הנהגה נשית בציונות הדתית- אפשרות ריאלית או חזון דמיוני?

בעידן שבו ציבור הגברים בציונות הדתית תופס עוד ועוד עמדות מפתח, נשות המגזר נשארות מאחור. נשים פורצות דרך מהציונות הדתית ידונו היום בתקרת הזכוכית הכפולה בוועידת מקור ראשון

04/07/2017
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

מתי בפעם האחרונה ראיתם באחת ממהדורות החדשות בטלוויזיה עיתונאית דתית לאומית? כמה מנכ”ליות דתיות מובילות משרד ממשלתי? שרה דתית בממשלת ישראל? קצינות מובילות בצה”ל? כנראה שגם אם תצליחו למצוא- מדובר במספר זעום ביחס לייצוגן האמיתי באוכלוסייה. כשנראה שציבור הגברים בציונות הדתית תופס עוד ועוד עמדות מפתח- נראה כי הנשים במגזר נשארו מאחור.

בתחילת החודש הבא יעסקו, בין היתר, בנושא הזה בוועידת מקור ראשון לכלכלה וחברה שתתקיים במלון הילטון בת”א. תחת הכותרת “תקרת זכוכית כפולה” יקיימו מספר נשים פורצות דרך בציונות הדתית דיון מעמיק בסיכוי להביא לשינוי משמעותי ביחס לשילובן בתפקידי מפתח של נשים בציונות הדתית, תוך התייחסות למצב כיום, הדרך למהפכה בתחום ואיך ייראה העתיד של נשות המגזר.

אחת מאלו שצפויות לקחת חלק בדיון היא ד”ר רבקה נריה בן שחר מהמחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. “לדעתי, לנשים מהציבור הציוני-דתי, כמו לנשים מכל ציבור, יש יכולת מעולה להוביל, להצליח ולממש את עצמן”, אומרת בן שחר. לדבריה, “השאלה היא רק עם כמה תקרות זכוכית או בטון צריך להתמודד. בעוד נשים ישראליות חילוניות מהמעמד הבינוני גבוה צריכות להתמודד עם תקרות זכוכית הנובעות מהמגדר שלהן, וגם עם תקרות זכוכית הנובעות מהסללה ללימודים “מתאימים לנשים” או מהיותה של ישראל חברה מסורתית – לנשים דתיות לאומיות יש תקרות נוספות.”

בן שחר סבורה שלחינוך בציונות הדתית יש חלק בכך. “בחלק מהאולפנות מועבר מסר לפיו “הלימודים אינם הדבר החשוב ביותר, אלא להיות אשה טובה ואמא טובה” – מה שמוביל להסללה של בנות דתיות-לאומיות למקצועות “מתאימים לנשים” בשיעור גדול יותר מאשר חברותיהן החילוניות.”, מסבירה בן שחר.

סגנית עורך מקור ראשון, אורלי גולדקלנג (תמונה מפייסבוק)

סגנית עורך עיתון מקור ראשון אורלי גולדקלנג שתנחה את הדיון חושבת שיש סיבות נוספות שהובילו לכך. “גם נשים שאינן דתיות מעוניינות להגיע מוקדם הביתה והמחויבות המשפחתית היא חלק משמעותי מחייהן,” אומרת גולדקלנג, “אך אצל נשים דתיות הנושא הזה הוא מהותי הרבה יותר. החינוך הדתי שמציב את האימהות העוטפת בראש הרשימה הוא חלק מכך –אך הוא לא חזות הכל. הסיבות מגוונות- בין היתר- המשפחות הדתיות הן לרוב גדולות יותר כשלאורך שנים ארוכות גדלים ילדים קטנים בבית ועל כן הנשים הדתיות בוחרות במקצועות נוחים יותר לגידולם. בנוסף, המודל לחיקוי בהן נתקלות הנשים הדתיות בחיי השיגרה הן בדרך כלל מורות, אחיות, עוס”יות ולא מנכ”ליות או מנהלות ארגונים או גופים גדולים. על כל אלה יש להוסיף כי זוגות רבים גרים ביישובים בריחוק מההורים היכולים לסייע ועל כן הקושי לשלב משפחה וקריירה הוא מורכב יותר עבורן.”

הארגון החברתי אלומה, מיסודה של תנועת הקיבוץ הדתי, מעודד צעירים וצעירות ממגוון אוכלוסיות בישראל להצטרפות  למעגלי העשייה ולמוקדי ההשפעה של החברה הישראלית. כצעד משמעותי בדרך לשינוי – הארגון יזם לפני למעלה מעשור את תכנית “משרתות באמונה” המלווה ומסייעת לצעירות דתיות ומשפחותיהן- לפני ובמהלך שירותן הצבאי. מנכ”לית הארגון יפעת סלע שתיקח חלק בדיון רואה את השירות בצה”ל כתחנה חשובה בהשתלבות מיטבית בחברה הישראלית. “רוב מוחלט של הצעירות הדתיות לומדות במערכת חינוך מגדרית ומגזרית. השירות בצה”ל מהווה הזדמנות לתרומה למדינה, לחברה, ולצעירה. צה”ל מאפשר לצעירות הדתיות לרכוש מיומנויות, להתנסות ולהוביל במגוון תפקידים, תוך שמירה על אורחות חייהן מבית”.  מסכמת סלע.

מה הלאה? ד”ר בן שחר אופטימית – “השינוי יגיע, ככל שיותר נשים יפרצו את התקרות ויסייעו לחברותיהן לטפס בסולם. בעוד 10 שנים המצב יהיה הרבה יותר טוב. יותר רופאות, יותר עורכות דין, יותר פרופסוריות באקדמיה, יותר נשים שמוצאות את מקומן המשמעותי בבית הכנסת, ועוד.”

ועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות 2017 תתקיים ב-03-04.07 במלון הילטון בתל אביב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה