הפרדת האוטובוסים בשטחים: הניסוי הצליח, אנחנו הפסדנו

שר הביטחון טען שנדרשת הפרדה בין פלסטינים לישראלים בשטחים מסיבות בטחוניות. גורמי הביטחון דווקא טענו שאין שום איום בטחוני. ההחלטה אמנם הוקפאה, אבל בכל מקרה יצאנו גזענים

21/05/2015
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS

אוטובוס בשטחים (צילום: Ilia Yefimovich/Getty Images)

השבוע בוצע עוד שלב בדרך להפרדה מוחלטת בין שתי האוכלוסיות החיות בגדה המערבית: האוכלוסיה הישראלית והאוכלוסיה הפלסטינית. שר הביטחון הורה למינהל האזרחי ליישם את תוכנית ההפרדה באוטובוסים. על פי התוכנית, שאמורה הייתה להתחיל אתמול, יחוייבו הפלסטינים היוצאים לעבודה בישראל לשוב לשטחים בדיוק דרך אותו מחסום שממנו יצאו בבוקר לעבודה. משמעות הדבר כפולה: דרכם של הפלסטינים מהעבודה הביתה תתארך בכשעתיים. ואם דרכם אל העבודה ארוכה ממילא משום שהם נאלצים לעמוד בתור במחסום הכניסה לישראל במשך שעות כדי להגיע לעבודה בזמן, הרי שגם הדרך חזרה תתארך מאוד.

והמשמעות השנייה היא שיתקיים עוד מנגנון שמפריד בין שתי האוכלוסיות בשטחים כך שלא ייפגשו, והמתנחלים הישראלים יוכלו להרגיש כאילו אין שם כיבוש.

בגדה המערבית מתקיימים ממילא שני עולמות מקבילים. עולם אחד שבו חיים הישראלים (המתנחלים). זה העולם שבו חל עליהם החוק הישראלי, שיש להם זכויות אזרח מלאות, שוויון בפני החוק, הזכות לבחור ולהיבחר. עולם שיש בו כבישים סלולים מצויינים, מים בשפע ובזול, וכמובן ביטחון מלא. בעולם המקביל חיים פלסטינים, שנתונים לחוק הצבאי, חסרי זכויות אזרח, שאין להם זכות לבחור ולהיבחר, אין להם זכות להפגין ולמחות, שחופש הביטוי שלהם מוגבל, הם נוסעים בכבישים נפרדים, אין להם מערכת חשמל ומים תקינים והביטחון האישי שלהם תלוי בגחמותיהם של המתנחלים וברצונם של המפקדים הצבאיים לבצע את תפקידם ולהגן עליהם.

לזה נוספה השבוע ההחלטה לחייב את הפלסטינים לחזור לבתיהם דרך אותו מחסום שממנו יצאו בבוקר לעבודתם.

הרעיון הזה מתגלגל במסדרונות משרד הביטחון כבר חודשים. מי שדוחף ליישום מדיניות ההפרדה הם ועד מתיישבי השומרון. אלה שיכנעו את שר הביטחון לגבש מדיניות שלא תאפשר לפלסטינים לנסוע באותם אוטובוסים שבהם נוסעים ישראלים-יהודים-מתנחלים. שר הביטחון כבר הודיע לפני חודשים אחדים שבכוונתו לגבש מדיניות כזאת. הוא כמובן - כמה לא מפתיע - השתמש בנימוק הביטחוני המנצח תמיד כדי להצדיק את ההחלטה. אבל למרבה ההפתעה דווקא גורמי הביטחון והצבא טענו ששום איום ביטחוני מיוחד אינו נשקף מצידם של הפועלים הפלסטינים, בעיקר משום שכולם מצויידים ממילא באישורי כניסה שקיבלו אחרי שעבר את המסננת הקפדנית של השב"כ. ולכן ברור שבמקרה הזה שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון נכנע ללחץ המתנחלים.

ואכן, בשקט-בשקט גובשה המדיניות המפרידה על ידי המינהל האזרחי ויצאה לדרך אתמול. כצפוי, עוררה ההחלטה גל של תגובות נגד שהקיצוניות שבהן הכריזו על אפרטהייד. אז מילא תגובות שבאו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, מילא תגובות שהגיעו ברשתות החברתיות, מילא אזהרותיהם של ארגוני זכויות האדם שיעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, אבל מה שהכריע את הכף היו התגובות מהקהילה הבינלאומית. תקשורת זרה דיווחה על מדיניות ההפרדה, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים גינו, וכך עשו גם גורמים בינלאומיים רשמיים.

וכך, לנוכח הסערה המקומית ובעיקר הבינלאומית מיהר שר הביטחון להודיע שהתוכנית תוקפא. רבים מיהרו לברך על ההחלטה, בהם נשיא המדינה ריבלין. אחרים, ראשי המתנחלים, גינו.

אבל כדאי לשים לב, החלטת שר הביטחון היא להקפיא את ההחלטה, לא לבטל אותה. כלומר: הקפאה לצורך הפשרה.

ומה אמור לקרות בתקופת ההקפאה?

בתקופת ההקפאה מתכוון משרד הביטחון לשכלל את התוכנית. אבל בעיקר להכשיר אותה בלבבות המתנגדים. ולכן מתכוונים במשרד הביטחון לערוך מסע הסברה עולמי כדי לנסות לשכנע את הקהילה הבינלאומית כמה זה חשוב, כמה זה לא גזעני, כמה זה בעצם נועד להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל (אולי אף יגידו שזה נועד לשמור על ביטחונם שלהפלסטינים).

אבל בינתיים, למרות שלא חלפו 24 שעות מאז יצאה התוכנית לדרך, הפסדנו. הפסדנו כי יצאנו גזענים כלפי עצמנו ובעיקר כלפי העולם. הפסדנו נקודות בזירה הבינלאומית, יצאנו מזגזגים בהחלטה, ובעיקר: החזרנו את הכיבוש למרכז סדר היום הציבורי בישראל ובעולם. דווקא כשנדמה היה שהנושא נדחף לשוליים, כשהנושא כלל אינו מוזכר בקווי היסוד של הממשלה, הנה באה החלטה מדינית אחת של שר הביטחון והחזירה אותו למרכז המפה.

צילום ארכיון: איליה יפימוביץ', GettyImages




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה