הפוטושופ רצח את אהבתי

גיא וינברגר בסקופ מפתיע: גם גברים סובלים מדימויי יופי נשיים בלתי אפשריים, במיוחד כשהם חוזרים הביתה ופוגשים שם נשים אמיתיות בלתי מרוטשות

14/03/2012
גיא וינברגר קבלו עדכונים מגיא
  • RSS
» הוצאתם לי את החשק לחיות. וינברגר

לאחרונה חזר לכותרות חוק הפוטושופ, על פיו חברות יאלצו לפרסם גילוי כי הדוגמניות בפרסומות עברו ריטוש. ושוב, בכל הדיונים על דימוי היופי, רק הנשים מככבות בדמות המסכנות (הדגש הוא על הרק). האלה שעושים להן. וזה נכון. באמת פוטושופ עושים לנשים. אבל מה על הסבל שנגרם לבני המין החזק?! ומה לגבי ההפרעות הנפשיות שהדימויים הנשיים המושלמים האלה גורמים לנפש שלנו? אם יצבטונו הגברים הלא נכאב?!

ברמה העקרונית, אני נגד החוק. פוטושופ הוא רק קצה הקרחון, או אם תרצו, רק בלון עשן שמסתיר את העובדה שהשיטה כולה רקובה. אבל נעזוב את זה בצד. בינתיים נעביר את הזמן בטענה הפופוליסטית הבאה: הפוטושופ הרג את חיי האהבה. כדי לייצר עניין נוסף אטען בנחרצות כי אחוז הגירושין עולה בקורלציה ישירה להתגברות השימוש בתוכנה האיומה. ולסיום אף אפנה אצבע מאשימה כלפי ויאגרה ואכריז בתוקף שהם המרוויחים העיקריים מכל העניין.

תחשבו למשל על הריאקציות הכימיות שמסחררות את גופי האומלל כל יום מחדש לנוכח אותן מניפולציות שיווקיות מדוברות. לנוכח אותן מגה נשים, סופר כוסיות, פצצות על ושוברות ביצים. כל מילימטר בגופן נבחן בקפידה ועוצב ביד אמן במטרה אחת ויחידה: ליצור את פסגת הגירוי החושני הידוע למין האנושי. ועכשיו דמיינו לעצמכם מה קורה לאותו גוף מגורה עד אימה כשהוא חוזר הביתה ומגלה בפתח הדלת שמורת טבע פראית שיד הפוטושופ לא נגעה בה מעולם (זו לא סתם מטאפורה ריקה. צורת הסמן של הפוטושופ היא כף יד ולא ראש החץ המוכר לכולנו מהפי.סי).

איך ניתן להתאהב עד שהמוות יפריד בינינו באישה מאותגרת ריטושית (המונח הפוליטקלי-קורקט לאישה נטולת פוטושופ) אחרי שעברנו התניה פבלובית לרייר למראה אישה משודרגת (המונח הפוליטקלי קורקט לאישה שעברה לכל הפחות משמרת פוטושופ מלאה). האמת לא דומה במאום לדימוי הנשי המושלם. לא דומה בלשון המעטה.

תמיד הייתי אדם תמים. גם כבן נוער. ההתאהבות הראשונה שלי, אני זוכר, היתה בספיר קאופמן שדגמנה בעמידת שש בגד ים מנומר. מיאו. נסו לדמיין לשנייה מה קרה כשגיליתי בפעם הראשונה בחיי שלאישה שלי בפרט ובפעולת אינדוקציה זריזה שלנשים ככלל יש שפם, שערות ברגליים, מעל התחת, בבית השחי, עור כלל לא חלק, נקודות אדומות הנובעות ממריטת שיער, ורידים ועוד שלל תחלואי פוטושופ נוראים.

פייר, נשים אמיתיות הן פשוט מגעילות. אם רק משווים אותן למה שמציגים לנו בפרסומות ולא לגברים או לחיות. האלטרנטיבות שהטבע זימן לנו וזו שהייתה קיימת לפני שהפוטושופ ברא את הנשים המושלמות. אז ברוך אלוקינו שאשתי לא דומה לקוף. קצת שעירה אבל עדין נאה הרבה יותר. הבעיה היא שבהשוואה לדימוי הנשי המקובל היא עדיין, יש להודות, מאותגרת קלות. בהערכה מקצועית הייתי אומר שחסרה לה משמרת עד משמרת וחצי של עבודת פוטושופ אינטנסיבית מסביב לשעון.

הידיעה שלעולם לא אצליח לדעת את מושא התשוקה אלא רק חיקויים מציאותיים שלו מוציאה לי פשוט את החשק לחיות. המקסימום שאצליח להגיע אליו יהיה במקרה הטוב דומה לעבודת פוטושופ של סטאג׳ר מתחיל. לא יותר ולרוב אף פחות. כל יום מגישים לי סוכריות מפתות אך לעולם לא נותנים לי לטעום. ברגע שאני מושיט את היד קסם הפוטושופ באחת מתפוגג ולפני גוהרת אישה אמיתית עם שומה על הגב.

סוף דבר במחשבה תחילה. ככל שהדימוי יהיה יותר ויותר מטופל כך המפגש עם המציאות יהיה כואב  עוד יותר. הפינס איז א וורם גאן ג'ון לנון אמר והביטלס ענו: יה יה צ'ו א צ'ווווווווו. אז בפעם הבאה שתדברו על חוק הפוטושופ ותחלואיו דעו לכן, עלמות חן מאותגרות, שגם אנו הגברים נוטלים ידינו בסבל וגם אנו יחד אתכן מאבדים את שפיות דעתנו במסע המואץ לעולם וירטואלי בו הדימוי המאיס למוות את כל מה שחי.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה