זה לא אמור לכאוב לך

יחסי מין אמורים להיות מענגים ומספקים. הם לא אמורים לכאוב. אם זה קורה, כדאי לברר את הסיבה ולקבל טיפול מתאים. וממש לא חייבים להתנזר. שיחה עם גינקולוגית סקסולוגית

01/03/2016
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

 כשהסקס כואב. צילום שאטרסטוק אחרי 3 חודשים של סקס סוער, מלא תשוקה ואהבה לחבר החדש שלה, נטע (שם בדוי) התחילה להרגיש כאבים באבר המין שלה. זה היה מפתיע, שכן הצעירה בת ה-26 כבר ידעה מערכות יחסים מיניות בעבר והאהבה לבחור החדש בחייה רק הלכה והתגברה. היא הרגישה שהוא ה-אחד, ולא הבינה מדוע המחשבות על יחסי מין איתו גורמות לה להתכווץ ולהיסגר.

היא נבדקה וקיבלה מרופא הנשים שלה מרשם לתרופה נגד פטריה בנרתיק, אבל למרות הטיפול, הכאבים המשיכו להציק. "גם הבחור שם לב שכואב לה, ויחד החליטו לקצר את משך החדירה והסקס הנרתיקי, אבל גם זה לא סייע", מספרת ד"ר עינת אלרן, גינקולוגית וסקסולוגית, מכבי שירותי בריאות והמרכז לרפואה מינית שיבא תל השומר. "הכאבים שיבשו את חיי המין של נטע ובן זוגה וככל שחלף הזמן, נטע הרגישה שהחשק המיני שלה פוחת, שהיא מנסה להתחמק מקיום יחסי מין כי הפעילות במיטה מתסכלת אותה, כואבת לה, הבחור מרגיש בכך ושניהם מתבאסים".

יחסי מין לא אמורים לכאוב, לא בגיל צעיר ועל אחת כמה וכמה ככל שאנחנו מתבגרות. ולכן, כשזה קורה, וזה עלול לקרות, חשוב מאוד לגשת לייעוץ ולברר את הסיבות, וכמובן – לקבל את הטיפול המתאים.

"הדבר הראשון שאני מדגישה בפני נשים או זוגות שמגיעים אליי לייעוץ הוא שסקס עושים משתי סיבות: פריון, ואינטימיות גופנית נעימה עם בן הזוג, או עם בת הזוג (למרות שבמרבית המקרים בעיות ובכאבים ביחסים חד מיניים שכיחים פחות). אני מדגישה גם שאם יחסי המין אינם נעימים, אפילו כואבים, אי אפשר להמשיך ולחרוק שיניים, כי הגוף זוכר את הכאב. וזה אומר שמגיעים למגע המיני הבא כשהאישה, לעתים גם הגבר, מכווצת, כואבת וחוששת. מי שמוצאת את עצמה במצב כזה צריכה להבין שיש דרכים לזהות, להבין ולנטרל את כאב כדי להגיע לסקס מהנה. לכן, המטרה הראשונה בטיפול היא לנתק את הכאב מיחסי המין".

בדיקה גינקולוגית. צילום שאטרסטוק

 מה יכולות להיות הסיבות לכאבים?

ד"ר אלרן: "זה לעתים תלוי בגיל האישה, וישנו כמובן גם מרכיב נפשי משמעותי, שקשור לתפיסת המיניות שלה, קונפליקט פנימיים, חינוך וסגירות מהבית, או חוויה של תקיפה מינית בעברה. אני חייבת לדעת את הדברים הללו. ולכן, בדרך כלל בפגישה הראשונה אנחנו רק משוחחות, ללא בדיקה גינקולוגית או אחרת. הדבר הראשון שאני מדגישה בפני נשים ובני זוגן הוא שאפשר לקיים יחסי מין מהנים, אוראליים, אנאליים, ידניים, ללא חדירה לנרתיק, ועוזרת לבחון את כל האפשרויות של שניהם להגיע לגירוי ולאורגזמה. הנרתיק זה לא הדבר היחיד, וכשהוא סגור לרגל שיפוצים יש עוד דברים. לא להיכנס לנרתיק זה לא אומר שצריך להתנזר. אני גם מסבירה שזו הזדמנות  להרחיב את גבולות המיניות, לגוון. אחרי השיחה הזו, לפעמים רק בפגישה השנייה – אני בודקת".

כיצד מתבצעת הבדיקה?

"הבדיקה שלי מתחילה בהסתכלות כיצד האישה עולה על כיסא הגינקולוג, בביטחון או בחשש. בהמשך, אני מסתכלת על הנרתיק, מחפשת מאפיינים במראה עור הפות, בהפרשות, לוקחת דגימות עם מטוש מנקודות רגישות, אם צריך אני בודקת בעזרת ספקולום (מפשק) או מבצעת בדיקה ידנית פנימית, בוחנת את תפקוד שרירי רצפת האגן ולעתים מפנה לפיזיותרפיה של רצפת האגן אם אני מאבחנת שזו בעיה משמעותית".

מהן האבחנות האפשריות ומהם הטיפולים שאת מציעה?

ד"ר אלרן: "כאמור, לעתים קרובות האבחנה היא תלוית גיל. בקרב נשים צעירות האבחנה יכולה להיות וגיניזמוס, לעתים מדובר ב PROVOKED LOCALIZED VSTIBULODINIA  שזה למעשה שילוב של שתי תסמונות, וסטיבוליטיס ו-וולוודיניה. במקרים רבים יכול להיות עירוב של אבחנות, שכולל גם שלפוחית או מעי רגישים, תפקוד בעייתי של אברי האגן ושרירי רצפת האגן ועוד. חשוב גם לוודא שאין זיהום פטרייתי.

כשהסקס כואב. צילום שאטרסטוק

"אצל נשים מבוגרות לקראת, במהלך או לאחר גיל המעבר והפסקת הווסת הכאב יכול לנבוע מכמה דברים. השכיח ביותר הוא חסר של אסטרוגן שמשפיע על רירית הנרתיק, מייבש אותה, עושה אותה דקה ורגישה יותר, משנה את הרכב אוכלוסיית החיידקים בנרתיק (פלורה). שינוי בפלורה יכול לגרום לצריבה ולגירוד, הרירית הדקה פחות גמישה ונפצעת בקלות. זה עלול להתרחש גם בגלל טיפולים כימותרפיה ואחרים בגלל סרטן השד, למשל".

מגוון הטיפולים הוא בהתאם לאבחנה: כשמדובר במחסור באסטרוגן, מנסים לשפר את המצב בטיפול תרופתי – בגלולות הורמונליות או במסככי נרתיק שמכילים אסטרוגן. יש גם מסככי נרתיק על בסיס מים, סיליקון ואפשר להשתמש בשמן שקדים. השימוש בשמן שקדים מומלץ גם למי שהופנתה לפיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן, או שהומלץ לה לתרגל אותם ביוזמתה, על ידי הרופא המטפל. האימון נעשה באמצעות אצבע שמחדירים לנרתיק, עיסוי בחיץ הנקביים (פרינאום) או שימוש במאמני נרתיק (מרחיבי נרתיק, שהם גלילים בגודל משתנה).

 "לעתים צריך לשלב בין כמה סוגי טיפול: תרופה דרך הפה, או במריחה מקומיות, פתילות, וכדומה. פיזיותרפיה של רצפת האגן, או ניתוח להוצאת רקמות מגורות במבוא העריה, שאני ממליצה עליו רק לעתים נדירות. משתדלת למצוא פתרונות שאינם ניתוחיים. לא פחות חשוב לוודא שאין זיהום כלשהו וגם לנסות ולהימנע מגורמים מגרים, כמו תחתוניות, תחתוני חוטיני. אני ממליצה ללבוש רק תחתוני כותנה, לא לסבן את הנרתיק בכל מיני סבונים. במקרים מסוימים נמצא קשר בין נטילת גלולות ו-וסטיבוליטיס, כך שיש מקום גם לדון בהמשך השימוש בגלולות", מסכמת ד"ר אלרן.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה