הסטטוס האחרון של אביגיל

בעודה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, אביגיל לביא העלתה סטטוס אחרון לקיר הפייסבוק שלה ובו הצהירה "אני חייבת לשנות את חיי" אבל היא כבר לא תספיק

29/06/2017
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין לוי
  • בדואר
  • RSS

הביטו על פניה הצעירות ועיניה העצובות של אביגיל לביא. היא איננה ולא תשוב עוד. רוחה הווירטואלית תיעלם, ממש כמו במציאות. אבל לביא, שסבלה מהתעללות מינית מצד אביה, לא שמה קץ לחייה מבלי לנסות לסובב את הגורל לטובתה. היו לה חלומות, כמו כל בחורה בגילה, שכל עתידה עוד לפניה. היא לא התכוונה ללכת מבלי להיאבק על שפיותה.

שיטוט בקיר הפייסבוק השומם שלה חושף את הסטטוס האחרון שהעלתה, ב-9 בינואר, 2017. מתוך הפוסט עולה מה היו תוכניותיה ("הצבתי לעצמי ללמוד. אני חייבת לשנות את חיי!!!") והיא אף פנתה לעזרת חבריה על מנת לקבל סיוע כלכלי עבור הפסיכומטרי. לביא התנצלה על כך שבכלל העלתה פנייה לעזרה ("בחיים לא עשיתי את זה אבל אני מיואשת") אבל היא התעלתה על עצמה והשאירה את פרטי חשבון הבנק שלה וחתמה "באהבה" עם לב.

אביגיל לביא ז"ל (צילום מפייסבוק)

אנחנו לא יודעים מה קרה מאז אותו סטטוס רק שבין ינואר ליוני, מצבה התדרדר עד לסוף הטרגי.

בבית רות ניסו, בו התאשפזה, ניסו לרפא את נפשה המיוסרת אבל ללא הצלחה. לא ידועים הרבה פרטים עליה אבל אי אפשר שלא לדמיין, כמו ב"דלתות מסתובבות" איך זו הייתה יכולה להיות שנה אחרת עבורה. שנה אופטימית. שנה טובה. שנה בה היא מתחזקת, מחלימה, לומדת, אחר כך עובדת במה עושה לה טוב ומגשימה את עצמה בקריירה. אולי גם מתאהבת, מקימה משפחה משלה ומעלה תמונות שמחות לצד אנשים היקרים לליבה.

אבל היא כבר לא תעשה את כל הדברים הללו.

סטטוס אביגיל

לביא הותירה חלל ריק ותמונת פרופיל, בה עיניה פעורות לרווחה ומביטות אלינו, אנשים שלא הכירה וכבר לא תכיר. סיפורה אמור להדהד למרחקים לא רק לחלוף כעוד אייטם רשת מצמרר והיא לא היחידה שהרימה ידיים לאחר שלא הצליחה להתגבר על הפוסט טראומה ממנה סבלה. רק לאחרונה התוודענו לכך שעוד שתי נשים התאבדו, לאחר שסבלו מפגיעה מינית ועד סוף השנה תהיו בטוחים שהמספר יעלה. כמוה, גם הן לא יזכו להגשים את עצמן.

אנחנו אמנם לא יכולים לעצור מישהי הנחושה לעזוב את עולם הזה אבל אנחנו, כחברה, חייבים לדאוג לכך שהשיטה תשתנה, שהן יזכו ליחס הולם מהרשויות ויקבלו את מלוא הטיפול והשיקום הכרחי. לא ייתכן שנשים אלו ירגישו שאין טעם לקיומן ושהכל שחור. היחס לנפגעות אלימות הוא הרבה פעמים מזלזל, משפיל ומקומן והעונש למי שפגע בהן הוא מינורי מדי.

לביא עזבה את העולם הזה אבל היא השאירה משהו יקר מאחור - מודעות. אסור לנו לבגוד בה או בדומותיה.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה