ומלאה הארץ חמץ, בגלל הכפייה הדתית

החוצפה הזאת בלחטט לאנשים בתיקים נראית לי כמו משהו שלא הייתי מוכנה לסבול בחיים. ואני אכן לא מוכנה לסבול ולא מוכנה שמישהו יחשוב שזה מה שהדתיים רוצים

27/03/2018
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

מאת: יעל משאלי. התפרסם לראשונה בפרופיל הפייסבוק של יעל

מוכרחה להגיד תכף ומייד שאני לא סובלת את הסגנון והבכיינות של מי שנקראים 'הפורום החילוני'. לא מפספסים הזדמנות לפספס כל הזדמנות להישמע רציניים. תמיד מצליחים לקחת טענות רציניות ולרדד אותן לרמת 'תמיד אנחנו צריכים לוותר' ו'זה לא פייר'.

יחד עם זה, וגם את זה אני מוכרחה להגיד, כמעט קפצתי עד התקרה כששמעתי על האיסור לאנשים פרטיים ולחיילים להכניס אוכל מהבית (חמץ יענו) לבתי-חולים ולבסיסים.

לא זאת אף זאת – שכמעט נפלתי חזרה בחבטה לרצפה כשקראתי שמאבטחים אשכרה בודקים בתיקים של כל אחד בכניסה לבתי-חולים, בני משפחה של מאושפזים ומיועדים לאשפוז בעצמם, שאינם, חס וכרפס, מגניבים לעצמם חמץ. חיילים בטח צפויים לחטוף שבת ביציאה או כלא.

תשמעו...
לא יודעת איך יש דתי אחד בארץ שמוכן לחרפה הזאת.

בעד פרהסיה ממלכתית ברוח יהודית מסורתית-תרבותית (צילום: יערה די סגני)

ממלכתית, וודאי שגם אני בעד שהפרהסיה הממלכתית הישראלית תהיה ברוח יהודית מסורתית-תרבותית. כל מקום ממלכתי יהיה כשר בכל ימות השנה וגם בפסח.
נקודה.
זהו.
שום דבר מעבר לזה בעניין הזה.

כמו שעוד לא נולד הדתי שימנע מעצמו פיקניק בסחנה בפסח בגלל שערבים ויהודים אחרים אוכלים שם פיתות טבולות בחלב ובשר, או בגלל שהקיוסקים בכל מקום מוכרים חמץ לפסח, וכמו שאף דתי לא גוזר על עצמו להימנע מרחובה של עיר מלאת חמץ, אין אמת בטענת הפוליטית הדוחה של עסקני הציבור ורבניו בדבר השהות בחדר או באוהל עם מי שאוכל חמץ.
זה לא שלי? אין לזה קשר אלי.
מישהו צריך להיזהר שלא לאכול בכלים שזוהמו בחמץ? זה אני והכלים שאביא מהבית, אם זה חשוב לי.

צורם?
גם לי.
באופן אישי צורמים לי מקומות לא כשרים כל השנה, קעקועים, פרסומות לחזיר, ופסח או סוכות בקרואטיה הנפלאה (תשמעו ממני, אין דברים כאלה. אין לתאר. משהו להתגעגע אליו כל החיים).
החילוניות צורמת לי.
חילוניות של חמץ ושל חילול שבת ושל אופניים ביום-כיפור.
צורם. צורמת. צורמים. צורמות.

אז אני נצרמת לי בבית. ועושה לעצמי חשבון נפש למה אני ככה ומה זה אומר עלי ומה אני מתכוונת לעשות עם זה. כלום.

החוצפה שבחיטוט בתיקים היא בלתי נסבלת (צילום מסך)

החוצפה הזאת בלחטט לאנשים\חיילים בתיקים\תרמילים נראית לי כמו משהו שלא הייתי מוכנה לסבול בחיים. ואני אכן לא מוכנה לסבול. לא מוכנה שמישהו יחשוב שזה מה שהדתיים רוצים. עם כל מה שזה יאתגר אותם בשמירת כשל"פ שלהם בכל מקום.

שמעתי עסקני דת טוענים שרוב הישראלים שומרים בעצמם כשל"פ ורובנו מסורתיים וזה אכפת לנו.
נו? למה לא לסמוך על זה?
למה לדחוף גם את המסורתיים ההגונים לעשות דווקא? למה לכפות על כולם משהו שרק מתי מעט ממילא היו עוברים על זה? אפשר לשים בנימוס שלטים של 'שימו לב... חג שמח, המרחב הציבורי כשל"פ, רפואה שלמה... שירות קל ונעים'. בעדינות. ברמז. בהזמנה לשותפות. למה בכפייה?
מאבטחים יבדקו בתיקים? לאן הגענו?

אני אגיד לכם לאן.
לזה שהממסד הדתי גורע באלימות משמירת מסורתיות באהבה והתחשבות הדדית.
לזה שיותר חמץ יוכנס על אפו וחמתו של כל מאבטח וש.ג מאשר אם לא הייתה כפייה בוטה ודוחה כזאת.
לזה הגענו.

ומלאה הארץ חמץ.
בגלל הכפייה הדתית.

יעל משאלי (אלבום פרטי)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה