הרגע ה-71

מותו של שמעון פרס, דקה לפני שהסתיימה השנה, לא רק סוגר את השנה החולפת, אלא גם סוגר תקופה אחרת שמי יודע אם אי פעם תחזור

29/09/2016
מיכל יפה קבלו עדכונים ממיכל
  • בדואר
  • RSS

שמעון פרס ז"ל (צילום" מארק ניימן / לע"מ)

אשפוזו של שמעון פרס לפני כשבועיים תפס אותנו בהפתעה. זה קצת מצחיק להגיד, כי בכל זאת מדובר באדם בן 93 ותיק החבצלת שלו, כלומר ההספד-מראש שמכינים לאנשים חשובים שיש חשש כי חייהם עומדים להסתיים, העלה אבק בכל מערכות העיתונים ואתרי האינטרנט. אבל תחושת ה”הוא עוד יקבור את כולנו” היתה פשוט חזקה מדי.

גם אחרי שהורדם והונשם במצב שאנשים בדרך כל לא יוצאים ממנו, עדיין היתה תקווה שאיכשהו הוא ישבור את הסטטיסטיקה וייצא מזה, אולי לא בכשירות מלאה, אבל גם חצי מהכשירות של פרס זה יותר מרוב האנשים.

אבל לא. אתמול (רביעי) הוא עבר לעולם טוב יותר ומחר (שישי) הוא יקבר בנוכחות מנהיגי העולם ויקבל את הכבוד האחרון שמגיע לו.

זה לא יהיה עוד הספד או פוסט הערכה לתרומתו של פרס למדינה, לשלום, לנשים ובכלל. את כל הפוסטים האלה תמצאו כאן. לגבי החלק של הנשים קצת קשה לי להתאפק לאור הדיווחים על מיעוט הנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה המכהן. פרס, כידוע, אהב לעבוד עם נשים וקיבל מאיתנו אות “מנהיגות מקדמת נשים” בכנס סלונה האחרון.

ובכל זאת מותו של פרס הוא אחד הרגעים המשמעותיים השנה. רגע שלא רק סוגר את השנה החולפת, אלא גם סוגר תקופה אחרת שמי יודע אם אי פעם תחזור.

נוח על משכבך בשלום, מר פרס. השלום שלא זכית לו בחייך, אבל אלוהים יודע שלא הפסקת לנסות להביא אותו.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה