זה דיכאון או חרדה?

מהם הסימנים לדיכאון ומהם הסימנים לחרדה? מתי כדאי לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ לגבי טיפול תרופתי, למי מתאים טיפול אצל פסיכולוג ומתי כדאי לעלות שלב ולגשת לייעוץ אצל פסיכיאטר?

20/01/2016
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • בדואר
  • RSS

זה דיכאון או חרדה? צילום שאטרסטוקהפרעות במצב הרוח הן כבר לא בושה: דיכאון, חרדה ולפעמים שילוב של השניים הם תופעה נפוצה. אין כמעט אחד או אחת שלא מכירים מישהו שלוקח ציפרלקס ושאר תרופות נוגדות חרדה ודיכאון.

"דיכאון וחרדה הן שתי תופעות שמוגדרות כהפרעה במצב הרוח. וזה קורה לכולנו. יש תקופות שאנחנו מאושרים ורגועים יותר, יש תקופות של עצב, תסכול, דיכאון ואי שקט", מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני ב"מכבי שירותי בריאות". "השאלה המרכזית שמעניינת אותנו, אנשי מקצועות בריאות הנפש, היא מהי רמת התפקוד בתקופות הללו ועד כמה הוא נפגע. בנוסף, מהי חוויית איכות החיים של האדם שסובל מאחת או משתי התופעות, שלעתים יש להן קשר (ראו בהמשך) ועד כמה איכות החיים ושביעות הרצון של אדם מחייו נפגעות".

העצב שאין לו סוף

החיים שלנו מורכבים, ואין אישה או גבר, ילדה או מתבגר, שלא חוו בחייהם מצבים קשים שהתגובה להם היתה עצב גדול וייאוש. באירועים כגון פרידה, אבדן, פיטורין, זו תגובה נורמטיבית וטבעית כל זמן שהיא מתרחשת בפרק זמן מסוים. "פרק הזמן נתון לפרשנות ולאסכולה הטיפולית של איש המקצוע, אבל באופן מעשי בוחנים את התגובה לאירוע בפרק זמן של חודש עד שלושה חודשים. אם התופעות נמשכות מעבר לכך, זה אמור להדליק נורה אדומה", מבהיר הריס.

ואלה הסימנים שצריכים לעורר חשד בהקשר של דיכאון:

  • מצב הרוח שפוף לאורך זמן
  • עצב, דכדוך
  • חוסר הנאה
  • רגזנות
  • אדישות

.

 כל אלה הן תופעות רגשיות שיכולות להעיד על דיכאון, אבל צריך לקחת בחשבון גם תופעות התנהגותיות וגופניות: שינויים בשעות השינה, שינויים בתאבון, בתפקוד ובמילוי משימות היומיום. "לא מדובר בדחיינות רגילה שנובעת מעומס, אלא בקשיים שמתבטאים בצורה שמשבשת את החיים, כמו חוסר יכולת לצאת מהמיטה, היעדרות מהעבודה ועד שיבוש של הקשרים הבין אישיים. בהתקף דיכאון אדם יכול להרגיש תחושה של חוסר ערך, חוסר תקוה, חוסר משמעות ואשמה", מדגיש הריס. "דיכאון יכול להתבטא גם בכאבים ומחלות, במיוחד בגילאים מבוגרים".

להפסיק לפחד מהפחד

המצב הכלכלי, הביטחוני, היחסים במשפחה המורחבת ובעבודה - ישנן כל כך הרבה סיבות שיכולות לגרום להתקף חרדה, לסטרס, לתחושת פחד. " חרדה הינה שילוב בין רמות של פחד וגם תסכול, חוסר אונים ועוד. העוצמות שונות מאדם לאדם, כמובן, וגם צורת הפרשנות: יש מי שיראה באירוע בטחוני מצב שמסכן אותו באופן אישי, אחר יגיב בצורה מתונה יותר", מסביר הריס.

מעבר למצב הרגשי, לחרדה יש גם ביטויים גופניים, חוויית עוררות שיכול להתבטא:

  • בדופק מוגבר
  • בהזעה
  • בכאבי בטן, גב וראש
  • בפעילות מעיים מוגברת
  • ברעד
  • בנשימות מהירות

.

התגובות הללו הן תוצאה של מנגנון אבולוציוני שנועד לשרת אותה, מנגנון ששמו בספרות הרפואית הוא Fight Or  Flight ובעברית – הילחם או ברח. "זהו מנגנון שמשנה תהליכים בגוף כדי לעזור לנו להתמודד עם סכנה. המערכת הגופנית מכוונת לפעולה מהירה, מאיצה את הדופק, גורמת להזעה, לפעילות מעיים מוגברת ועוד. לעתים חווית חרדה רבת עוצמה יכולה להיות דומה לאירוע לב", מתאר הריס.

זה דיכאון או חרדה? צילום שאטרסיטוק

ישנם כמובן סוגים רבים של חרדה: התקף פאניקה, חרדה מתמשכת, פחד מפני מקומות סגורים או גבוהים, מפני ג'וקים או נחשים. חרדת בחינות או חרדה חברתית ועוד. שלא לדבר על כך שהחיים בישראל, על שלל האירועים הביטחוניים שבה, יכולים להיות טריגר משמעותי לתחושת אי שקט וחוסר ביטחון גם לקשוחות ביותר.

האם יש קשר ישיר בין דיכאון וחרדה?

הריס: "יש דמיון רב מבחינה ביולוגית בין שתי התופעות. חרדה מעוררת תגובות בכמה מישורים. הרבה פעמים כשהעוצמות שלה גדולות היא פוגעת בתפקוד. אורח החיים נפגע, ובעקבות זאת יגיע הדיכאון, מלווה בתחושות כמו אשמה, חוסר יכולת וייאוש".

מישהו מטפל בכם?

אמנם הנטייה הטבעית היא לפנות לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, קרי לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, אבל לדברי הריס תמיד כדאי לערב את רופא המשפחה שישלח לבדיקות. "ישנן תופעות שיכולות להיות מושפעות ממצבי בריאות, כמו פעילות יתר או פעילות חסר בבלוטת התריס, שכדאי לברר. גם רופא משפחה מוסמך לאבחן דיכאון וחרדה, ובמכבי שירותי בריאות מעודדים את רופאי המשפחה להתייחס להיבטים נפשיים ורגשיים. בכלל, רופא המשפחה קרוב למטופל ומכיר אותו ואת משפחתו טוב יותר, מעבר לכך שהוא יכול לשלוח לבדיקות המתאימות, על פי שיקול דעתו".

מה היתרון בפניה לפסיכיאטר?

הריס: "לפסיכיאטרים יש כמובן ניסיון רב יותר בתחום בריאות הנפש והם ערים לניואנסים שונים שרופאי המשפחה לא תמיד מכירים. כמו כן, פסיכיאטר מתמצא יותר בתרופות  הרלוונטיות לתחומים הללו ולשילובים בין התרופות הללו. לכן, ההמלצה היא לקבל ייעוץ מרופא המשפחה האם ומתי כדאי לפנות לקבל ייעוץ וטיפול אצל פסיכיאטר".

ומה מקומו של הפסיכולוג בטיפול בהפרעות מצב רוח?

"לפסיכולוגים ופסיכותרפיסטים יש אסכולות וכלים רבים לסייע הן בהתמודדות והן ביצירת שינויים. בתהליך הטיפולי ניתן להתייחס לקושי הרגשי, עולמו הפנימי של הפונה וכן להיבטים התפקודיים. כיום נפוצות מספר גישות בגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי שבה תתקיים התייחסות בשני מישורים, במישור הקוגנטיבי ייבחנו המחשבות, הפרשנויות, דפוסי החשיבה ואמונותיו של אדם. במישור ההתנהגותי תתקיים התייחסות לדרכי ההתמודדות הן בהיבטים של רגיעה או וויסות הקושי והן בהיבטים של התמודדות ושיפור התפקוד.

"יש גישות טיפוליות נוספות: טיפול זוגי או משפחתי, בהן מתייחסים לדיכאון או חרדה בהקשר של היחסים הקרובים, עד כמה מושפעים מהם או משפיעים עליהם. טיפול בגישה פסיכודינמית יבחן את הדברים באופן שאינו מובנה ושיטתי, אלא יייתן מקום רב להלכי הרוח ונפשו של המטופל, בגישה זו תתקיים התייחסות לכל הנ"ל ועל פי רוב יושם דגש על היחסים ותפיסות העולם של המטופל באווירה שמטרתה לאפשר לו להביא את ההיבטים האינטימים והפרטיים של חייו.

"בעוד שהפן הרפואי יסתכם על פי רוב בנטילת תרופה הרי שטיפול רגשי, הניתן על ידי אנשי מקצוע, מאפשר מקום רב יותר למטופל, ובכלל  התהליך הטיפולי והאווירה הטיפולית שמאפשרים למטפל להיות קשוב אליך ומושקע בך ולהיות שם בשבילך לתת כלים וללוות. כל אלה יוצרים חוויה אחרת מנטילת תרופה.

"בהקשר זה חשוב לציין כי לנפש ולכולנו כוחות רבים ואפשר להתגבר על הקשיים שצויינו גם ללא טיפול תרופתי, אבל ישנם מצבים בהם צריך לשקול אפיק זה. לכן אנשי המקצוע מתחום הטיפול הרגשי יכולים להמליץ מדי פעם ולדון עם הפונה לגבי התייעצות עם רופא משפחה או פסיכיאטר, שוב תוך מקום רב לרצון הפונה. לסיכום, לאור התפוצה של התופעות הללו בישראל הצטבר ידע רב אצל אנשי המקצוע ולכן מומלץ שלא להתעלם מהקשיים שנוצרים בעטיין ולפנות לטיפול", מסכם הריס.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה