הסנדלרית כבר לא הולכת יחפה

מיכל מנדלביץ', מורה לסטריפ דאנס, הבינה שהיא חייבת ליישר קו עם המסר הלוהט של השיעור שלה. עכשיו לא תתפסו אותה בלי סט לנז'רי לוהט מתחת לבגדים

10/09/2012
מיכל מנדלביץ קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

אני ושני במלתחות כמה דקות לפני שמתחיל שיעור הסטריפ דאנס שלי. שני משרתת בקבע כבר יותר מעשור ואני מגלה אותה כל פעם קצת. היום אני מופתעת לגלות שמתחת למדים הירוקים והמשמימים שני לובשת סט לנז'רי חלומי, שילוב של משי ותחרה בגימור של מיליון דולר בצבע ורוד עז - ואז אני נזכרת, נזכרת כמה אני מאוהבת בפריטי הלבוש הקטנים והיפהפיים הללו. לא ברור איך אני, המורה לסטריפ דאנס, לא קניתי לעצמי כבר שנים פריט חדש, ואת הפריטים שכבר יש לי אני לובשת רק אם יש סיבה ממש טובה, איף יו נואו וואט איי מין. איך ייתכן שאני, סאקרית של השראה סקסית, שמלמדת נשים איך לרקוד בשחרור ולהיות אולטרה נשיות, הולכת יחפה ומסתפקת בחזיית ספורט טריוויאלית?

אבל בארץ החמה שלנו, יש אווירה כל כך עניינית וישירה. משהו בנשים כאן פרקטי ויעיל, הן אמזונות שמתקתקות את כל העניינים כמו מקגייוור, ולכן המחשבה על ללבוש סט סקסי עם תחרה עדינה על הבוקר נראית להן מגוחכת. הן יעדיפו איזו חזיית כותנה נוחה ותחתון כלשהו שהיה למעלה במגרה. אם הצבעים תואמים, זו כבר ממש השקעה. בכל זאת, אנחנו לא ברחוב סן הונורה בפריז. ללבוש לנז'רי תואם זה קצת כמו לאכול במסעדה עם כוכבי מישלן - סוג של לאקשרי שבמציאות הדחוסה הישראלית הדחוסה מרגיש קצת אאוט אוף קונקסט.

בכלל, כשאני חושבת על הנשים הצרפתיות הקוקטיות, אני אומרת לעצמי – זאת לא חוכמה. בפריז גם אני הייתי מוקפת באווירת פיתוי, לובשת תחרה, כותבת רומנים ומשוררת שירים. ואז אני נזכרת בחברותיי שעלו מברית המועצות. הן חיות באותה ארץ שלי, זו בעלת הסקס אפיל המיוזע, ובכל זאת, האם אתפוס אותן עם תחתון דהוי וחזיה שהיו לה ימים טובים יותר? לא ולא. אם הן יכולות, גם אני יכולה.

אז אחרי שראיתי את שני באותו יום, נתמלאתי חשק. למחרת הוצאתי ממגירת הלבנים שלי חזיה אדומה עם סרטונים שחורים ושרוך ירקרק החצוף, וגם תחתון תואם שהצטיין בחסכנות בבד. מתוך מחשכי הארון שלי שלפתי גם את הביריות השחורות – אותן, החלטתי, אלבש רק כשאצא לבלות בערב (יש גבול לכל תעלול), מתחת לחצאית. כלומר, אם זה לא ירגיש לי מגוחך מדי.

מסתבר שחזיה סקסית מתחת לחולצת טי משדרגת את כל היציבה, וכך התהלכתי כל היום כמו הגברת דיטה וון טיז, מדמיינת שאני מחרפנת גברים במבט. הקוסמטיקאית שלי, שבדרך כלל מקבלת את פניי בפרצוף חמוץ, שאלה אותי 'את מאוהבת, נכון?!', וכשהלכתי לאכול צהריים בחוץ, חשתי שהמדרכה העקומה היא מינימום ראנווי במילאנו ופלירטטתי עם כל דבר במסעדה, כמעט גם עם הכסא.

דיטה פון טיז, אלילת לנז'רי. צילום: Getty Images

לדייט בערב, שמתי את נפשי בכפי משל הייתי הסוכנת מהסרט "מרוסיה באהבה" ועטיתי את הביריות מתחת לחצאית עיפרון שחורה. הוא לא ידע, אבל הוא בטוח הרגיש, כי באותו ערב הרשיתי לעצמי להיות פאם פאטאל מהאגדות. לרגעים, הסתכלתי על עצמי מבחוץ באומרי 'מי את חושבת שאת בדיוק?', אבל רוב הערב פשוט פירגנתי לעצמי ונהנתי מהמשחק.

יש כאלה שיאמרו שזה מוגזם, אבל אין שום דבר רע בקצת אסקפיזם. אני ממליצה לכן להיזכר איזו הרגשה כייפית זו ללבוש סט איכותי ושובב, שעוטף את הגוף באלגנטיות. אפשר להירגע ממוד המקגייוור - שחררו, ליידיז, שחררו. צאו קצת מהפרסונות הרגילות שלכן. ואם קשה לכן, תחשבו על זה בתור תרגיל עם האלטר אגו הסקסי שלכן ושימו עליכן סט מטריף לארוחת הערב מחר, אולי אפילו לעבודה, ישמור האל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה