העלאת גיל הפרישה לנשים תחמיר את מצבן הכלכלי

יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כ שלי יחימוביץ יקיימו היום (ד') כנס חירום בהשתתפות שרי הממשלה למניעת העלאת גיל הפרישה לנשים, כדי למנוע החמרה במצבן הכלכלי

01/07/2015
ח''כ זהבה גלאון קבלו עדכונים מח''כ זהבה
  • RSS

זהבה גלאון. צילום מתוך יוטיוב

לפני קרוב לארבע שנים הצלחנו, חברות וחברי כנסת וארגונים חברתיים, לדחות את העלאת גיל הפרישה לנשים. הבהרנו אז למשרד האוצר שכל עוד נשים מופלות בשוק העבודה ונפלטות ממנו בגיל מוקדם, לא נסכים להעלאת גיל הפרישה ולסגירת הגירעונות האקטואריים של הביטוח הלאומי על גבן.

ההישג שהשגנו אז היה אדיר - ארכה של חמש שנים שמטרתה להכין את המשק, לתקן את העיוותים בשוק העבודה, ולייצר מדיניות תעסוקתית שנותנת מענה לנשים בכל הגילאים. מאז, התקופה הזאת כמעט חלפה ושום דבר לא קרה.

כמו אז גם היום - עבור 20% מהנשים העובדות בישראל המשמעות של דחייה נוספת של גיל הפרישה היא לא עוד שנים של עבודה אלא עוד שנים של אבטלה. גם היום כמו אז, רוב-רובם של העובדים במקצועות השוחקים הן עובדות.

לטוענים כי יש להעלות את גיל הפרישה מטעמים של שוויון מגדרי חשוב להבהיר - שוק העבודה הישראלי רחוק שנות אור מלהיות שוויוני. נשים מרוויחות פחות, מקודמות פחות, עובדות במקצועות שוחקים יותר ובשכר נמוך יותר וגם נפלטות מוקדם יותר משוק העבודה מבלי להצליח להשתלב בו בחזרה. מרגע שיצאו משוק העבודה, לפעמים בגיל 50 או 55, אין לנשים האלה שום הכנסה והן נאלצות לחכות לגיל הפרישה כדי להיות זכאיות לפנסיה וקצבה. כ- 20% מהנשים נפלטות משוק העבודה לפני גיל 60, כל שנה נוספת של דחייה דנה אותן למחסור.

הדרישה לשוויון פורמלי במקום בו אין שוויון, צפויה להעמיק את הפערים ולהחמיר את מצבן הכלכלי של נשים ואת מעמדן בשוק העבודה.

למעשה, מצדדי העלאת גיל הפרישה דורשים להשאיר את הנשים שנים רבות יותר בשוק העבודה, אך מתעלמים לחלוטין מהעובדה שדרישה זו אינה עומדת במבחן המציאות.

מחקר שפורסם בפברואר 2014 על ידי מרכז אדוה מוכיח ששוק העבודה לא נותן מענה לאותן נשים ואינו מעסיק נשים מבוגרות. על פי המחקר, החל מגיל 50 חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בשיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה, נתון שמשמעותו ברורה - מי שנפלטת בגילאים האלה משוק העבודה לא משתלבת בו שוב.

עבור נשים אלה, שהממשלות הקודמות כשלו ביצירת פתרונות תעסוקה רלוונטיים עבורם, המשמעות של העלאת גיל הפרישה אכזרית במיוחד. כל שנה נוספת של דחיית גיל הפרישה היא שנה בה הן אינן זכאיות לגמלה פנסיונית או לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי, ובה הן מאבדות זכויות פנסיוניות עבור הגמלה העתידית.

נוח לצייר את המאבק בהעלאת גיל הפרישה כמאבק אינטרסנטי השייך לארגוני הנשים בלבד. אבל האמת היא שכל מי שצדק חברתי, צמצום פערים ומאבק באפליה חשובים לו צריך לתמוך בו. אני לא מכירה אישה פמיניסטית אחת שתתנגד להשוואת גיל הפרישה בין נשים וגברים ביום שבו יהיה שוויון בשוק העבודה הישראלי, ביום שבו הממשלה תקיים את התחייבויותיה ותפעל לייצר מדיניות תעסוקתית שנותנת מענה לנשים בכל הגילאים ומונעת את הפגיעה בבטחונן הסוציאלי.

כל עוד המדינה לא פועלת להחלת מנגנונים של בקרה וקידום שוויון בשוק העבודה, אנחנו נשתמש בכל הכלים הציבוריים והפרלמנטריים שעומדים לרשותנו כדי למנוע את העלאת גיל הפרישה לנשים.

כל עוד המדינה לא פועלת כדי לצמצם את הפערים העמוקים בין נשים לבין גברים בשוק העבודה: פערים בשכר, בדפוסי התעסוקה, בגובה הפנסיה ובזכויות סוציאליות, אנחנו ניאבק נגד הרעה נוספת בזכויותיהן של נשים.

לעמוד הפייסבוק של הכנס




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה