הרבנים שמתנגדים לגיוס נשים צודקים וגם טועים

הקשבתי לרבנים שמאיימים על בנות המדרשות שאם יתגייסו לא יוכלו להתחתן וללדת ושמעתי בהלה גדולה מהשינויים , מאובן ההיררכיה, מאובדן הכוח שלהם וחשבתי שהם צודקים אבל גם טועים

01/02/2018
תהלה פרידמן קבלו עדכונים מתהלה
  • בדואר
  • RSS

התפרסם לראשנה בפרופיל הפייסבוק של תהלה פרידמן

תהלה פרידמן (צילום מפייסבוק)

אני בוכה בקלות. לצערי.

אני בוכה כשמתרגשת ואני בוכה כשעוול גדול מטלטל אותי והכי גרוע-אני בוכה מכעס ותסכול.

זה מביך וחשוף ונתפס כחולשה. ולאורך השנים אני מתייחסת לזה כאל סוג של נכות. יש אנשים שגוררים רגל, ואני בוכה בקלות.

בשבוע שעבר זה קרה לי שוב, בכנס, בפני קהל. הפיוז קפץ לי והדמעות חנקו לי את הדיבור לכמה שניות.

במבוכתי כי רבה אמרתי לקהל שפעם, בעתיד, כשנשים יהיו חמישים אחוז בכל מקום ציבורי ומקצועי אז היחס לדמעות ישתנה ויהיה כמו לצעקות. אתם צועקים מכעס ואנחנו בוכות.

ולעצמי חשבתי שבעולם ההוא, של העתיד, גם לגברים יהיה מותר לבכות, כמו שגם נשים צועקות. כי זה לא באמת יותר חלש, זו לא באמת יותר נכות, זה רק אחר. ובעולם שבו יהיו יותר נשים יהיו יותר אופציות לגיטימיות להביע רגשות ולא רק להמירם לאגרסיביות כלפי אחרים.

הרב שמואל אליהו:  "איך מצפים שחיילת תקים משפחה אחרי הצבא?" (צילום מסך)

שמעתי אתמול את רבני הקו וסביבותיו מסבירים לבנות המדרשות על מהות הנשיות. מאיימים עליהן שאם ילכו לצבא הן לא יוכלו להתחתן וללדת, ושאם יבחרו להמרות את פי הרבנים וללכת לצבא תהיה זו בגידה בתורה ובעם ישראל ובקב"ה עצמו.

הקשבתי להם מאיימים ושמעתי בהלה גדולה. בהלה מהשינויים בעולם, בהלה מאובדן ההיררכיה בין גברים לנשים, בהלה מאובדן הכח שלהם, בהלה מנשים שיכנסו למרחבים חדשים וישנו אותם. בהלה מהרלוונטיות הפוחתת של "אני טרזן ואת ג'ין" עליו נבנה עולם המכינות הקדם צבאיות הדתי.

וחשבתי לעצמי שהם צודקים וטועים. מאד.

העולם באמת משתנה. מאד. אבל לא בהכרח שהעולם החדש רע לכלל הגברים או לקיומן של משפחות טובות ומתפקדות.

רבני הקו רואים בנות במדים ומדמיינים עולם שבו אין יותר גברים ונשים. יש רק "they". אין יותר משפחות יש רק אינדיבידואלים בודדים ומסכנים. ולכן הם מנסים לאיים על הבנות שבלי להיות אשה קלאסית שמרכז חייה היחיד הוא הבית, זה יהיה גורלן וגורל כולנו.

זה מתחיל בללכת לצבא ונגמר בלהיות אדם חסר זהות מינית או לאומית החי בברקלי.

מהצבא ועד אובדן זהות מינית: לא האופציה היחידה (צילום: חיים זך / לעמ)

אבל זו ממש לא האופציה היחידה.

אולי זה יתחיל בללכת לצבא ויגמר במשפחות שבהם שני ההורים מעורבים מאד בגידול הילדים ומג'גלים בין הבית למימוש העצמי מחוצה לו? אולי יהיה זה עולם שבו מנעד הביטויים של "להיות גבר" או "להיו אשה" פשוט יהיה רחב יותר? אולי יהיה זה עולם שבו גברים פחות כלואים בדימויי גבריות שממילא לא מתאימה לרבים מהם?

אולי יש בעולם החדש הזה הבטחה לא רק לנשים אלא גם לגברים?

אני שומעת את הבהלה הגדולה בעולם החרדלי והנאו שמרני, וגם החרדי והבדואי ובעצם בכל החברות שבהן מקומן של נשים משתנה ומעורר חרדה. שומעת את הבהלה ומבקשת להציע שבמקום לנהל מאבק חסר סיכוי במאמץ להשיב אותנו ל"מקומינו הטבעי" במטבח יפנו את האנרגיה לחשיבה על דרכים לחיזוק המשפחות והמערכות הזוגיות בעולם פחות היררכי.

המדרש מספר לנו שבהתחלה נבראו שני המאורות- השמש והירח בגדל שווה. באה הלבנה לפני בורא העולם ואמרה שכך זה לא יתכן- אין שני מלכים מושלים בכיפה אחת. אמר לה הקב"ה- לכי ומעטי את עצמך. מי שלא מוכן להתחלק, שלא ינסה להקטין אחרים אלא יקטין את עצמו.

רבנים יקרים- לכו מעטו את עצמיכם. את הדרך לבנות עולם שבו אנשים ונשים ממשים את מלוא היכולות שנטע בהם הקב"ה הן במרחב הביתי והן במרחב המקצועי והציבורי- נצטרך למצוא כנראה בלעדיכם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה