צעירים וצוחקים. היא עמדה בפינה אחרת, רכוסה בשמלה שחורה ומכובדת לצד בעלה המרשים. הם דיברו זוטות עם זוג חברים שהיו בגילם, אבל נראו לה פתאום נורא מבוגרים. היא הבחינה במבטו שניתק ממעגל הסובבים אותו, הצטלב והתעכב על מבטה. הוא הרים את הכוסית שבידו וסימן לה ״לחיים״ היא חייכה, סמוקה ונבוכה, והרימה לו את שלה בחזרה.

היא הושיטה ידה לשלו, הישירה אליו מבטה וענתה בטונציה מפלרטטת: ״בהחלט הגיע הזמן״. הלחיצה התארכה מעבר לזמן המקובל, גם המבטים התעמקו, הוא התקשה לנתק עצמו ממנה, כאילו כושף. היא הכירה את השלב הזה בהיכרות עמה, ועם השנים אף למדה לתעל את הרגע הזה להצלחות עסקיות מעוררות השתאות. היה לה קל במיוחד עם גברים, הם הכי קלים לפענוח. יש להם הבעה כזו שמשתנה ברגע שהיא מחייכת אליהם או אומרת משהו שנון. היא מחכה לשמוע את הגונג הגדול בראשם, לעיתים מלווה בתזוזה קלה באיזור החלציים ומאותו הרגע היא יודעת שמבלי להתאמץ יותר מידיי, הם כבר יחתרו למגע.

״נועה אריאלי רובנר?״ נאבקה פקידת הקבלה הבריטית לבטא את שמה, מסמנת לה לקחת את כרטיס חדרה. היא חילצה את ידה מידו ומלמלה משהו על כך שהיא שמחה לראותו ושהם יתראו בערב בקוקטייל הפתיחה. היא התרחקה אך ידעה שמבטו מלווה את צעדיה, בוחן בעניין רב את ישבנה המפוסל ועוקב כמהופנט אחר תנועותיה.

היא עלתה לחדרה, הזדרזה להשיל מעליה את בגדי הטיסה ונכנסה למקלחת. בעוד מספר שעות תרד לאולם הכנסים ותשא את נאום הפתיחה של כנס היזמות השנתי שנערך השנה בלונדון. את חייבת להיות מרוכזת, מישמעה עצמה תחת זרם המים החמים, אך משהו בלחיצת היד הארוכה ובמבטו הישיר והמפלרטט האפילו על ההגיון. היא יצאה מהמקלחת, מזגה לעצמה כוס מן היין שקיבלה בסלסלה לחדרה, נעמדה מול המראה והחלה חוזרת על נאומה.

הנאום, כמצופה, גרף מחמאות למכביר. אני צריכה משקה, דיברה לעצמה כשירדה מהבמה מפלסת דרכה אל הבר. היא חיפשה אותו בעיניה, היתה בטוחה שהוא מתבונן בה מרחוק אך כשלה באיתורו.

שתיתי יותר מידי, חשבה לעצמה כשביקשה מהברמנית שוט אחרון להערב. ״אבל את שותה איתי״ התנתה אליה בחיוך. ״דיס וואן איז און מי״ אמרה הברמנית הסקסית. היה לה מבנה גוף עסיסי, שדיים גדולים, שפתיים חושניות, שיער בלונדיני גלי ושופע. היא תמיד רצתה להתנסות ביחסי מין עם אישה, אבל אף פעם לא נמשכה למישהי עד כדי כך. הפעם היא היתה שיכורה ולבד, זו הזדמנות, השתעשעה ברעיון.

״בואי נזוז״ הוא לחש בערפה ״את לא רוצה להשתכר כאן״ המשיך, לופת את מותניה בכדי לסייע לה לרדת מכסא הבר. היא הסתכלה לצדדים, סורקת את פוטנציאל ההשפלה. היא קרבה לאזנו ולחשה נבוכה: ״תן לי עוד דקה״. הוא חייך בהבנה. היה לו ריח נקי ומתקתק היא קרבה אליו שוב ולחשה ״הריח שלך מטריף אותי״ הוא צחק והגומה הלא כל כך עמוקה שלו, קרצה לה להמשיך ״ואתה כל כך סקסי״ דיבורה שנותר אלגנטי ויציב תיעתע בו. היא הסתכלה לתוך עיניו החומות ניסתה לאתר על פי מבטו אם גם הוא רוצה אותה. ״בואי, אקח אותך לחדר״. ״לבד. אני ארד לבד.״ אמרה תוך שהיא דוחה את עזרתו מחשש להראות לסובבים כשיכורה נתמכת. נסיונותיה לשדר עסקים כרגיל גרמו לה ללכת בצורה מתאמצת משל היתה דוגמנית מתחילה עם ספר על ראשה, חשב לעצמו. בדרכם למעליות, מלמלה שהיא צריכה להשתין ונכנסה לשירותים הצדדיים בלובי המלון.

***

היא נחה על חזהו, עצומת עיניים ושמוטת איברים. האלכוהול דפק ברקותיה וריח האפטרשיב שלו שוב ערפל את חושיה. היא הסניפה את צאוורו לתוכה בנשימה ארוכה, מחככת לחייה בזיפיו הנעימים והחלה מנשקת בעדינות את צאוורו. נשימתו נעשתה כבדה, הוא לפט את גולגולתה בכף יד אחת והסתכל עמוק לתוך עיניה, היא סימנה לו במבט ״אני בטוחה״ על אף שלא היתה במצב אופטימלי לקבל החלטות, בטח שלא מהסוג הזה. והוא, כמשחר לטרף, החל מנשק אותה בתאווה שכבר מזמן –אולי מעולם- לא חוותה. בתשוקתו טרף אותה וזיפיו הנעימים החלו לשרוט תחילה את סנטרה ואחר כך את צאוורה.

היא טרפה אותו בחזרה, נישקה אותו באגרסיביות. גופה היה דרוך וחם, לא עוד עייף ונבול. קבוצת השיער הדלילה שעל חזהו קראה לה לפרום את כפתורי חולצתו המעומלנת, היא נשמעה לה החלה מנשקת את חזהו החשוף בתאווה. היא ויתרה על פרימת הכפתורים התחתונים שבחולצתו והחלה שולפת אותה במהירות ממכנסיו, חושפת בטן שרירית ושעירה במידה הנכונה. גם היא היתה ריחנית, לעזאזל, הוא הטריף את חושיה. היא החליקה ממשטח הכיור ונעמדה מולו, פותחת את מכנסיו במהירות, לא זוכרת אם היה תחתון.

הזין שלו הזדקר אליה, ״מהרגע שלחצת לי את היד בבוקר אני מסתובב עם הזקפה הזאת״ אמר והטריף אותה עוד יותר. ״איזה זין יפה״ אמרה לו נפעמת. הוא היה עבה וגדול, כמו שהיא אוהבת. ערוותו היתה מסודרת היא חפנה את אשכיו המגולחים בידה ובשניה לפתה את איברו והעמיקה אותו לפיה. היא לא זוכרת את הפעם האחרונה שמצצה למישהו, אבל משהו באסטטיות שלו גרם לה לרצות לענג אותו, ממש לאכול אותו. הוא שיחרר אנחה שהחזירה אותה -כבמחיאת כף מטיפול טלפתי- להכרתה. היא פקחה עיניה, מבוהלת ממעשיה והתרוממה אליו. הוא היה כל כך מגורה, כל כך חשק בה עד שלא שם לב – או אולי בדיעבד, כן שם לב- שהיא בדרכה להתחרט. במהירות סובב אותה, לחץ את בטנה לכיור ונכנס לתוכה חזק מאחור.

היא אוהבת את הרגע הזה, כשגבר גדול נכנס לתוכה וממלא את איברה הרטוב שמשתף פעולה כמו צמח טורף. רגע הכניעה בתוך המאבק האינסופי שלה בשליטה עצמית. הוא שלח אצבעותיו לדגדגן שלה ובתנועות קטנות ומהירות המשיך להרטיב אותה תוך שהוא מדגדג בלחייו את ערפה, נושף עליה אוויר חם ורטוב. ״אתה מחרפן אותי״ אמרה כשהחלה לגנוח, הוא היסה את פיה ״אני לא יכולה לשתוק, אתה מוציא אותי מדעתי״. הוא הגביר את הקצב, העביר את ידו האחת על כתפה השניה חפנה את ישבנה. היא שמע את גופו נחבט בשלה, חזק - כמו שהיא אוהבת. שלחה ידה תחתיה לחפון את אשכיו.

״תרימי את הראש״ ביקש ״אני רוצה לראות אותך״. היא פחדה לפגוש את דמותה הבוגדנית במראה, אך בכל זאת הרימה מבטה. הוא הסתכל עליה בעיניו המגורות והיא הסתכלה –כלא מאמינה- בעצמה. ״מה עשית?״ עצמה אמרה לה בזמן שהוא גמר. ״איזו סקסית את״ אמר נפעם והסתובב לגלול נייר על מנת לנקותה. היא הרימה את תחתוניה עוד לפני שהספיק לחזור. הסתובבה אליו ואמרה:  ״זה לא קרה. אתה שומע? זה לא קרה.״

״זה לא קרה״ החזיר לה המום ומאוכזב ״זה לא קרה.״




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה