השקרים והשחיתות נר לרגליו של בנימין נתניהו

נתניהו אומר לציבור בדרכו: אני מלך, אני קיסר, אני לא סופר אתכם חיילים עיוורים שלי. אתם אוויר, שקופים, אצבעות בקלפי, שום דבר מעבר לזה. שיהיה ברור לכם: אני מעל לחוק

19/05/2019
מוטי גילת קבלו עדכונים ממוטי
  • RSS

מתוך עמוד הפייסבוק של מוטי גילת, פורסם באתר תאגיד כאן

נתניהו כבר לא מתבייש להיות מנהיג מושחת. הוא כבר לא מסתתר מאחורי "אין כלום כי לא היה כלום". הוא עושה את זה עכשיו ישר מהמקפצה: בורח בגלוי מאימת הדין, מתנהג כאחרון העבריינים, בונה לעצמו ולכמה מחבריו עיר מקלט בממשלה ובכנסת.
שמה של העיר הזאת בישראל: ממשלת השחיתות הלאומית. לחלופין: ממשלת הבריחה מהכלא. לחלופין: קואליציית החסינות וההגנה על פושעים. שמות לא חסרים. נבחרי ציבור שמוכנים להילחם בטירוף הזה – חסרים. בינתיים.

כן אנחנו שם, רחוק, ממש על פי התהום. אנחנו במקום מפחיד שבו החושך ושלטון הפחד מנצחים את הרוב הדומם החושש שישראל תהפוך לטורקיה. אנחנו במקום שבו נתניהו מתנהג כראש הממשלה הכי מושחת שידעה מדינת ישראל ומבקש לגרור אליו מדינה שלמה.
אני כותב זאת אף שחברים שוחרי טובת המדינה וניקיונה הציבורי הזהירו אותי לא לעשות זאת. למה? מסיבה אחת הסבירו לי: כל מאמר כזה, המבקר את ראש הממשלה בנושאים ערכיים, משרת אותו. קבלו תיקון: מחזק אותו. מעניק לו משנה כוח בקרב רבים מתומכיו שלא קראו את כתב החשדות, שלא מבינים כמה חשובה עצמאות שופטי בג"ץ, שלא יודעים שפעילת הליכוד מקרית שמונה, שנתניהו הטיח בה את משעממת אותי, אינה יחידה.

בנימין נתניהו (צילום מסך)

נתניהו אומר עכשיו לציבור בדרכו: אני מלך, אני קיסר, אני לא סופר אתכם חיילים עיוורים שלי. אתם אוויר בשבילי, שקופים מבחינתי, אצבעות בקלפי, שום דבר מעבר לזה. שיהיה ברור לכם: אני מעל לחוק. לי מותר לעשות מה שלכם אסור. לי מותר לקבל טובות הנאה במאות אלפי שקלים מאנשי עסקים. לי מותר לשקר לכם במצח נחושה כפי שעשיתי לפני הבחירות בעניין חוק החסינות. לי מותר לירוק בפרצוף לאנשים נורמטיביים ולהוליך אותם שולל כפי שעשיתי בראיון המפורסם עם קרן מרציאנו.

נתניהו צודק מבחינתו: הוא הצליח להנחיל לציבור גדול את תרבות השקר, המרמה, טובות ההנאה השמנות שמותר לראש ממשלה לקבל כביכול. הוא הצליח להנחיל להם את נוסחת השחיתות אינה אסון - היא נורמה, היא עוזרת למשילות.
הוא קצר הצלחה גדולה כמורה כדי שביום בחירות, למרות כל מה שנחשף עליו ונכתב עליו בטיוטת כתב האישום, ימשיך לקבל את תמיכתם.

בשיעורי האזרחות המפוארים האלה רשם נתניהו הישג נוסף: הוא הצליח לשכנע את הציבור שלו שאין רע בכך שהאסיר לשעבר, אריה דרעי, יחזור לממשלה ולזירת הפשע בה. שאותו עבריין סדרתי, שמאז פרשת בראון חברון נחשב למורה הרוחני שלו, שילם את חובו לחברה.
זה עולם מושגיו והוא מאוד גאה בו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: עמוס בן גרשום/לעמ)

בשיעורי האזרחות האלה היה לנתניהו הישג חשוב נוסף – אולי החשוב ביותר בדרכו להרס המדינה: הוא הצליח להשחית חלק גדול מהתקשורת האמיתית והמדומה - להפוך עיתונאים לבדיחה, לקריקטורה, לאנשים חפים מערכים ומשליחות עיתונאית ציבורית. להפוך כמה עשרות מהם לכתבי חצר עלובים של הבית ברחוב בלפור - לאנשי דף המסרים שיושבים באולפנים ומדקלים את כתב ההגנה על חוק החסינות ועל תוכנית הבריחה שלו מספסל הנאשמים.

כדי למנוע אי הבנות בנושא, התראיין אתמול נושא כליו הבכיר של ראש הממשלה, ח"כ מיקי זוהר, וקרע סופית את המסכה: "אם ראש הממשלה יגיע לבית המשפט", אמר ברצינות, "הוא ילך לכלא חף מפשע". רוצה לומר: ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל לא מאמין גם לשופטים – יהיו מי שישבו בדין במשפטו. הם חלק מהחונטה הסודית של מבקשי נפשו בטענות שווא. הוא יודע כבר מה הם יחליטו.
* * *
אני עוצר כאן לרגע כי קשה לי להאמין שנתניהו הוא עדיין איש ציבור. לא פשוט להכיל את העובדה הזאת. קשה לי להאמין שהאיש ששיקר לציבור בעניין חוק החסינות לא התפטר כשהתגלה השקר הגס שלו. קשה לי להאמין שלמעט גדעון סער, כל האחרים ממנזר השתקנים של מפלגת השלטון, מעדיפים כיסא בממשלה על הרחקת עבריינים מהנהגת המדינה. גורל המדינה נתון בידיים שלהם והם מפקירים אותה.

הם רואים את נתניהו מתנהג כאיש פשע חסר מעצורים - ושותקים. הם רואים אותו קורע את העם, מסית מחנה גדול נגד כל מי שמבקרים את השחיתות השלטונית - ושוב שותקים. הם משתפים עיתונאים בסודות הבית ברחוב בלפור – אבל בחוץ ממשיכים להתחבק עם הקיסר והקיסרית ולהגן על השניים. הם שומעים את נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מזכירה להם ולחבריהם איך צמח הפשיזם בגרמניה בתחילת שנות ה-30 והרס את בתי המשפט, התקשורת החופשית ושומרי הסף של הדמוקרטיה, ועדיין שותקים.
שותקים מחמת הפחד? מחמת החשש שמחפש המקלט יסית נגדם את חייליו כפי שהוא עושה לגדעון סער? שיהפוך אותם לבוגדים, לעוכרי ישראל, לשמאלנים, לאנשים המבקשים להפילו?

זו לפחות המסקנה. השאלה היחידה היא עד מתי הם ימעלו בתפקידם. מתי יבינו שהבית נשרף וצריך להציל אותו. מתי ישבר מחסום הפחד שלהם.

** הכותב הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט, בעל טור, מרצה לתקשורת ישראלית וחתן "פרס סוקולוב" לעיתונות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה