זה לא הציפורניים, זו הכלכלה

"רבים מקרב ההורים העניים הם אנשים עובדים שלא מצליחים להגיע לרמה כלכלית שמאפשרת קיום בכבוד ולא גומרים את החודש. אבל יש אנשים, כמו הח"כית הנכבדה, שלא יתנו לעובדות לבלבל להם סיפור טוב" - לינדה ששון על דבריה של ח"כ מירב בן-ארי

02/07/2015
לינדה ששון קבלו עדכונים מלינדה
  • RSS

מירב בן ארי. צילום מתוך "המועמדות"

"הורים מעדיפים לקנות סיגריות פרלמנט ולעשות ציפורניים, במקום לממן חוגים וחינוך לילדים", כך אמרה אתמול ח"כ מירב בן ארי ("כולנו") בישיבת ועדת החינוך בכנסת ואני לא ידעתי את נפשי מרוב פליאה ותסכול.

ב-2003 אמר את אותם הדברים שר האוצר דאז, בעודו מקצץ את קצבאות הילדים, ונתן בעניים סימנים; הוא תיאר את המשפחות ממעמד הביניים ואת המשפחות המוחלשות כלכלית כמשפחות מפונקות, את האמהות ככאלה שמעדיפות את התור במספרה, על פני הדאגה לילדים.

זה דבר אחד לשמוע את הסטריאוטיפים האלו משר האוצר ב-2003 וזה דבר אחר לשמוע אותם ב-2015 מח"כית צעירה, שניתן היה לצפות שהיא תתחכך בחיים קצת יותר ותכיר את האוכלוסייה הישראלית על גווניה.

ההנחות שמניחים ביחס לאמהות עם ציפורניים וסיגריות הפרלמנט (שהתייקרו ממש אתמול, אגב) או בכלל ביחס לעניים ולמשפחות עניות ומעמד הביניים, הן הנחות שגויות, כפי שמוכיחים לנו פעם אחר פעם נתוני הביטוח הלאומי ומחקרים נוספים.

רבים מקרב ההורים העניים הם אנשים עובדים שלא מצליחים להגיע לרמה כלכלית שמאפשרת קיום בכבוד ו”לא גומרים את החודש". אבל יש אנשים, כמו הח"כית הנכבדה, שלא יתנו לעובדות לבלבל להם סיפור טוב.

יש לי זוג חברים, הורים לשני ילדים. הם מתלבטים לגבי הבאת ילדה או ילדה נוספים לעולם, פשוט כי זה המון כסף, הם מסבירים.
כמה עולה לגדל ילדים במדינה בה חוק החינוך החובה הוא חינם? תלוי את מי שואלים.

אם תשאלו הורים ממעמד הביניים שנשחק, נדחק, נחנק ונאנק תחת עול המיסים, התשלומים, השכירות או המשכנתא, יגידו לכם שהרבה כסף.

אנחנו בעידן שבו הידע הוא אינסופי והילדים שנחשפים לגירויים אינטלקטואלים לא מסתפקים בחוג ובספר. אנחנו בעידן שבו ההורים הישראלים יקבלו את אותן ההזדמנויות שמקבלים ילדים אחרים בעולם המערבי ובעידן שבו הכל מיידי, זמין ונגיש. בעידן כזה, מרבית ההורים לא מסתפקים במערכת החינוך הצפופה להחריד, אלא מרגישים צורך להוסיף עליה, בכסף שאין להם.

ומה עם תשלומי ההורים? חוק חינוך חובה "חינם", אומר שילדים יהיו זכאים ללמוד במסגרות מגיל 3 ועד כיתה י"ב ללא תשלום. ומה קורה בפועל? תשלומי ההורים למערכת החינוך מוכיחים את הפער הכלכלי בישראל. רשויות מקומיות עם חתך סוציו-אקונומי גבוה, גובות יותר תשלומי הורים, בהשוואה לרשויות מוחלשות. כך, מעמיסים את ההשקעה הנוספת בחינוך על גב ההורים. אז לטעון שההורים מעדיפים סיגריות וציפורניים? כמה ניתוק יש באמירה הזו, כמה התנשאות יש בה על איזה סטריאוטיפ מדומיין.

הורים מהשכבות המוחלשות, שעובדים מבוקר עד ליל כדי להביא פרנסה הביתה, משלמים בדוחק כל תשלום ומתלבטים לגבי כל הוצאה.

אתמול החל היום הראשון של החופש הגדול של מערכת החינוך, שפירושו הוצאה אדירה למשפחות. בין אם התשלום יהיה לקייטנות או לחוגים ופעילויות אחרות, ההורים משלמים הון עתק על היותם של ילדיהם מחוץ למערכת החינוך, חודשיים בקיץ ועוד חופשות ארוכות בחגים, פשוט כי רובם לא יכולים להרשות לעצמם להיות עם ילדיהם בחופש במקביל, במשך חודשיים ימים. וכך, שוב ההוצאה הזו מגולגלת לפתחם של ההורים.

ולסיום, שכחתי לציין שכמה מהאמהות היותר ערכיות ומשקיעניות שאני מכירה, אוהבות להסתובב עם לק על הציפורניים. זה לא הופך אותן לאמהות פחות מחויבות, פחות משקיעניות או לכאלה שלא מחנכות את דור ההמשך כראוי. זה רק הופך אותן לנשים שאוהבות ציפורניים משוחות בלק.

כדי לצמצם פערים חברתיים ולדאוג לרווחת תושביה של המדינה הזו, צריך לעבוד קשה, להתאים את מערכת החינוך, להפסיק את תשלומי ההורים המוגזמים, לנקוט בצעדי התייעלות, להגדיל את מס הכנסה השלילי, להעלות את השכר, להוריד את יוקר המחיה ועוד צעדים חברתיים וכלכליים רבים.

אבל הרבה יותר קל לבוא בטענות להורים, להאשים את האזרחים ולקבל כותרת בעיתון שכל כולה אמירה פופוליסטית. רק דבר אחד נשגב מבינתי: מה לגברת ולמפלגה שחרתה על דגלה עשייה חברתית?

. 

* הכותבת היא פעילה חברתית, מרצה לתקשורת פוליטית ואוהבת את ציפורניה מטופחות 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה