הסתגלות לכיתה א’

הסתגלות חברתית של ילדים לכיתה א' יכולה להיות מורכבת ומכאיבה, מסיבות רבות. ד"ר עדה בקר מסבירה להורים מה עושים

15/08/2011
ד''ר עדה בקר קבלו עדכונים מד''ר עדה
  • RSS
» ד"ר עדה בקר

למה כדאי שיהיה לכם אינטרנט כשהילד שלכם עולה לכיתה א'?

האמת שזה כדאי, אבל אולי לא מהסיבות שחשבתם. רציתי לספר לכם כמה משמעותי להיות בקשר עם הורים רבים דרך האינטרנט. לפני שבוע פניתי לרשימת התפוצה שלי וביקשתי מהורים שיספרו לי על הדרכים שבהן הסתגל הילד שלהם לכיתה א'.

אבל הפעם לא ביקשתי לדעת על ההסתגלות של הילדים לסדר היום, לדרישות המרובות, לקריאה ולכתיבה, לישיבה הממושכת או ליכולת להתנהל באופן עצמאי, ולא לשום מרכיב שניתן למצוא עליו חומר רב באינטרנט.

אלא ביקשתי מהם לדעת על המרכיב שבעיני הוא החשוב ביותר, המרכיב החברתי, ומשום מה הוא מקבל מעט תשומת לב באינטרנט ולעיתים גם בתודעה של המערכת. קיבלתי כמות גדולה של תגובות: סיפורים על הסתגלויות מצוינות, על הסתגלויות טובות וגם על הסתגלויות קשות. מה שעלה בבירור מכל התגובות שקיבלתי הוא שבתודעת הילדים וההורים יש למרכיב החברתי חשיבות רבה.

ואני רוצה לשתף אתכם הפעם בשני קטעים מהתגובות שקיבלתי ומהם ללמוד על כמה מרכיבים בנושא ההסתגלות לכיתה א'.

• "הבן שלי הגיע לכיתה א' מוכן מכל הבחינות, אך רק עם עוד חבר אחד מהגן הקודם. בני הוא הילד הכי זורם, שיש לו הכי הרבה חברים מכל המגדרים ומכל המגזרים. הוא יכול לרכוש חברים חדשים בחצי שנייה. למרות זאת, ההתאקלמות החברתית שלו בכיתה הייתה קשה.הבנים שהגיעו כקבוצה מגן אחר, לא נתנו לו להיכנס לחבורה. הייתה אלימות. פיזית ומילולית. ופתאום ראינו את הילד שלנו נלחם. אולי בפעם הראשונה בחייו, על מקומו, על מעמדו, על רכישה של חברים".

• "כל הילדים שבאו עם בני ביחד מהגן- יצרו "חבורה" וילדים שבאו מגן אחר יצרו "חבורה" שניה ונוצר קושי לשלב בין החבורות. ביה"ס ובמיוחד המורה מאד מנסים לאחד בין החבורות, אבל אני לא יכולה לומר שסיימנו את כתה א' עם חברים חדשים".

שני הדיווחים הללו מעידים על כך שלמבנה הכיתה כפי שבית הספר בונה אותו יש חשיבות רבה להסתגלות של כל אחד מהילדים ולהסתגלות וההתארגנות של הקבוצה כולה. הקליקאות היא אחד המרכיבים המקשים על ילדים להשתלב כהלכה בכיתה א'. היא מקשה על ילדים יחידים שאינם שייכים לקליקה להשתלב ולהיות חלק מקבוצה שנותנת תחושת שייכות, קירבה וחיבור, אבל היא מקשה גם על חבורות מגובשות של ילדים להפתח לחויות חדשות ולחיבורים חדשים כפי שמאפשרת כיתה א'.

המעמד בחבורה

אחד היתרונות הגדולים של להיות שייך ל"חבורה" הוא תחושת הבטחון והנוחות שהיא מספקת. תמיד רוצים אותך, ברוב המקרים משתפים אותך במשחק בשמחה, ואם מעמדך ב"חבורה" גבוה אתה עשוי לרכוש גם תחושה חזקה של השפעה ושל מנהיגות. לעומת זאת כל המאפיינים הללו הם בעוכרי ההתנסות והלמידה החברתית שאותה רוכשים במצבים חברתיים עם אנשים חדשים.

"חבורות" כאלה הן גם בעוכרי ההתנהלות הכיתתית הרחבה. תחילת כיתה א' מסמנת את ראשיתן של שש שנים, שבהן על הילדים לשתף פעולה במגוון אופנים גם אם אינם חברים בלב ובנפש. במהלך השנים שיתוף הפעולה בין הילדים יתבטא בעבודה קבוצתית קוגניטיבית, בשיעורי ספורט, בטיולים, בימי הולדת, באחריות לפעולות שונות כמו תורנויות, קישוט הכיתה ועוד. חוסר ארגון חברתי יעיל של הכיתה יפגע בכל אחד מהתלמידים, כולל אלה השייכים ל"חבורה, כלשהי.

בהתמודדות עם חבורות בכיתה, ובהסתגלות החברתית לכיתה א' בכלל חוברים שלושה גורמים ששיתוף הפעולה ביניהם הוא הכרחי:

ראשית, הילד עצמו. צפויות לו התמודדויות, התנסויות, הצלחות וכשלונות, אבל זה חלק מהתהליך וחלק ממה שהוא לומד על החיים. הוא אמור להביא איתו, בעקבות תהליכים שחווה בשנות הגן, יכולות שיעזרו לו להתמודד.

הגורם השני הוא ההורים. להורים אפשרויות רבות לתמוך בהסתגלות החברתית בתחילת השנה ובמהלכה. ראשית, להקשיב לילד, לרגשותיו, לתיאוריו לקשייו או הצלחותיו, ובמינונים קטנים גם לייעץ לו. זאת, מבלי שהקשיים שלנו ימנעו מאיתנו להיות לו באמת לעזר. להזמין ילדים מהכיתה להתארח ולברר אפשרות להתארח אצלם. היכולת להצליח בכך קשורה להתחברות עם הורי הילדים האחרים, שילוו אותנו ואת ילדנו במהלך שש השנים הבאות. היכולת שלנו להתחבר עם הורים אחרים היא דגם עבור הילדים שלנו וילדי הכיתה בכלל.

הגורם השלישי הוא מערכת בית הספר. חשוב שהמורה, המנהלת והיועצת יבינו את חשיבותו של הגורם החברתי וידגישו אותו בעבודתן ובגישתן לילדים. למשל, יארגנו מפגשים של כל הכיתה, יארגנו תהליך של חברים מארחים, שבו כל אחד מילדי הכיתה יארח ויתארח אצל שאר הילדים. לארגן חונכים שיתחילו את תהליך החניכה עוד במהלך השנה בגן.

ליועצת פתוחה הדרך לא רק להתערבות עם הילד היחיד המתקשה אלא גם להפעלה של תכנית התערבות כלל כיתתית שבה ניתן ללמד מיומנויות חברתיות שונות ולהנחות את הילדים לעבר פתיחה של מעגלים חברתיים קודמים.

חשוב שההורים יהיו בקשר עם המורה וישתפו אותה במידע וישתפו איתה פעולה.

הצלחה בזירה החברתית היא מתכון בטוח להצלחה בתחומים האחרים החשובים בכיתה א': התחום הקוגניטיבי, התחום הרגשי, היכולות לניהול עצמי ועוד. בהצלחה.

ד"ר עדה בקר, מומחית להתפתחות הגיל הרך, כותבת הספר "עם מי שיחקת היום בגן".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Einat Geva 17/08/2011

    שלב היציאה מהבית למסגרות חינוכיות הוא אחד המעברים שחווה אדם בתהליך התפתחותו. מעברים הם צמתים רגישים עם פוטנציאל למשבר והזדמנות לצמיחה. היכולת של ילד להשתלב ולהסתגל במסגרת חדשה טמונה בסגנון האישי שלו שהתגבש במהלך ששת שנות חייו. ילדים שתחושת השייכות שלהם טופחה מגיל צעיר תחושה שכוללת דימוי עצמי איתן, תחושת חשיבות, נחיצות ומועילות הם ילדים שיקל עליהם להשתלב. המשפחה היא הקבוצה הראשונה שילד מצטרף אליה. המשפחה היא מגרש האימונים של ילד ביחסים: יחסים שמצמיחים יכולות חברתיות. אימון במיומנויות כגון: היכלת לשאת תסכולים, היכולת להתמודד עם מצבי עמימות, היכולת לשתף פעולה, לתת ולקבל, לוותר, להתפשר, לגשר וכיו”ב הן יכולות שלא יסולאו בפז. ילד שהוריו חשבו רחוק ואפשרו לו להתאמן מגיע לכיתה א’ מוכן. אני מאמינה שילד כזה יהיה מספיק נבון רגשית ובעל כוחות פנימיים שיסייעו לו להתמודד עם “קליקות”, “חבורות”, אולי ליצור לעצמו חבורה. הוא לא יהיה תלוי באחרים לרווחתו, הוא יהיה אקטיבי ליצירת המציאות שלו. אין ספק, ליווי של הורים ומחנכים שותפים לדרך, קשובים, תומכים ומעצימים הם מצרך חשוב לעזרה. עינת גבע, מורה במסלול להכשרת מנחי קבוצות במשפחה, מכון אדלר.

בחזרה למעלה