''ואז היא הגיעה''

ההצלחה של האותנטיות הסיפורית הנוצרת בסרטו החדש של רעי פלורנטין, היא הישג מרשים כי יכל להיגרר בקלות למשבצת של עוד קומדיית קיץ שחוקה. רוצים לראות? אנחנו מחלקים כרטיסים אז אל תפספסו!

17/07/2017
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • בדואר
  • RSS

״ואז היא הגיעה״ סרטו של רועי פלורנטין, הוא סרט קליל שמצליח בו זמנית לצחוק על כולם (גברים/נשים, מזרחים/אשכנזים), במינונים נכונים ובמאוזן. המאזן שנשמר לאורך כל הסרט, מתאפשר בזכות התסריט המבוסס על סיפור אמיתי של התסריטאי המוכשר שי להב.

דן פרייליך (מיכאל אלוני) הוא עו״ד צעיר שעובד במשרד של אביו (שמואל וילוז׳ני המצוין). דן וזוגתו תמר (אפרת דור) עומדים להתחתן ואמו (מיקי קם) לוחצת עליהם לסגור אולם. אחותו של דן עובדת כמפעילת תיאטרון בובות. במשפחה החיפאית האשכנזית, קיים פער רב בין חלומות למציאות, עד כי נדמה שהמציאות החומרית מכתיבה את הטון.

מיכאל אלוני ווילוז'ני

דן חולם לשיר אבל הבחירה שלו להיות עו״ד לצד אביו, מרחיקה אותו מהחלום, לאחותו לעומת זאת יש מוח טוב למשפטים אבל הפסיכומטרי והדרישות הגבוהות, נדמים כמרחיקים אותה מהאפשרות הזו, ובתוך חיי הנוחות -הבורגנות הצפויה מראש, נדמה כי הסיכוי לחוות ולממש את החיים כמלאי ריגושים ולהט, הולכים ומתרחקים. אלא שאם חשבנו שאחת היא דינו של גבר צעיר ובורגני (ג׳וב טוב, קבוצת כדורגל אהובה, חברים מהתיכון או הצבא וחברה יפה או במלים אחרות; רוטינה, חרדות מפני הצפוי מראש, צינה קרה, וריגושי שיא מול הטלוויזיה), הרי שמהר מאוד, כבר במערכה הראשונה, היא תגיע והכל הולך להשתנות.

חן אמסלם אופנוע

״היא״ זו מירב (חן אמסלם), בחורה ירושלמית ממוצא כורדי שמתגוררת עם אם חד הורית (עינת שרוף) ויש לה אהוב, ארגנטינאי מבוגר, על סף גירושים. דן ומירב ייפגשו לגמרי בטעות אחרי דיון משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים (ומפגש שלנו הצופים עם הקאמבק המוצלח של גידי גוב, שמפתיע בדמותו שובת לב של שופט לא שגרתי). אחרי הדיון המשפטי, דן ואביו יושבים במסעדה במושבה הגרמנית בירושלים וכמו בהרבה קומדיות רומנטיות, מירב היא המלצרית שפוגשת את דן ובעקבות תקלה שופכת לו את המנה על החליפה. מהר מאוד ובאופן לא רציונאלי הפגישה הלא צפויה תתורגם לאהבה המשונה הזאת שלא תצא לשניהם מהראש ותשנה לשניהם את התכניות והחיים.

״ואז היא הגיעה״ הוא סיפור שגור בחברה הישראלית כאשר האהבה ניצתת דווקא בין אנשים שפערים (עדתיים, סוציואקונומיים ואחרים), מפרידים ביניהם. אלא שמכיוון שהסיפור מתבסס על סיפור אמיתי, הסטריאוטיפים מתרחקים ממקור הלעג ומצליחים להרכיב קומדיה קלילה ולא מעיקה, המורכבת מדמויות כנות בעלות סטריליות ריאליסיטית, הלקוחות מתוך ההוויה הישראלית (ואם יש שבכל זאת יכנו את הסרט הזה ״בורקס״- שיהיה, לפחות בורקס טעים ומוצלח).

אפרת דור בית קפה

ההצלחה של האותנטיות הסיפורית הנוצרת היא הישג מרשים לסרט, שיכל להיגרר בקלות למשבצת של עוד קומדיית קיץ שחוקה. הסרט מצליח לגעת באמת כלשהי שמתאפשרת אודות למרכיבי הסיפור.

הקהל לרוב אוהב סיפורים שמתבססים על אירועים מהמציאות, אולי בגלל שזו דרך נהדרת להפגיש בין הקולנוע לחיים ולהפוך את הפנטזיה לפחות רדיקלית ואולי זה בגלל שקהל מטבעו מחפש את עצמו בסרט. הצופים חופרים ביצירה משמעות ומחפשים את עצמם ולכן הסרט הזה במובנים רבים ידבר אל כולם. מה גם שכולנו מכירים כך או אחרת את התופעה, בה יום אחד נכנס מישהו אלמוני לחיינו וגונב את הפוקוס שלנו אליו, דרך המפגש הזה אנחנו מתגלים, מתממשים ומגשימים חלומות.

שמואל וילו'ז'ני

אם נדמה בשנים האחרונות, שסרטים רבים הולכים ומתרחקים מהמקום של קולנוע להמונים, ויותר יוצרים מעדיפים את הרצף של קולנוע מתוחכם ואמנותי (שלא תמיד הקהל קונה), מגיע הסרט הזה שמציב אלטרנטיבה, בז׳אנר שקבוצת היוצרים בו מצומצמת. מצד אחד קולנוע ישראלי מאוד, קליל, כייפי וגדוש הומור ומצד שני, אוסף קלישאות וסיפור שכאילו כולנו מכירים, המיקס הזה בין הגבוה הלא מתיימר, לנמוך, מאפשר ל״ואז היא הגיעה״ לספר סיפור על הלב ולגעת במשהו בלב שלנו, הצופים.

טריילר

כוכבים - 4.5

מרלנה - עובר+ סיפור שנשים הן מקור הכוח שלו ולא היה מתאפשר בלעדיהן לספרו.

רוצות לראות את הסרט? מלאו את הטופס ואולי תהיו בין הזוכות!


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה