הצד הרוחני של מחלת הסרטן

"סרטן היא מחלה רוחנית כי היא לוקחת אותנו אל סודות הנפש פנימה, ומגלה לנו דברים על עצמנו שלא ידענו, או לא רצינו לראות". ניסים אמון על הרוחניות שבסרטן

07/05/2015
ניסים אמון קבלו עדכונים מניסים אמון
  • RSS

ניסים אמון. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יותר מכל מחלה אחרת, לסרטן יש את המוניטין הרע ביותר. עוד לפני שנכנסים למהות שלה, כבר בשלב השם היא נוראית, והדימוי של חרק מגודל ומעט חייזרי לא ממש עושה חשק להתחבר אליו. דוחה לחשוב על גידול מוטציה סרטנית שמתחבאת לנו בתוך הגוף ושולחת בשקט גרורות למקומות אחרים.

אנשים מתביישים להגיד שיש להם סרטן. שומרים את זה בסוד. מלבד איידס, אין עוד מחלה סודית כמו הסרטן. רבים נזהרים אפילו שלא להעלות את שמה בקול רם. "המחלה", הם קוראים לה.

יצור ארור. אנחנו נעשה הכול כדי להרוג אותו, אבל גם כשהוא מת, אתה אף פעם לא בטוח שהוא לא יחזור. כמו היצורים הבדיוניים בסרטי אימה, שהחלקים המפורקים שלהם מתחברים מחדש למפלצת גרועה יותר.

מדובר במחלה סודית שמאחוריה מסתתרים כנראה רגשי אשמה. אם מישהו קיבל סרטן, למרות שלא אומרים זאת בקול רם, תחלוף בראשו מחשבה שהוא הזמין את זה. כך רבים חושבים ומתביישים לומר. כשמישהו מספר לנו שיש לו סרטן, אנו לא באמת יודעים כיצד להגיב. הרופא קורא לך לבוא באופן אישי ומוודא שאתה יושב לפני שהוא מבשר לך: יש לך סרטן, וזה בא עם ריח חזק של מוות.

הסרטן כהזמנה למסע 

מחלה שהחולים בה מעדיפים לעבור למחלה אחרת. היא לא ממש מובנת ויש לה מאות וריאציות. לא מובנת אפילו לרופאים שמציעים לנו להילחם בה כמו בפולש אכזרי מהאופל - לחתוך את הגידול הסרטני, להסיר אותו, לעשות לו הקרנות וכימותרפיה.

אבל יש גם זווית מבט אחרת. יכול להיות שהמחלה נובעת ממקום טוב בתוכנו, שהוא מאוד עייף, חלש ומבקש קצת עזרה ואהבה. סרטן היא מחלה רוחנית כי היא לוקחת אותנו אל סודות הנפש פנימה, ומגלה לנו דברים על עצמנו שלא ידענו, או לא רצינו לראות.

אני מציע שנפסיק את הדיון המלחמתי של גנרלים סביב שולחן מערכה, שנעצור רגע כדי לחשוב יותר לעומק. בואו ננסה לבדוק גם אפשרות אחרת. בואו נחשוב לרגע שמחלת הסרטן היא הזדמנות להבריא משהו בתוכך שבאמת צריך עזרה כבר הרבה זמן. בואו נראה את המחלה כהצעה לצאת למסע הקשבה להבנת הנפש של עצמך.

אני משוכנע שהמסע יעזור במקומות רבים, והוא יכול להתקיים במקביל להתמודדות הרפואית הרגילה שעליה ימליצו הרופאים. לא לכל האנשים המסע פנימה יתאים. לאמיצים היוצאים לדרך החדשה יש שתי דרכים, אחת יסודית יותר וארוכה, ואחת קצרה מאוד אבל הרבה יותר מפחידה.

הדרך היסודית תעביר אותך בשלב הראשון אל העולם הרגשי, ובאמצעות טכניקות של קתרזיס תשחרר מהמערכת הרגשית שלך מכאובים שננעלו שם בתקופות חיים שונות. יכול להיות שהסרטן הוא תגובה מאוחרת של טראומה, של אירוע קשה, או של סדרת אירועים כואבים מהעבר הקרוב והרחוק כמו בדידות, אכזבה, השפלה, אלימות, נידוי חברתי, נטישה זמנית, מעבר עיר או מעבר מדינה. בעקבות המשבר נוצר חוזה פנימי בין הראש ובין הרגש שלך שקיבע את האישיות הישנה שלך, ובאמצעות שיחה אנו נבין מה קרה ונבנה חוזה פנימי חדש ועדכני.

אחרי שמנקים את המחסנים של מרתפי הלב, אחרי שמשחררים את הזעם והדמעות של האמת הרגשית שלנו עוד מהילדות, אנחנו עוברים ללמוד מדיטציה. בהתחלה באמצעות תרגילים שונים בקבוצה ואחר כך בישיבה דוממת. זוהי הדרך הארוכה, שיכולה לקחת כמה חודשים. אפשר לבחור מדריך או מדריכה אישיים שהוכשרו בטרילותרפיה בדיוק לשם לכך.

הדרך הקצרה היא להיכנס אל הפחד ולהאיץ תהליך רב עצמה שיכול לגרום לטרנספורמציה בתוך כמה שעות בלבד. אני מכיר אנשים שזה שינה להם את החיים, כולל לרמאנה מהרישי המנוח, מגדולי המורים בהודו. יש ציטוט על החוויה שלו בויקיפדיה.

אי אפשר להחליט מתי זה קורה, אבל יום אחד, כשתהיו לבד בחדר זה יתחיל – הדופק יעלה, הנשימות יעצרו, ויחד עם תחושה של חוסר כיוון וסחרחורת תבינו שאתם נמצאים בהתקף חרדה. ברגע הזה צריך לזכור לא להתנגד אלא להתמסר לגמרי לפאניקה הגוברת.

הראייה תהיה מטושטשת והגוף ירצה לשכב. זה יהיה רעיון טוב. התודעה תהיה שונה ומבולבלת, הכול יהיה מבולבל מלבד הידיעה שיש לך חוסר הבנה בסיסי לגבי כל מה שקורה כאן. ואז, מתוך השחור הערפילי, אתה פתאום מבין שאתה הולך למות ומה שצריך לזכור בדיוק ברגע הזה הוא לא לנסות לצאת מהמצב הזה - מה שכולם רוצים לעשות, אלא להיפך – להעמיק עוד פנימה. נסה אף להיות במיטבך ברגע הזה - אתה הולך להכיר עוד מעט מסתורין שהוא מאוד משמעותי בחיים.

אתה מבין שיכול להיות שאתה הולך למות, זה הכי קרוב שהגעת לתחושה של מוות עד עכשיו. אבל אז אתה גם קולט שתמות בכל מקרה וזו רק שאלה של זמן. ברגע הזה בדיוק יש שורה של אסימונים שמתחילים ליפול: אתה מבין שכולם מתים וזה כמו לחזור הביתה. אתה מבין שבעצם משם באנו ולשם כולנו נחזור. אתה מבין שכולם כבר בעצם מתים ורק חיים כאן על זמן שאול, ואז שוטפת אותך הידיעה הגדולה מכולן - שהמוות הוא לא כל כך גרוע.

לפתע יוצאת ממך דמות מאוד רגועה שיודעת להסתכל על עצמך מבחוץ. דמות שיודעת ששום דבר לא כל כך נורא. מישהו חכם, שמבין את עצמו בלי מילים, ומדבר ממקום שאין בו פחד.

ואתה חי.

היית בפאניקה, היית במוות וחזרת אחר. חווית התעוררות גדולה.

ואז לוקחים נשימה ומגלים מחדש את הנשימות שהן כל כך נעימות. מעתה הנשימות יזכירו לנו להיות רגועים ותחזור הדמות שיודעת שהכול בסדר.

הדרך הארוכה טובה לכולם. רק צריך להרים את המכסה של הסיר ומה שצריך לצאת כבר יצא מעצמו החוצה. ליווי טוב יעזור וגם קבוצת לימוד קטנה.

ואם יום אחד תמצאו את עצמכם בהתקף חרדה, זכרו שיש כאן הזדמנות גדולה.

קיבלתם הזמנה להיכנס פנימה, להכיר את העולם הרגשי שלכם ואולי גם לעבור דרך פחד המוות בפגישה שתחזיר אתכם לחיים רגועים ובריאים הרבה יותר.

בהצלחה במסע.

ואגב, למי שחושב שזה יכול להיות מסוכן בריאותית, בדקתי את זה אצל רופאים והם אומרים שזה ממש בסדר להירגע תוך כדי התקף חרדה. 

ניסים אמון ירצה על ההיבט הרוחני של מחלת הסרטן במסגרת אירוע ראשון מסוגו "תעצומות במוזיאון" שיקיימו הוצאת ספרי הבריאות פוקוס, הפורטל לתזונה בריאה Eatwell ועמותת תעצומות, שעיקרו שיטות טבעיות לריפוי ולהחלמה מסרטן. האירוע יתקיים במוזיאון תל אביב, ביום שישי 5.6, בין השעות 15:00-8:30. רכישת כרטיסים online באתר www.tixwise.co.il/cancer או בטלפון 03-6767320. 

צילום: ראובן קפוצ'ינסקי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה