התשוקה ליופי

במקום הכי יפה בשכונת נווה צדק, בין מחול ומוזיקה, נמצאת דלת כחולה שמאחוריה עולם שלם של תרבויות. פרק נוסף בפרוייקט של אליסיה שחף

01/10/2010
אליסיה שחף קבלו עדכונים מאליסיה
  • RSS
»

כרמל גוטליב קמחי, מחברת הספר "הפואטיקה של הבית" (2010), מרצה, אוצרת ומפיקת המרכז האתני הרב תחומי "ענבל" במרכז סוזן דלאל בתל אביב.

"התשוקה ליופי מלווה אותי מאז ומתמיד. זו הסיבה שאני מתעניינת ועוסקת באומנות. היופי בחיי הוא צורך ולא מותרות, לכן אני "עובדת" בלהקיף את עצמי ביופי, וזה כולל את כל האספקטים של חיי, החל בביתי ובחפצים שמקיפים אותי והמשך בנושאים שאני עסוקה בהם.

המגע או הצורך ביופי הוא אכן, כפי שכתב אריאל הירשפלד, סוג של משיכה אירוטית. הוא מגלם את אותו צורך שיש לאוהבת להיות עם אהובה. כמו מימוש התשוקה בין בני אדם, המפגש עם יצירת אמנות יפה או עם מקום יפה הוא מפגש המוליד משהו חדש, מחולל תנועה היוצרת לידה. מתוך המפגש בין היופי שקיים בי והדרך שאני רואה את יצירת האמנות שעומדת מולי נולד משהו חדש.

מקום העבודה שלי מספק עבורי הזדמנות לבוא במגע עם יופי ועל כך אני מלאת הודיה. כמפיקת המרכז האתני ענבל, מזדמן לי לחולל יופי על הבמה ומתוקף מיקומו של התאטרון אני מוקפת ביופיו של המקום בשגרת חיי. היופי שבמקום נובע בעיני גם מהיותו מקום היסטורי היוצר שילוב מקסים בין מזרח למערב.


כשהגעתי בפעם הראשונה לענבל, הגעתי מוקדם, ישבתי על הספסל בגינה. היתה רוח נעימה של חורף ואפפה אותי תחושה טובה, ייתכן גם שחלונות התאטרון היו פתוחים ובקעה מהם נגינת הפסנתר של שיעור הבוקר של הרקדנים. אחזתי בתחושת הטוב הזו שעטפה אותי ואני שומרת עליה.

מקווה להמשיך תמיד לחולל יופי".

מתוך הבלוג של אליסיה שחף- אש




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית דנה סיני 05/10/2010

    מאד מעניין מה שכתבת. חשבתי על כך שקראתי פעם על כל תחום האסתטיקה בהיבט הפילוסופי שלה, פתח לי דלתות לתחום של הכרתי קודם.
    לא יודעת עדיין אם זה מתקשר ישירות למה שאת התכוונת, פשוט קפץ לי עכשיו לראש כשקראתי וראיתי את הפוסט שלך.
    לילה טוב,
    דנה

בחזרה למעלה