"השם ירחם! מדינה של הומואים ולסביות. טפו, גועל נפש"

למה בשנת 2017 רומן בין שתי נשים מפורסמות מתקבל בתגובות כל כך אלימות וחשוכות? האם מחוץ ל"בועה התל אביבית" הישראלים עדיין הומפובים, גזענים ושמרנים?

10/07/2017
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין לוי
  • בדואר
  • RSS

לפני כמה ימים פורסמה ידיעה מרעישה בביצה: "אורנה בנאי ובת חן סבג ביחד". הקומיקאית המפורסמת ויוצרת "מטומטמת" הפכו תוך שניות לשק האגרוף של כל ההומופובים והבורים בארצנו. מתברר שב-2017 אנשים רבים עדיין נחרדים מזוגיות חד מינית. מספיק היה לקרוא את כל מאות התגובות שהשאירו גולשים ברשת כדי להבין היכן אנחנו חיים.

אין זה מפתיע שלצד תגובות כגון "בהצלחה" ו"איזה מקסימות" ניתקל בטוקבקים שליליים מהזן הנחות. זה דרכו של עולם וירטואלי. רכילות עסיסית היא הלחם והחמאה של טרולים, אותם טיפוסים נאלחים הניזונים מלטנף אחרים מאחורי מקלדת. התרגלנו לקרוא רוע אבל להיתקל בכל כך הרבה תגובות חשוכות, שנראות כאילו נלקחו מימי הביניים, באייטם אחד מעיד על כך שכחברה נכשלנו ובגדול.

KENES6125

מהארון לא יצא רק הרומן של בנאי וסבג אלא תגובות עגומות כגון "איזה דור מזויין זה. ממש דוחה!", "השם ירחם! את כולם על המנגל בעולם הבא! מדינה של הומואים ולסביות . טפו גועל נפש" ו-"בת חן יכלה למצוא משהו נורמלי ולא דבר כזה".

אם לרגע חשבנו שהנאורות היא נר לרגלינו (בכל זאת, תל אביב היא בירת הגייז בעולם) ושאנחנו עם סובלני (מאות אלפים מכל העולם באו למצעד הגאווה האחרון) אז התבדינו. התודעה שלנו עטופה בבועה. אנחנו מתקשרים על בסיס יומי עם הדומים לנו אבל מתהלכים בקרבנו אנשים רבים שעדיין מזדעזעים מהקונספט ששתי נשים מוכשרות יתאהבו זו בזו.

רבים גם הניחו שבנאי וסבג לא הצליחו למצוא גבר ולכן מצאו נחמה אחת אצל השנייה. כאילו שלמצוא גבר זה "הצלחה".

אחרים הזדעזעו מפער הגילאים בין בנאי (50) לסבג (33). לא זכור לי זעזוע כזה כשטייקון בשנות החמישים לחייו יוצא עם בחורה בגיל של סבג. כשקוונטין טרטינו התארס עם דניאלה פיק (הפרש של עשרים שנה) אנשים לא הרימו גבה. החברה מצפה מהגבר להיות המבוסס והעשיר ומהאשה להיראות צעירה לנצח. אז אם היינו צריכים תזכורת לכך שמה שלגיטימי עבור גבר אינו מתקבל אצל אשה אז קיבלנו אותה ישר לפנים. אחסוך לכם את השאר שירדו על חיצוניותן, פנימיותן ומה לא.

אולי כדאי לערוך כמה שינויים רציניים במערכת החינוך, ללמד את תלמידי ארצנו (אלה שלא יודעים גם מי היה רבין) דבר או שניים על אהבה, זוגיות, גייז, לסביות ופתיחות ולא רק מתמטיקה, אזרחות והיסטוריה. על הדרך גם להזכיר להם נימוס ודרך ארץ. הפוקוס שלנו אמור להיות על להצמיח פה אנשים ליברלים, פתוחים, סובלניים שמקבלים כל אדם כפי שהוא. זה לא מספיק לדעת אנגלית, חשבון ומחשבים.

אז נכון, זה ידוע שאסור להתייחס, להיפגע או לספור טוקבקיסטים. עבור אתרים הם קיימים רק כדי להראות לכולם שהאייטם קיים. עדר של גזענים זועמים הפך לאינדיקציה שיש "עניין" ו"דיון". העולם היה מקום טוב יותר בלעדיהם אבל מצד שני, הם משקפים את המציאות ולכן זה עצוב. דעות כאלו נמצאות שם בחוץ ולצערנו, אי אפשר בלחיצת כפתור למחוק את החושך, הרוע והטפשת האנושית.

 

 

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה