התמונה משקרת

אין משהו ממש סקסי בהנקה, ואף אמא לא מיניקה בבגדים צמודים כשהילד לבוש דגמ"ח ועומד על כיסא. אפרת מונשרי גורן חושבת שהפורנוגרפיה והפדופיליה נמצאת בראש שלנו, לא בתמונה

15/05/2012
אפרת מונשרי גורן קבלו עדכונים מאפרת
  • RSS
»

משהו בתמונת האם המיניקה ויותר מזה בגל התגובות והשיתופים שהיא עוררה בפייסבוק עשה גם לי משהו. בסך הכל, בואו נודה על האמת, מדובר בתמונה מבוימת לגמרי של אמא מניקה אבל התמונה זכתה כבר לכותרות בעיתון ואפילו הגיע למהדורות החדשות ולשנייה השכיחה את גל הרציחות, האונס או הפוליטיקה.

מדובר בתמונה פרובוקטיבית – אף אמא לא מניקה בבגדים צמודים כשהילד לבוש דגמ"ח ועומד על כיסא. אף אמא לא מאופרת ומישירה מבט ערני למצלמה כשבן ה4 או ה 5 עומד מולה ויונק. רוב האמהות המניקות שאני מכירה לובשות בגדים די מהוהים, מסתובבות עם קליפס בשיער  ומעדיפות להניק בישיבה.

אין משהו ממש סקסי בהנקה ואם יש, אז זה כנראה בראשם של המסתכלים. נכון שבשנים האחרונות משווקים  בגדי הנקה נחמדים ואפילו טרנדיים אבל חזיות הנקה הן משהו שדומה יותר לאוהלים וחזה מטפטף הוא לא ממש הדבר הנוח ביותר שיש ובטח לא סקסי.

אז מה המהומה? למה מדברים על פורנוגרפיה ועל פדופיליה? לי הסביר פעם מישהו שפורנוגרפיה זה עניין של גאוגרפיה. ובעוד הגיל הממוצע בארה"ב להנקה הוא 3 חודשים בעולם הגיל הממוצע להנקה הוא 4-5 שנים. יש מדינות שהנקה בגיל 6 נחשבת לנורמלית. אצלנו היא חריגה. כל שנה מעוררת ההנקה סערה בסרטון או תמונה חדשים. לפני מספר שנים צולם סרטון שבו אמא מניקה ילדה בת 8 שנים. יותר מ- 40 מיליון צפיות עורר הסרטון  והאמא נחשבה לסוטה ומופרעת. באפריקה כנראה היחס אליה היה פחות שופט וכעוס

[youtube fxv6R9fUO74]

בזמן שכולם הסתכלו על הציצי של ג'יימי לין גרומט (כן, ככה קוראים לאם המניקה בתמונת הטיים) בת ה 26, אני הסתכלתי וראיתי אישה די בודדה, שבגיל 26 מגדלת 3 ילדים.  אמא רזה להפליא, ששום גרם מיותר לא נשאר עליה אחרי הלידות, היא לא עייפה מגידול הילדים ולא מרגישה שום קושי או לפחות לא מצהירה על כזה. היא מחייכת ומאושרת משלושת הילדים היונקים. היא נראית לרגע כמו האמא האידאלית - יפה, רזה ומכילה עד אין קץ. אני כבר מזמן גיליתי שאין דברים כאלה.

האמת מאחורי עקרון הרצף

כמניקה מדופלמת וככזאת שהסתובבה בחברת מניקות, אני חייבת לציין שרב הנשים, אם לא כולן, לא נהנו כל שנייה ביממה מהתלות הגדולה בהם. מהצורך הגדול להניק ולהיות מקור ההרגעה היחידי של הפעוטות. לכולם יש רגעי משבר וכולן בחרו לגמול את התינוק מיוזמתן כדי להמשיך בחיים. רוב האמהות שאני פוגשת מרגישות בדידות, קושי וזקוקות לתמיכה שלא נמצאת בשום מקום. כאן בעיני נעשה עוול לאמהות- במקום המחויך הזה, שמציג את ההורות וההנקה כמשהו הכי פשוט שיש ומציג מודל אימהי רזה ומושלם.

אנחנו חיים בתקופה בה הורים איבדו את השבט שלהם ואין להם תמיכה חברתית או משפחתית לגידול ילדים, יש משהו מנחם בתאוריות שונות שאנחנו מאמצים אלינו במהירות ומחפשים בהם נחמה. נראה כי גם גיימי לין גרומט חיפשה משהו להיאחז בו ולהרגיש שהיא פועלת נכון. עיקרון ההנקה עד שהפעוט או הילד מחליט להיגמל לבד לקוחה מהגישה של  סירס בתאוריית הורות מחוברת או הורות מקושרת (attachment parenting). מדובר בתאוריה דומה ל"עיקרון הרצף" רק קצת יותר פרקטית ממנו, תיאוריה המנסה לשלב את ההורות בחיי היום יום הסוערים והדורשים. העקרונות פשוטים: לינה משותפת וכמובן נשיאה במנשא והנקה. לפעמים נדמה שהתאוריה נולדה מהמקום בו הורים לא רוצים להתמודד עם הילדים, להציב לבם גבולות. הם לא מתמודדים עם ההזדחלות של הילד למיטה שלהם ומוותרים על גמילה יזומה מהנקה. זורמים. מצד שני חשוב לראות את המכלול של ההורות הזאת ולהבין שלא מדובר באמא שעובדת עד 8 בערב ואז מגיעה הביתה והפעוט לוקח שרפרף ויונק. יש כאן אידאולוגיה רחבה יותר בגידול ילדים בהם הילד לא בהכרח הולך לגן או אפילו לבית ספר, בגילאים הצעירים, ונמצא עם ההורים שעות רבות. זה טוב? זה רע? זה בעיקר קשה לנו כי זה מעמת אותנו עם הורות אחרת. וזה לא פשוט כי שוב- הילד במרכז וההורה עובד אצלו במילוי הצרכים שלו עד שהילד מספיק גדול.

לשפוט? ברור כולנו אלופים לשפוט הורים אחרים, אנחנו עושים את זה כל הזמן ובודקים מי ההורה הטוב יותר או המשקיע, או אם נדייק מי האמא המשקיענית והטובה ומי גרועה יותר. אז גם את התמונה הזאת נשפוט. שוב כדאי לא לשכוח שזו הדרך של הטיים למכור והמגזין הפך להיות הדבר המדובר עוד לפני שהוא יצא לחנויות.

לפני ששופטים כדאי להכיר את הנתונים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) שישראל חתומה על האמנה שלו, קבע כי הנקה היא התזונה הנכונה והטובה ביותר לילדים עד גיל חצי שנה ואח"כ שילוב הנקה עם טעימות ואוכל עד גיל שנתיים יעניקו לתינוק את האפשרות הטובה ביותר להתפתח. וכדאי לחשוב איך מצליחים להעניק תמיכה להורים ולאמהות כדי שיתרכזו וייהנו מההורות שלהם ופחות יחפשו תמונות להיאחז בהן או לכעוס עליהן. בעולם אידאלי כל הורה יגדל את ילדיו כראות עיניו ויזכה לתמיכה ולא להצצות מביכות של עיתונות וניסיון לשפוט ולקטלג.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך