הצעת חברות

אני חבר שלך. עייף, מרוט, מהוה, אבל חבר שלך. לא אביר על סוס, על זברה, על גמל. לא גיבור על. לא מוזיקאי, פיזיקאי, טניסאי, אשמדאי. לא. חבר. את יכולה לסמוך עלי. קצת כבד, קצת עייף, אבל שם

15/10/2012
שי אביבי ומיכל ליבדינסקי קבלו עדכונים משי אביבי
  • RSS
» שי ומיכל. צילום: טל אטרקצי

בראשית הייתה התאהבות. ואש גדולה ששורפת שני לבבות, מתיכה אותם לאחד, בזמן ששאר העולם נעלם. כשהאש נרגעה, הגיע זמן האדמה. הקמנו בית משותף שמלא בשנינו. ואז נכנסו המים, עולם הרגשות נפתח, ועמו שיחות פילוסופיות חקירת ולמידת העולם הפנימי. והשנים נקפו והילדים הצטרפו, ולפתע נהיינו אוויר. שקופים ובלתי נראים זה לזו וזו לזה.

ככה זה. תפנימי. כ כ ה  ז ה! שום דבר לא נותר חסין מול נייר הזכוכית של הזמן. גם לא אנחנו. ככה זה. תפנימי. וככל שתפנימי מהר יותר - יוקל יותר. מתישהוא נחזור ונלמד להיות יחד. עכשיו כ כ ה  ז ה.

בראשית הוא היה הכל. האבא, האמא, הבן, החברה הכי טובה, והמאהב. כל עולמי. ניתקתי מגע עם החוץ, לא הייתי צריכה משם כלום. אני מסתכלת עלינו היום ותוהה מתי ואיך קרה שהפסקנו להיות חברים. מתי ואיך קרה שהפכנו להיות קצת אויבים. איפשהו בלי לשים לב, לקחנו פניה לא נכונה, הלכנו לאיבוד. מתישהו החברות שלנו הלכה לאיבוד. אנחנו עומדים מתנשפים זה מול זו על זירת האיגרוף. מסביבנו קהל מעודדים. חלקם אותי, חלקם אותו. מה את רוצה, אומרים לי. הוא מדהים. מצחיק, מהמם, מפרנס, אבא טוב. מה את רוצה?? מה אני רוצה. אני רוצה לצאת מהקיפאון. אני רוצה את החבר שלי בחזרה.

אני חבר שלך. עייף, מרוט, מהוה, אבל חבר שלך. לא אביר על סוס, על זברה, על גמל. לא גיבור על. לא מוזיקאי, פיזיקאי, טניסאי, אשמדאי. לא. חבר. את יכולה לסמוך עלי. קצת כבד, קצת עייף, אבל שם.

אני מתגעגעת. אליו. אלינו. לא מוכנה לשקוע לטייסים האוטומטיים שמוציאים לפועל את שגרת יומנו. תתאפקי אומרים לי. תכילי. ככה עושים. מחזיקים חזק. אני לא רוצה להחזיק חזק. אני רוצה לעוף, אני רוצה לרקוד, אני רוצה ליהנות מהביחד. להבין למה אנחנו ביחד. מה הרווח שלנו. ולא רק אם זה טוב או לא טוב לילדים.

תמיד תוכלי לקחת נסיך חדש שיחזיר אותך לארץ אגדות. גם אני אקח לי נסיכה חדשה. רוצה? רק תפסיקי להספיד את גן העדן האבוד. גם הנסיך החדש שלך יפהק בסוף בעשר, מה את חושבת. גם לנסיכה השווה שלי תצוץ שערת שיבה. נייר הזכוכית של הזמן משייף הכל ואת כולם. ככה זה.

פעם היינו יוצאים לראות סרט יחד. אחר כך היינו עושים הקרנות חגיגיות בבית, על המסך הגדול של המקרן שקנינו. אחר כך עברנו לראות סרט בטלוויזיה. וכך הגענו עד הלום, כשבסוף היום, אנחנו פונים איש-אישה לענייניו-ענייניה. כבר לא עושים משהו יחד סתם בשביל הכיף, רק דברים שקשורים לילדים ולעבודה. החברות שלנו זקוקה לשיקום. הגיע הזמן לגשש את דרכנו חזרה.

סבלנות. זה יחזור. הסרט (אולי נצטרך משקפיים), הנסיעות לחו"ל (אולי טיול מאורגן?), הלילות הקסומים (כבר עכשיו קם לעשות פיפי שלוש פעמים בלילה). הכל יחזור. ויהיה כיף. סבלנות. חברה שלי?

חברטובשלי. יכולה לראות אותנו אחרי קרבות אינספור. פנסים בעיניים, שבירת שיניים, שריטות, חבלות, מוטלים זה לצד זו על רצפת הזירה. שנייה לפני שנשקע בעילפון, נביט זה בזו וזו בזה, עייפים, כואבים. ופתאום נראה אותה שם, שלהבת שעדיין מרקדת, מניצוץ האש הראשונית, זו מבראשית.

גן בעדן גן בלי שער
משמיים גשם טוב ניתך

* * *

השבוע אנחנו מעבירים אצלנו ערב על החברות המופלאה והמאתגרת הזו, על הברית שבין הגבר לאישה, או בקיצור ערב לזוגות על זוגיות. מוזמנים לבוא לזמן איכות זוגי, עמוק, מצחיק, ומרגש. חמישי, 20:30, פרדס חנה, 200 שקלים לזוג כולל כיבוד קל ואלכוהול. לפרטים נוספים והרשמה:  050-2250071. לחיי החברות!




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה