התחזית: ממשלת ימין לאומית יציבה

מה שהוכח מעל לכל ספק במערכת הבחירות הזו, הוא גם מה שהורגש באופן משמעותי במהלך הקיץ האחרון במלחמה: הציבור הישראלי הוא ימני ולאומי מאוד

18/03/2015
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

המנצח הגדול בבחירות. צילום: שאטרסטוק

הימין הישראלי הלאומי-דתי ניצח בבחירות 2015 בגדול והנתיב המסתמן כרגע הוא קואליציה של "השותפים הטבעיים", כפי שהרבה ראש הממשלה נתניהו לכנותם במהלך מערכת הבחירות, שתישען על רוב של 67 חברי כנסת (הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש״ס, יהדות התורה וישראל ביתנו).

כל מפלגות הימין הלאומי יוכלו, אם יתנהלו בחכמה ובאחריות, להחזיק ממשלה יציבה למשך 4 שנים ואולי להוביל (סוף סוף) את האג׳נדה האמיתית של הליכוד, זו שיצאה מן הארון הסודי רק ביממה האחרונה של הבחירות: סיום השיח הישראלי על פתרון שתי המדינות והצבת אלטרנטיבה ימנית-מדינית.

ח״כ מן הליכוד עמו שוחחתי הבוקר אישר כי אכן הצעד הסמלי הראשון, שעל הליכוד לנקוט, הוא סיפוח של כל גוש עציון לתוך המדינה. בשעות שלאחר הבחירות, כמעט כל המפלגות בישראל למעט הליכוד, מלקקות את הפצעים. גם מי שגרף הרבה יותר קולות ממה שיכול היה לדמיין לפני שלושה חודשים - מפלגת העבודה והרשימה הערבית המשותפת - מסיים את מערכת הבחירות במרמור, בתחושת החמצה ובדכאון פוסט-בחירות.

מה שהוכח מעל לכל ספק במערכת הבחירות הזו, הוא גם מה שהורגש באופן משמעותי במהלך הקיץ האחרון במלחמה: הציבור הישראלי הוא ימני ולאומי מאוד. במידה מסוימת, השמאל הישראלי יכול בעיקר לכוון ולחשוב על תפקידו האופוזיציוני ותו לא.

אחת ההפתעות הגדולות של נצחון הליכוד היא צמצום גודלה של סיעת הבית היהודי. בעוד אצל אחרים בימין יכול להיות הסבר לוגי לצמצום הכוחות - מריבות אישיות בין אריה דרעי לאלי ישי, כשלון אישי של אביגדור ליברמן שהותיר את ציבור הישראלי הרחב עם טעם מר של זיג-זג אינסופי וחקירות פליליות ברקע, שהפעם לא חיזקו אותו בקלפיות - הרי שאצל הבית היהודי, יש כשלון רחב יותר באסטרטגיה.

בנט באופן אישי, המשיך בכל מערכת הבחירות להיות דמות פופולרית, אהודה, זכה לכיסוי תקשורתי חיובי מאוד (על אף יבבותיו נגד התקשורת). אז מה בתהליך קבלת ההחלטות בבית היהודי אפשר לליכוד להתעצם באופן כה משמעותי על חשבונם? הברקות סוף השבוע של נתניהו, הצטרפות לעצרת הימין הגדולה, מסרים דתיים ממוקדים, הודעה על פתרון שתי המדינות כלא-רלוונטי, אפשרו לו, בסוף הדרך, למשוך המוני מצביעי ימין מסורתיים אליו.

ומה יהיה על מרצ? אני שומעת את הקריאות לזהבה גלאון להשאר בתוך המערכת ולחזור בה מהחלטתה להתפטר מן הכנסת ולאפשר לתמר זנדברג להמשיך. גלאון טרם קיבלה החלטה סופית לגבי עמידתה בראשות מרצ. לטעמי, החלטתה מכובדת וראויה ויתכן שהיא תצטרך לשקול גם את הצעד המשלים: העברת מושכות המפלגה. מפלגת מרצ זקוקה לרענון שיטת הבחירות הפנימית שלה. מרצ זקוקה לרענון מוסדי. עם אחוז חסימה כה גבוה, מרצ לא תוכל להחזיק את הראש מעל המים למשך הרבה שנים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה