ורדה, לכי הביתה

לא רק שורדה רזיאל-ז'קונט מעלה באמון של נפגעת תקיפה מינית כואבת והשפילה אותה בשידור חי, אלא שהיא עשתה זאת כבת סמכא, כביכול – ובכך נתנה לגיטימציה לכל המפקפקים בזכות האישה על גופה

05/12/2012
הילה בניוביץ הופמן קבלו עדכונים מהילה
  • RSS
» ורדה רזיאל ז'קונט, Youtube

גילוי נאות: אני לא מאזינה קבועה לתוכנית הרדיו של ורדה רזיאל ז'קונט. למעשה, אני לא מאזינה לה כלל. אם הייתי רוצה לקבל ייעוץ לא מקצועי ולא אחראי לגבי נושאים מהותיים בחיי, הייתי פונה לאחיינית בת השנה שלי, שמבחינתה ניתן לפתור את רוב הבעיות בחיים בעזרת "צצי!" ו"עוגיה!". עם זאת, יש מספר לא מבוטל של אנשים שלא רק מאזינים לתוכנית של רזיאל ז'קונט, אלא גם רואים בה סמכות בתחום הפסיכולוגיה ומדריכה טובה לחיים, כך שלדברים שהיא אומרת בתכנית יש השלכות משמעותיות.

בתוכנית ששודרה שלשום הקריאה רזיאל ז'קונט מכתב ממאזינה, שבו היא מספרת על ניסיון אונס, או לכל הפחות תקיפה מינית חמורה, שעברה מידי בחור שעמו היתה במערכת יחסים. היא סיפרה שמאז אותו מקרה, היא סובלת מסיוטים ולא מסוגלת ליצור קשרים עם בני המין השני. בתגובה, רזיאל ז'קונט נזפה במאזינה על היותה "היסטרית" ו"אגוצנטרית", איימה עליה שאם תמשיך "לעשות קריירה מהטראומה" היא תישאר בתולה זקנה ומרירה, והציעה לה לשכב עם עוד שישה גברים לפחות כדי "להשתחרר קצת מבחינה מינית".

גיליתי את העניין בעקבות מכתב תלונה לתחנת הרדיו שהופץ בפייסבוק, ששלחו נציגות מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בירושלים. קראתי את הדברים ולא האמנתי: יש פסיכולוגית כלשהי עלי אדמות שמסוגלת להגיב כך לבחורה שמספרת על ניסיון אונס? ודאי דבריה הוצאו איכשהו מהקשרם, או שזו היתה בדיחה בטעם רע מאוד, או שמישהו המציא סיפור על רזיאל ז'קונט כדי להשמיץ אותה. זמן קצר לאחר מכן הופצה גם ההקלטה מתוך התוכנית עצמה, וכבר לא נותר ספק. אפילו כששמעתי את הדברים במו אוזניי, לא יכולתי להתגבר על תחושת חוסר האמון. הלא גם אם הייתי אומרת לפסיכולוגית שלי שיש לי טראומה מאכילת וופלים בטעם לימון, היא היתה מתייחסת לזה ברצינות. בן בנו של קל וחומר, אם הייתי מספרת לה על תקיפה מינית.

החטאת וגם הצטדקת?

זוכרים את "המרכז לאמנות הפיתוי"? בזמנו רעשה הרשת כי המוסד הזה מלמד את חניכיו שכשאישה אומרת "לא", היא מתכוונת ל"כן", והתוצאה היתה שאחד מהתלמידים שלו התרברב בסיפור כיבוש שהיה למעשה אונס לכל דבר. כעסנו על אמני ה"פיתוי" למיניהם, ובצדק. כששמעתי אתמול את רזיאל ז'קונט משתמשת בדיוק באותו טיעון, ומסבירה למאזינה שהותקפה ש"הבחור לא עמד בפני יצרו" ושהיא אמרה "לא" אבל בעצם התכוונה ל"כן", רציתי לדפוק את הראש בקיר מרוב תסכול.

היתה לרזיאל ז'קונט הזדמנות להכות על חטא, לחזור בה מהדברים. בתגובה לפניות, היא בחרה להגן על העמדה שלה, ולטעון שבנסיבות האלה, התקיפה לא נראה לה נוראית כל כך, ושאין בכוונתה להתנצל. להיפך, היא אפילו שמחה על ההמולה התקשורתית כי "זה עושה לי רייטינג". עד לכתיבת שורות אלה, לא נשמעה מפיה שום נימת חרטה, או אפילו הבנה של חומרת העניין.

צריך לומר את הדברים בצורה ברורה: העובדה שמדובר באישה עם תואר שני בפסיכולוגיה לא צריכה להקנות לה שום חסינות מפני הביקורת שחטפו אנשי "אמנות הפיתוי". להיפך: המעשה שלה גרוע פי עשרות מונים, כי לא רק שהיא מעלה באמון של בחורה פגועה שפנתה אליה מהמקום הכואב ביותר והשפילה אותה בשידור חי, אלא שהיא עשתה זאת כבת סמכא, כביכול – ובכך נתנה לגיטימציה לכל המפקפקים בזכות האישה על גופה. יפתיע אתכם לשמוע שכבר התקבלה במרכז הסיוע תלונה מאב של נערה בת 15, שנער אחר תקף אותה בטענה ש"'ורדה הכוהנת' אמרה שזה בסדר"?

קוראים לזה אחריות, גברת רזיאל ז'קונט, ואם את מתיימרת להיות אשת מקצוע, את צריכה להתמודד עם התוצאות של מעשייך. בגישתך הילדותית ונטולת האמפתיה, הוכחת שהתוכנית שלך היא תוכנית בידור גרועה במקרה הטוב, ושרלטנות בוטה במקרה הרע. אין הצדקה להמשך השידור שלך. ורדה, לכי הביתה.

עוד בסלונה: אודליה דיין: ורדה - הביתה!




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה