השולחן שלנו והסלט המשפחתי שלנו

כל אחד זוכר את שולחן האוכל שלו מהילדות, אצל ההורים שלי היה שולחן פורמייקה עם ריבועים ואצלנו יש שולחן אחד שסביבו קורה הכל, שם כולם מתחברים ושם נרקם הזיכרון

08/01/2019
שיר ביליה קבלו עדכונים משיר
  • RSS

זה לא קורה כל יום, אבל רצוי שיקרה לפחות פעמיים בשבוע, זאת חוויה צבעונית שמחה ומחברת, ולפעמים, רק לפעמים, גם מפרידה.

אני, כהורה, מרגישה שזו לא רק ההנאה שלי, להזין, לחזק, להזרים אהבה. זו גם אחריות מהותית, לדאוג לרגעים ששם כולם מתחברים, מסביב לשולחן. שם נרקם לו הזיכרון, ושם כולנו לומדים לתקשר להקשיב ולדבר.

כשהילדים קטנים, הארוחות מתקיימות באופן קבוע כמעט תמיד, יש סדר.

מגיל 12 פלוס מינוס המערך משתנה, אנחנו ההורים צריכים לקחת את זה כמשימה מודעת שיש חשיבות מהותית ליצור את הזמן הזה, סביב השולחן.

כל אחד זוכר את שולחן האוכל שלו מהילדות, אצל ההורים שלי היה שולחן פורמייקה עם ריבועים אפור לבן במטבח, עליו התיישבנו עם פיג'מה אחרי מקלחת לארוחת הערב, בשיטת מקלחת, אוכל, צחצוח, פיפי ולישון.

שולחן של פעם (שיר ביליה)

היה לנו עוד שולחן, שישב בפינת האוכל בסלון, לידו ישבנו רק כשהגיעו אורחים.

אצלנו בבית מאז ומתמיד יש רק שולחן אחד, אין בחירה, יש את שולחן האוכל.

עליו עושים הכל, אוכלים, שותים, גוזרים, שיעורי בית, תפירה, גיהוץ, משחקי קופסה, ניגונים, הכל.

אני כל הזמן זוכרת אותו, את השולחן. באה אליו בשקט בשקט, ואומרת לו ״ אתה הגיבור המרכזי״ עליך הכל קורה, אני מניחה עליו פמוט מעץ עם נר לבן, ואגרטל מקרמיקה עם פרחים, שהכינה מספר 2.

נותנת לו את כבודו בהוד והדר.

חיים שלמים שאנשים יושבים סביב השולחן, משוחחים מסתכלים בעיניים, מדברים שותקים, צוחקים רבים מתאהבים, סוגרים עסקאות, גדלים מתפתחים, טעים להם טפל להם, קשה להם, קל להם.

לכל אחד יש צלחת אישית משלו, עליה נבחר מה לשים, איך לשים, האם מעט? האם הרבה? נערבב את האוכל? נשים מופרד אחד ליד השני? נוסיף מלח, נרצה כוס מים ליד, לא נרצה. כל אחד והאופי שלו, אחד אוכל עם הראש קרוב לצלחת, אחד עם הראש רחוק מהצלחת.

יש צורת הגשה שעוזרת להתפתחות האינדיבידואל, והבנת תהליך שיתוף בתוך המשפחה, בכלל כל מה שקורה בבית זה המיקרוקוסמוס שלנו לעולם בחוץ. נתקשר בבית, נתקשר בחוץ, נקשיב בבית, נקשיב בחוץ.

לצורת ההגשה בצלחת מרכזית יש ערך התפתחותי, נניח מנות קטנות או גדולות במרכז השולחן וכל אחד יוכל לבחור מה ואיך טוב לו ונעים לו בצלחת האישית שלו.

הצלחת המרכזית היא לחלוקה, היא של כולנו, היא קהילתית, פעם לא מזמן, לפני 200 שנה לערך, לא היה אינדיבידואל, לא אמרנו "אוי קשה לי, נמאס לי, בא לי, לא בא לי", היינו כולנו כוח עבודה והישרדות, כולם אכלו מאותה הצלחת, שבת אחים גם יחד.

עם השנים, התחלתנו לרצות צלחת אישית משלנו, לאט לאט התפתח לו האני ומי אני?

לפעמים אני מגישה רק צלחת מרכזית אחת, ועדיין אדע של מי כל צלחת.

סביב השולחן נוצרת התחברות של זמן הווה, אם אנחנו רוצים ליצור שיחה מחברת לא נשאל שאלות, איך היה היום בבית ספר? עם מי שיחקת? אלא נשתף מעצמנו, ואז באופן טבעי ההתעניינות תוביל לשיתוף ושיחה גם מהצד השני. עכשיו כולנו ביחד לומדים להקשיב ולדבר בגובה העיניים.

לפי מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה, הארוחות המשותפות מורידות את רמת ההתמכרויות לסמים, אלכוהול ולכל דבר שהוא תחליף לאהבה ומחזקות את הביטחון העצמי (כמובן בלי מכשירים אלקטרונים)

יש שני חוקים חשובים אצלנו בבית, שמי שמבשל לא מתלונן, ורוצה ברצון מלא לתת מפרי יצירתו, והכלל השני האחרים דואגים לפנות לשטוף ולהשאיר נקי, אלא אם כן, בא לי לפנק עד הסוף.

הסלט המשפחתי של שיר ביליה

הסלט שלנו

 2 צרורות קייל ירוק
10 עלי לבבות חסה
5 צנוניות חתוך דק
1 פלפל אדום קוביות קטנות
2 כפות נענע קצוצה
1 תפוח (פינק ליידי רצוי)
½ שומר חתוך דק דק לאורך

לרוטב
חצי בצל סגול קצוץ קטן
רבע כוס בלסמי
רבע כוס שמן זית
מיץ מחצי לימון
חצי שן שום כתושה
כף מייפל
חצי כפית מלח
פלפל שחור גרוס טרי

קרוטונים וצנוברים
12 פרוסות מבאגט ברוחב של 4 מ"מ
¼ כוס שמן זית
⅓ כוס צנוברים

להפריד את עלי הקייל מהגבעול, ללחוץ את כל העלים ביחד חזק ביד ולהתחיל לקצוץ רצועות דקות דקות, הפלפל האדום לקוביות קטנות, הצנוניות לאורך דק דק, לקצוץ את עלי הנענע בלי הגיבעול, שומר לחתוך לאורך פרוסות דקות, תפוח קוביות צרות, להפריד את עלי החסה, לשבור את הגדולים מבניהם ביד, ולשים הכל בקערה גדולה.

רוטב-בצנצנת קטנה, לשים את הבלסמי שמן זית מיץ לימון והמייפל, לכתוש את חצי שן השום פנימה, להוסיף מלח פלפל, לקצוץ קטן קטן את חצי הבצל הסגול, להכניס אותו פנימה לשים בצד לפחות 5 דקות (שלבצל ירד הטעם החזק).

לחמם את התנור 180 מעלות, להניח על תבנית נייר אפיה, להבריש את פרוסות הבאגט בשמן זית. להכניס לתנור 8-10 דקות, לשים בצד להתקרר, (להשאיר את התנור חם לצנוברים).

לפזר את הצנוברים על נייר אפיה להכניס לתנור עד שישחימו. לשים בצד להתקרר.

לערבב את כל הירקות להוסיף את הרוטב הצנוברים והקרוטונים לערבב ולהגיש. כמו ארוחה שלמה.

בתאבון!




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה