השיוויון שהלם בפטיש

בתי המשפט בפסיקתם התקדימית, המחייבת אישה וגבר שהתגרשו באחריות שווה לתשלום מזונות ילדיהם המשותפים, נתנו זריקת עידוד פמיניסטית אמיצה כאשר דרשו להתייחס לנשים כשוות בין שווים

03/01/2018
עו''ד אירית רוזנבלום קבלו עדכונים מעו''ד אירית
  • RSS

חברה בריאה היא חברה מתפתחת, יצירתית ופעילה, וכך גם יתר מוסדותיה והגופים המרכיבים אותה. ברוח זאת  פעלו לאחרונה בתי המשפט בישראל, תחילה בית המשפט העליון ואחריו המחוזי כאשר הוציאו תחת ידם פסקי דין עוקבים בהם חייבו אישה וגבר שהתגרשו, באחריות שווה לתשלום מזונות ילדיהם המשותפים.

בתי המשפט בפסיקתם התקדימית, נתנו זריקת עידוד פמיניסטית אמיצה כאשר דרשו בפסיקתם להתייחס לנשים כשוות בין שווים, זו הפעם הראשונה שבית המשפט מפתח פרקטיקה של מעמד שווה להורים, במסגרת התא המשפחתי. כידוע דיני המשפחה רובם ככולם הם דינים דתיים על פיהם מעמדה של האישה מוחלש ומופלה מבחינת הדין.

בית המשפט המחוזי שנטל לידיו את הפרשנות המרחיבה אחרי פסיקת בית המשפט העליון, עשה כן מתוך הכרה במציאות החברתית המשתנה. מציאות שיש להתאים אותה לאקלים החברתי החדש בו נשים הן חלק מכוח העבודה, אולם שכרן נמוך יותר, נשים שוות בפני החוק האזרחי, אולם כפופות בענייני משפחה לדין הדתי המפלה אותן ונשים הן כוח כלכלי עולה ומתחזק, אולם עדיין מחזיקות רק באחוז אחד מתוך ההון העולמי. עינינו הרואות, שעל אף הדרך הארוכה בה הולכות הנשים במשך דורות, הרי כל מהלך המעניק להן זכות שוויונית הרי הוא משובח.

ילדה והורים צילום שאטרסטוק

פסיקת בית המשפט איננה רק זריקת עידוד פמיניסטית חשובה והכרחית, היא נותנת מימד חדש לתא המשפחתי כולו. אם בעבר לא היינו צריכים להגדיר מהי משפחה, כיום אי אפשר להגדיר מהי משפחה. בעבר המבנה המשפחתי היה מובן מאליו, המשפחה הייתה יחידה חברתית המושתתת על קשר ביולוגי, במבנה של היררכיה ידועה וחלוקת תפקידים מוגדרת. כיום אי אפשר להגדיר מהי משפחה, כי המשפחה פנים והרכבים רבים לה. יש משפחות של שתי נשים, יש משפחות של שני גברים, יש משפחות של הורה יחיד ויש משפחות של הורים רבים.

"העתיקה מכל החברות והיחידה שהיא טבעית היא המשפחה" כתב הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו באמנה החברתית שחיבר. המשפחה היא בסיס הפעולה של כל יחידיה ולכן כה חשובה היא התייחסותו של בית המשפט למקומה של האישה במערכת היחסים המשפחתית, זוהי פסיקה כל כך דרמטית אשר תוביל בעקבותיה שינויים נוספים ובלתי נמנעים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, מציב נורמה משפטית חדשה ועושה מהפיכה של השיח המשפטי כלו, כאשר הוא איננו שואל עוד מה מגיע ולמי מגיעים דמי המזונות והוא גם אינו שואל על מי מוטלת החובה לשלמם, אלא קובע שהאחריות היא אחריות משותפת, האינטרס הוא אינטרס משותף, הורים אחראים לילדיהם ושאלת חובתם אינה מוטלת בספק. המבחן המשפטי והשפה המשפטית משתנה, משיח של חובות וזכויות לשיח של בעלי עניין, אחריות ואינטרסים, שיח חדש שאינו מגדרי אלא שיח שוויוני, מהלך משפטי שהוא דרמטי באמת.

אירית רוזנבלום עם יד על הסנטר צילום אלבום פרטי

הראייה השוויונית הזאת בה צופה בנו בית המשפט, היא חדשנית ומעניינת וקוראת תיגר על שיטות משפט מיושנות המבקשות להקפיא תפיסת עולם שאיננה מתאימה יותר לעידן הנוכחי. דומני שעל מנת להגיע לפסיקה מעין זאת, זקוק בית המשפט למידה רבה של אומץ ונחישות. בית המשפט מבקש לעמוד על מידת אחריותו של כל הורה באשר הוא לגורל ילדיו ורואה בעצמו גורם מכריע בעת סכסוך.

משאת נפשם של השופטים היא לפסוק לבני אדם בהתאם לאופן החיים האותנטי שלהם, בית המשפט מבקש לטפל במציאות החיים ולא בתיאוריה שלהם, הוא מכוון לתת פתרון למען תושג המטרה והמטרה היא שוויון בנטל, שוויון באחריות, שוויון בנוכחות וכשאין שוויון יוצרים אותו באופן מלאכותי.

לראשונה בישראל, נותן בית המשפט תחושה והכרה מלאה שהאישה אינה רק עקרת בית, "בת מלך כבודה פנימה", אינה סחטנית וטפילה המשמשת רק בתפקיד המיילדת והאמא, אלא שהאישה היא כוח שווה, נמרץ וחשוב במערכת המשפחתית. כוח שיש להכיר בחשיבותו, בתרומתו וסגולותיו. נפל דבר בישראל ונפלה הזדמנות בידינו הנשים למנף את הצעד הזה קדימה. מרגע שיצאה ההלכה לאור, חלה עלינו החובה להתגייס לשלב הבא ולתבוע שוויון זכויות מלא בכל מישורי החיים.

משוויון מלא בשכר ועד ביטול חזקת הגיל הרך. כל אלו הן פעולות לשחרור האישה מהתבניות הארכאיות והסטיגמטיות שיביאו אותנו לניפוץ תקרת הזכוכית. המשימה שעלינו לשים לעצמנו היא לא להרגיש בטוח אלא להיות מסוגלות להתמודד מציאות חדשה, זוהי שעת הנשים הגדולה. נצא לדרך !

** מאת עו"ד אירית רוזנבלום, פילוסופית משפטית ומייסדת 'משפחה חדשה'




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה