הפרעת קשב וריכוז: טיפים להורים אובדי עצות

איך מתמודדים עם התקפי זעם, תסכול או תזזיתיות של ילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז? מדוע חשוב להציב גבולות ומתי כדאי להימנע מביקורת? כל ההמלצות לתקשורת טובה ובונה עם הילד הסובל מההפרעה

29/07/2015
קליניקה קבלו עדכונים מקליניקה
  • RSS

הפרעות קצב וריכוז. צילום: שאטרסטוק

מאת: יואב פנחס, הומאופת, אתר קליניקה

הורים רבים ניצבים חסרי אונים מול ילד בעל הפרעות קשב וריכוז. תזזיתיות יתר, עצבנות, ‏התקפי זעם ומאפיינים אחרים של ההפרעה עלולים לגרום להורה לכעוס על הילד ולהילחם עמו מלחמות מיותרות, או לחילופין לוותר לו בנושאים שונים, גם כאלה שאינם קשורים ‏להפרעה. דווקא במצב הרגיש הזה יש להקדיש משנה חשיבות להתנהגות מתאימה של ההורים. כזו שתהיה מצד אחד מכילה, קשובה, תומכת ומחזקת, ומן הצד האחר סמכותית וחזקה. טיפול בהפרעות קשב וריכוז, לאחר אבחון מקיף, חיוני להשבת ‏השקט, הריכוז, הרוגע והאיזון לחייו של הילד, ולהמשך תפקודו התקין. אך לא די בטיפול, ‏ולסביבתו הקרובה ביותר של הילד יש השפעה רבה להצלחת התהליך.

הצבת גבולות ולוחות זמנים

"חלק גדול מבעיות הקשב והריכוז מתחילות בבית", אומר פנחס. "איך אפשר לצפות ממורה שתצליח להציב גבולות לכיתה שלמה, כאשר לילדים אין גבולות בבית? אפילו אמצעי ענישה ‏אין למורה, כיוון שגם להורים אין כמעט סמכות". לדבריו, כתוצאה מחוסר גבולות, הילד עלול לזלזל בהוריו ולדלג על הכנת שיעורי הבית, דבר שיוצר פערים בינו לבין שאר התלמידים בכיתה ומוביל לירידה ‏בהשגים. "זה ממשיך לחוסר גבולות בשעות שינה, בתזונה או בשעות מחשב, כשהילד ‏הולך לישון מתי שמתחשק לו, רואה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה בטלוויזיה, ומאמץ ‏משם דברים שליליים כמו אלימות", ממשיך פנחס.

"הצבת גבולות יכולה מאוד לסייע לילדים, בעיקר במקרים של הפרעות קשב וריכוז: להגדיר כמה שעות מותר לבלות מול המחשב, ‏להגדיר זמנים קבועים להכנת שיעורי בית, ללמידה למבחנים, לקריאת ספר, לארוחות, ‏ולעמוד בהם. ולא פחות חשוב מזה, לחנך לכבוד להורים ולמורים". הקפדה על שעות שינה ‏ועל תזונה נכונה חשובה ביותר במקרים של הפרעות קשב וריכוז, ופנחס מציע להורים ‏לתת את תשומת הלב לנושא. "באופן כללי צריך להתייחס לילדים האלה כאל ילדים רגילים, ‏ולא לעשות להם הנחות שרק יחמירו את המצב".‏ לדבריו, "ההורים צריכים ללמד את הילד לסדר את החדר או את התיק לבית הספר, ולא לוותר לו או לסדר אחריו. באופן כללי על ההורים להקנות לילד ערכים חשובים של ‏סדר וארגון כבר מגיל צעיר".‏

טיפול באמצעות תקשורת בונה

לטענת פנחס, רוב התקשורת היום בין הורים לילדים נעשית בצעקות, במלחמות, באיומי ‏סרק ובעונשים שאינם עובדים. "אנחנו שומעים איומים כמו 'אני אקח לך את הטלוויזיה', זה הרי לא באמת קורה, וכשלא מממשים את האיום, אין שום סיכוי שהילד יקשיב להורה כשזה ‏ירצה להפעיל סמכות", אומר פנחס. "הורה צריך לדעת לעמוד במילה שלו, בין אם הבטיח ‏משהו טוב ובין אם איים בעונש, ולא לפזר הבטחות שווא". פנחס מייעץ להורים שלא ליפול ‏למלכודת של הבטחת פרס, בתמורה לביצוע מטלה בסיסית של הילד. "כשההורים מבטיחים ‏לילד פרס על הכנת שיעורי בית או סידור החדר זה טעות", הוא אומר. "לא צריך לעשות את ‏זה, כמו שלא מבטיחים לאדם מבוגר שאם ילך לעבודה יקבל מתנה. הפרס הוא המשכורת ‏שלו, ואם הוא לא ילך לעבודה יפטרו אותו, וכך צריך להתייחס גם לילד - זה צריך להיות ‏הפוך: אם לא תכין שיעורי בית, ישללו לך את הזכויות שלך".

עידוד לעצמאות

פנחס ממליץ לתת לילד אחריות, ללמד אותו להסתדר לבד ולהרוויח את הדברים שלו. "ילדים מאד רוצים שיסמכו עליהם, הם מחפשים אחריות", הוא אומר. "לא כדאי לקנות לילד ‏כל מה שהוא רוצה, להלביש אותו ולעשות לו הכל. כדאי לחנך אותו מגיל צעיר לאחריות, ‏לתת לו תפקיד בבית, שההורים לא יהיו רק הארנק והילד ישחק כל היום במחשב", מוסיף ‏פנחס. "אם יש אח קטן, כדאי לתת לילד הבוגר להרגיש שסומכים עליו עם האח הקטן, ‏ובאופן כללי להתייחס לילדים כמה שיותר מהר כאל בוגרים. בצורה כזאת הם יעריכו יותר ‏את מה שהם מקבלים".

חיזוק הביטחון העצמי של הילד

"היום רוב ההורים מטילים ביקורת רבה על הילדים", אומר פנחס. "אנחנו שומעים ‏משפטים כמו 'למה אתה לא כמו אח שלך', 'אתה לא מסדר את החדר', 'למה קיבלת כזה ‏ציון במבחן' ושאר דברי ביקורת, ולא מתמקדים בחיובי אצל הילד". פנחס טוען, כי על ‏התקשורת עם הילדים להיות שקטה ולהתנהל ללא צעקות, כזו שמעודדת ומחזקת מצד ‏אחד, ומן הצד האחר סמכותית ואסרטיבית. הוא ממליץ להחליף את הביקורת במשפטים ‏שמשבחים את הילד על המאמצים הקטנים, ומתייחסים אליו בכבוד. "גם אם הילד עשה ‏משהו חלקי, לא כדאי רק לתת ביקורת אלא גם לשבח את החלק החיובי במעשה", מסביר ‏פנחס.

"גם בבית הספר, אם יש כמה מקצועות שהילד טוב בהם וכמה שהוא חלש בהם, לא ‏בהכרח כדאי להתמקד במקצוע החלש, להפך- אם לדוגמה הילד טוב במתמטיקה אבל גרוע ‏בספרות, אני מציע דווקא לחזק את המתמטיקה, שיהיה המצטיין של הכיתה במה שהוא ‏טוב בו, ולאו דווקא להתעקש על מקצוע שאולי באמת לא מתאים לו.‏ תקשורת בונה, הפעלת סמכות על ידי ההורים, הצבת גבולות ומתן אחריות לילד, הם המפתח להצלחת תהליך טיפול בהפרעות קשב וריכוז, ובסופו של דבר יקלו גם על הילדים וגם על ההורים".

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה