''הנערה הדנית'': כבוד לטרנסג'נדרית הראשונה

אז מה יש בהם, בזוג הגרביונים שגרם ללילי לצאת מהארון ולחלק את חייה לשניים? ''הנערה הדנית'', סרט חדש שמבוסס על סיפור אמיתי של צייר דני טרנסקסואלי מהמאה ה-19, גרם לגלית צוק לתהות על החיים בזהות כפולה

25/01/2016
גלית צוק קבלו עדכונים מגלית צוק
  • RSS

הנערה הדנית אדי רדמיין. צילום: יחצ

כשגרדה שאלה את בעלה איינר אם הוא מוכן לעשות עבורה "טובה קטנה" וללבוש גרביונים ונעלי עקב כדי להחליף את המודליסטית שהבריזה לה - עיניו נצצו. הוא לא האמין שכל הטוב הזה קורה לו ושאשתו, היא זו שמבקשת ממנו לגרוב גרביונים והוא יכול כעת, ולו לכמה דקות לצאת מהארון כאישה.כך מתחיל סיפור אהבתם הסבוך ויוצא הדופן בין גרדה, איינר ולילי "בת דודתו". הסרט "הנערה הדנית" מתאר ברוך ובעדינות אין קץ חיי נישואים מאושרים עד שהודעתו המפתיעה של איינר מוציאה את חיי הנישואין מאיזון ומשלווה.

זה התחיל מזוג גרביונים

הסרט המופלא, ששאב את השראתו מסיפורם האמיתי של הצייר הדני הטרנסקסואלי, איינר וגנר ואשתו גרדה, מציף שאלות רבות הנשאלות הן בלב והן בקול רם: מה אם זה היה קורה לי? מה אם בעלי היה יוצא בפניי מהארון ומבקש לשנות את מינו? מה הייתי אומרת, איך הייתי פועלת? האם הייתי מתגרשת? למי הייתי מספרת? ומה עם הילדים? החברים והמסגרות החינוכיות? מהרגע בו איינר גרב לראשונה את זוג הגרביונים והפך ללילי, לא הייתה לו כבר דרך חזרה, מחול השדים החל. הניסיון הקצר העיר את לילי הרדומה וגרם לה לרצות להיות מי שהיא עוד ועוד שעות במהלך היום והלילה וביחס ישר, ככל שהחיבור הרוחני-גופני-נפשי ללילי הלך והתחזק, כך השנאה העצמית של לילי כלפי איינר הלכה וגברה.

המשפט שפתח לי את סכר הדמעות האין סופי ל-24 השעות הבאות היה של איינר : "אני רוצה להרוג את איינר, אך אני יודע שאם אעשה זאת אהרוג גם את לילי". באופן פרדוקסלי גרדה היא זו שניווטה את "בעלה", מצד אחד ללכת בעקבות נטיותיו ורחשי ליבו ומצד שני מנסה בכל דרך מנעה ממנו לעשות זאת- כי בעושה כן, היא ידעה, שהיא, במו ידיה הורגת את איינר ואת אהבתם.

טום הופר הוא במאי הסרט המבוסס על הספר "הנערה הדנית" של הסופר הנפלא דיוויד אברסהוף. דיוויד, שפרסם לראשונה את ספרו בשנת 2000 אמר במסיבת העיתונאים שהתקיימה אמש בסינמטק, כי לפני 15 שנים, כשהספר יצא לאור, במאים ותסריטאים רבים לא רצו לקחת חלק בהפקת סרט המבוסס על ספר המקדם יציאה מהארון של טרנסג'נדרית שחיה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20. הסרט המבוסס על סיפורה האמתי של לילי אלבה, מובא על רקע אווירת הזוהר והדקדנס של קופנהגן, דרזדן ופריז של שנות העשרים וזוכה לטיפול עדין ומרגש בבחינת שאלת הזהות המינית והמגדרית ובל נשכח שמדובר בשנות השלושים ה"חשוכות", בהן מבוצע הניתוח משנה החיים של לילי, אחת ממנותחות המין הראשונות בהיסטוריה.

ועוד מדבריו של דיוויד אברסהוף: "היום, יש רשת תמיכה רחבה מאד לקהילה הטרנסית בעולם וגם בישראל והטיימינג ליציאת הסרט דווקא השנה הוא מושלם ונכון". הסרט "הנערה הדנית" זכה בפרס האריה הקווירי בפסטיבל ונציה, משלב עובדות לצד דמיון ויוצר חזון רומנטי וייחודי המציף שאלות מחיי הזוגיות והנישואין, שאלות על החיים בזהות כפולה ועל הטריגר שממנו אין דרך חזרה.

הנערה הדנית אדי רדמיין. צילום: יחצ

הטריגר שממנו אין דרך חזרה

אתמול, לאחר הקרנת טרום הבכורה של הסרט "הנערה הדנית" ירד לי האסימון. גם בזוגיות של עמית ושלי, יציאתה מהארון של עמית והטריגר שלה היו זוג גרביונים.  ההתחברות הנפשית לזוג גרביונים לא ברורה לכולם. למרות תצוגות האופנה במילאנו של אייקוני ומכתיבי האופנה ג'ון גליאנו וג'יבנשי ולמרות הכתבות ברשת ה- CNN כי גרביונים גבריים הם הטרנד החדש, לא רבים הגברים שיעזו לגשת ולקנות לעצמם זוג גרביונים. לא זוג גרביונים המיועד לחדרי כושר, ספינינג או רכיבה על אופניים, אלא זוג גרביונים "אמיתיות" שנראים בדיוק כמו המקבילה הנשית. אז מה יש בהם, בזוג הגרביונים שגרם ללילי לצאת מהארון ולחלק את חייה לשניים? החיים עד לאותו רגע מחונן והחיים מאותו רגע והלאה? מדוע גברים רבים רואים בגריבת גרביונים סטייה מינית ומה זה מעיד עליהם? זאת בכתבה הבאה בסדרה.

* גלית צוק, בת 41 נשואה באושר לעמית – טרנסג’נדרית שיצאה מהארון אחרי 23 שנות נישואין. אמא ליובל, ירדן אגם ופלג. יזמית חברתית (“בצפר לשת”פים“, “פורום הנשים המצליחות בצפון” “סבתוש להשכרהסבתושף“) בשנה האחרונה פועלת חברתית ומייסדת עמותה (עצמאית שלי) גאווה ישראלית למען הקמת קהילה גאה בצפון, דגש על קהילת טרנסג’נדרס חזקה חברתית וכלכלית. לתמיכה בפרויקט ”אני רק רוצה להיות אני” – הקליקו כאן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה