הפעם הראשונה: איך מדברים עם בני נוער על מין?

אחת ההנחות המוטעות של הורים היא שהנוער של היום, החי בעידן הדיגיטלי, יודע כבר הכל על מין. עבור חלקנו, זה תירוץ מספק כדי להימנע משיחות מביכות בנושא

14/02/2017
שלי פסטרנק כץ קבלו עדכונים משלי
  • בדואר
  • RSS

בעידן הדיגיטלי בעל ריבוי הערוצים, האינטרנט החופשי, עידן שבו יש סמארטפון ומחשב לכל ילד, נראה כי בני הנוער ואפילו הצעירים שבהם, חשופים לתכנים מיניים יותר מאי פעם. ילדים צעירים מאד נחשפים באופן כמעט חופשי לתכנים פורנוגרפיים, המהווים כך מסתבר, מקור המידע המרכזי ממנו הם לומדים על יחסי מין.  גם המידע שאינו פורנוגרפי, הוא מידע לא מפוקח ולא אמין של "יועצים" ו"מומחים" בעיני עצמם.

על אף הנחיות משרד החינוך ל-70 שעות לימוד בתחום כישורי חיים ובתוכם תכנים בנושא "מיניות בריאה" רק חלק קטן מבתי הספר נושאים באחריות ובאמת מעבירים שיעורים בנושא החשוב כל כך. נוצר מצב שבו הילדים שלנו חשופים למידע מעוות ולהרבה דיסאינפורמציה, העלולים להצטייר בעיניהם כתקינים ולגרום לבלבול רב ושיקול דעת מוטעה, אלו עלולים להיות מתורגמים באופן כזה שיוביל לבנית מערכת יחסים שאינה חברית, אינה תקשורתית ואינה תקינה. כמו כן, בני הנוער עלולים להתחיל בקיום יחסי מין בטרם עת, כאשר אינם בשלים רגשית לכך, אינם מודעים לחשיבות והשימוש הנכון באמצעי מניעה ומכאן לרצף טעויות והצפה רגשית מטלטלת. למרות שלא נראה כך, בני הנוער זקוקים למי שידריך אותם בדרך הנכונה, גם ובעיקר בתחומים החשובים האלו.

מסיבות אלה, "השיחה הראשונה" עם הבן/בת, חשובה בתקופה זו אפילו יותר מאשר בעבר.

נכון, מביך ביותר וקשה להורים רבים לעשות את זה, אך עם כל הקושי, חשוב שהילד יקבל המידע האמין והמדויק ביותר ועדיף שישמע זאת מההורים שלו, או ממבוגר אחר שקרוב אליו.

אימא ובת מתבגרת מדברות על מיניות (צילום: שאטרסטוק)

כדי לסייע לכם ההורים להתגבר ולו במעט על המבוכה, מציעה שלי פסטרנק כץ, סקסולוגית ויועצת למותג הקונדומים R3, מספר עצות שיוכלו לעזור לכם לצלוח את השיחה הראשונה בשלום:

* העצות מנוסחות בלשון זכר אך כמובן מתייחסות לשני המינים.

  1. קחו בחשבון שהילד נבוך אפילו יותר מכם. לכן, אל תהססו לשתף אותו בהרגשה שלכם. כנות היא אחד הדברים המקרבים בתקשורת בין אישית , אתם בהחלט יכולים לשתף אותם ולהגיד שכבר הרבה זמן אתם חושבים לדבר איתם אבל זה קצת מביך אתכם ואתם מקווים לעשות את זה נכון. אפשר לספר איך הוריכם עשו אתכם את השיחה, לצחוק על זה לשתף באיך אתם הרגשתם אז ובמקרה ואתכם לא דברו, גם את זה נחמד לספר, אם זה אומר איך אספתם מידע ואולי גם לספר שקיוויתם שההורים ידברו אתכם אך זה לא קרה.
  2. בחרו מקום ניטרלי, לא מלחיץ, ורגוע לקיים בו את השיחה וודאו שילדכם פנוי פיזית ורגשית ומרוכז מספיק על מנת לנהל אותה כמו שצריך. המקום הכי נוח הוא תמיד בנסיעה.. אתם ממילא הפכתם לסוג של מונית הכסף מהרגע שהם גדלו קצת, וממילא מסיעים ומחזירים אותם ממקום למקום ככה שזו הזדמנות מצוינת לתפוס רגע אחד כזה שבו אתם  חוזרים הביתה, אין לחץ להגיע לשום מקום, ובעיקר העובדה שאתם לא יושבים פנים מול פנים, עניין שעוזר להתמודד עם המבוכה, אתם נוסעים ומדברים.. והדרך עודנה נפקחת לאורך..
  3. המשפט "יותר מדי פרטים" רלוונטי פה מאוד. אין צורך לרדת לפרטי פרטים. השתדלו לדבר בצורה עניינית, כך שתעביר את המסר, לשתף בכתבה שקראתם והסעירה אתכם כי הנערים בסיפור ממש בגיל הילדה שלכם, סיפור אישי שקרה לכם בגילו, סיפור אחר שהכרתם וסתם.. להתעניין בחייו ולספר מה שמתאים לשלב בו הנער/ה נמצא/ת
  4. לכל הורה מערכת יחסים שונה עם הילד שלו. אבל גם אם הילד משתף אתכם בהכל, יכול להיות שבעניינים אלו הוא יהיה פתוח פחות. לכן, שימו לב לדינמיקה שנוצרת בתחילת השיחה. אם הילד מתגונן ולא פתוח לשיחה, אל תלחצו מדי ונסו שוב במועד אחר. אל תחפרו.
  5. האירוע מביך מספיק בשביל שני הצדדים. אז גם אם בדיחה לשבירת הקרח רלוונטית במקרים מסוימים, זה אולי פחות הזמן להתחיל את השיחה בבדיחה חסרת טאקט, שתביך עוד יותר.
  6. ניתן להתחיל את השיחה בשאלה, איך אתה מרגיש עם החברים בתקופה האחרונה, איך בבית הספר? איך בבית? עם היחסים עם האחים? לברר מהם תחומי העניין שלו בתקופה זו, מהם הדברים שנותנים לו להרגיש טוב ומהם הקשיים והאתגרים בבית הספר או עם החברים, אם קיימים.
  7. כדאי לנסות ליצור מצב של דו שיח ולא הרצאה במעמד צד אחד. לדבר בגובה העיניים, בשפה מכבדת ומותאמת גיל. רצוי לעודד את הילד לשאול שאלות, מה שיתרום אולי לפתיחות השיחה.
  8. גם אם אתם אנשים שלא נוהגים לשתף אחרים בנושאים אישיים, תוכלו להיעזר במצגת מוכנה. שילחו לו קישור לאתר מוסמך עם הסברים, קנו לו ספר מתאים או בקשו עזרה מאדם אחר שאתם סומכים עליו, לקיים את השיחה הזו.
  9. העבירו את המסר שאתם שם בשבילו. בכל דרך שיבחר. שאתם עומדים מאחוריו ושתתמכו בו בכל מצב. היו קשובים ונינוחים וותרו לחלוטין על שיפוטיות, ביקורת או הטפת מוסר.
  10. הציעו לו לפנות אליכם שוב להתייעצות במידת הצורך.
  11. עם כל הפתיחות, לכל הורה יש גבולות ולכל הורה יש סולם ערכים שחשובים לו בהקשר הזה ולכן כדאי שהילד יכיר ויכבד אותם. הסבירו להם על כללים שאתם מבקשים שיישמרו עליהם כאשר טובת הילד עומדת לנגד עיניכם.  ככל הנראה אם ישמור על כללים אלו, הם גם ישמרו עליו, כמו לדוגמא שימוש בקונדום, שהינו אמצעי המניעה היחיד המגן גם מפני היריון בלתי רצוי וגם מפני הידבקות במחלות מין, להציע לנערה לגשת איתה לרופאה כדי להצטייד גם בגלולות בנוסף על הקונדום. יהיה נחמד אם אפשר יהיה לגרום להם להתיידד עם הקונדום כדי שלא ירתעו ברגע האמת, שיכירו את השומניות של חומר הסיכה ואת העובדה שלקונדום יש צד אחד נכון בלבד. אפשר להפוך את הרגע הזה לסופר משעשע, בעזרת חוש הומור והלבשת בננה :-)
  12. אל תצאו מנקודת הנחה ש"לנו לא עשו את השיחה הזאת ואנחנו גדלנו בסדר". זכרו, שהילדים היום גדלים בעידן אחר לגמרי, בסביבה אחרת וחשופים לנושא באופן שונה. ולכן, דווקא עכשיו, חשוב מאד להתייחס לנושא.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה