הנגיף שמאיים על נשים בהריון

נגיף ה CMV גורם למחלת צינון פשוטה, אך למי שחולה בו לראשונה במהלך ההריון מתעורר החשש שגם עוברה יידבק, יחלה ויסבול ממומים קשים. למה, אם כן, משרד הבריאות הנפיק חוזר מנכ"ל חדש לפיו אין לבצע בדיקות דם בהריון לאיתור הנגיף המסוכן?

07/12/2011
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS
» למה בחרו לבטל דווקא בדיקה פשוטה ושגרתית?

הוא גורם למחלת צינון קלה ופשוטה, בדרך כלל. לפעמים אפילו לא מרגישים כשנדבקים. אבל כשאשה בהריון חולה בו לראשונה במהלך ההריון או מעט לפניו – זו כבר אופרה אחרת לגמרי. קיים חשש שגם העובר שלה ידבק, יחלה ויסבול ממומים קשים.

אז מדוע החליטו במשרד הבריאות שלא צריך יותר לבדוק נוגדנים של נגיף CMV במהלך ההריון?

התינוק נולד עם פגיעה קשה

נגיף CMV (או בשמו המלא CYTOMEGALO VIRUS) הוא אחד מנגיפי משפחת ההרפס. מדובר בנגיף נפוץ שכ-85% מהאוכלוסייה, עד גיל 40, יידבקו בו.

החשש ממנו החל לפני כ-20 שנה, כשאחד הרופאים הבכירים בישראל נתבע על רשלנות רפואית על ידי אמו של תינוק שנולד עם פגיעה קשה כתוצאה מחשיפה לנגיף CMV. הרופא הידוע לא ביצע לאם בדיקת נוגדנים במהלך ההריון ולידת התינוק הפגוע היתה הפתעה גמורה, לאם האומללה ולרופא שלה.

"מאז ועד היום, כמעט כל רופא נשים שמבצע מעקב הריון שולח את המטופלות שלו לבצע בדיקת דם לאיתור נוגדני הנגיף", מסבירה ד"ר דגנית סמואל, רופאת נשים בכירה, מנהלת "מרפאת מומחים" ברמת אביב.

"כאשר אישה נחשפת לנגיף ה-CMV לראשונה במהלך הריון או מעט לפניו, קיים חשש כי גם העובר יידבק. הסיכון לכך הוא של כ-40%. החדשות המרגיעות הן, שצריך לקחת בחשבון את גיל העובר: ככל שהחשיפה לנגיף מתחוללת בשלב מאוחר יותר בהריון, הסיכוי נמוך יותר לפגיעה של העובר", מסביר פרופ' אייל שיינר, רופא נשים בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה ויו"ר ועדת ההתמחות במרכז הרפואי "סורוקה".

החדשות הטובות הן, שבמרבית המקרים הדבקת העובר איננה גורמת לנזק כלשהו. ואולם בצידן יש גם חדשות לא מעודדות. פרופ' שיינר מדגיש כי כ-90% מהעוברים שנדבקים בנגיף, נולדים בריאים לגמרי, ואולם כ-10% מבין העוברים אשר נדבקו מאמם בזמן ההריון, עלולים להיוולד חולים ופגועים ו"חלקם עלול למות כתוצאה מהפגיעה".

בכך לא הסתיימו הנתונים המבהילים. לדברי פרופ' שטיינר גם מתוך התינוקות שנולדו בריאים, כ-10-15% עלולים בכל זאת לפתח בהמשך חייהם הפרעות בהתפתחות ומומים שונים. "יש מקרים, מעטים, בהם ההדבקה עלולה להיות מסוכנת ובעלת השלכות לטווח ארוך, בגלל הפרעה בגדילה ופגיעה עיצבית. התינוקות עלולים לסבול ממומים, למשל ראש קטן, וממחלות נילוות (בעיות בכבד, בריאות ועוד), ורב הילודים הנולדים חולים ייפתחו בהמשך הפרעות בהתפתחות, פיגור וחירשות".

"בלי בדיקות אין דרך לדעת אם העובר נדבק"

"הבעיה העיקרית עם CMV היא שלא תמיד יש למחלה סימנים, ולא תמיד יודעים שאשה נדבקה וחלתה", מדגישה ד"ר סמואל, "כשאשה בהריון עייפה מעט, אולי יש לה חום נמוך, אנחנו בדרך כלל לא מתרגשים, וחושבים שזה איכשהו קשור להריון. אין לנו דרך לדעת שמדובר ב-CMV ללא בדיקות דם ואין דרך לדעת אם התינוק נדבק ללא בדיקת מי השפיר".

אם כך, נשאלת השאלה מדוע הנפיק משרד הבריאות בחודש אוקטובר חוזר מנכ"ל, לפיו "אין לבצע בדיקות סריקה שיגרתיות לאיתור נגיף CMV. יש להימנע במיוחד ביצוע בדיקות אלה לראשונה אחרי הטרימסטר הראשון להריון".

עוד נכתב בחוזר, כי ההנחיות מתייחסות לבדיקות סריקה בנשים שמהלך הריונן תקין וכי יש לשקול את ביצוע הבדיקה באופן פרטני בנשים שיש חשד שנדבקו בזיהום.

חשוב לציין, כי עד היום לא היו הנחיות גורפות לביצוע הבדיקה, ומדובר בבדיקת דם רגילה, אחת מיני רבות שנשים עוברות לפני ובמהלך ההריון. בהיעדר הנחיות גורפות, נוהגים רופאי נשים להציע למטופלות, או שהנשים עצמן מבקשות, לכלול בדיקת דם לאיתור נוגני הנגיף בדמן, בתחילת ההריון.

מבירור שערכנו, כנראה שמרבית הרופאים שולחים את כל המטופלות שלהן כיום לבצע את הבדיקה. מיעוטם מעדיף לשלוח רק נשים שעובדות עם ילדים, כגון גננות, מורות לגיל הרך, כלומר נשים שנמצאות במגע עם הפרשות ונזלת של ילדים.

ומה יקרה בהמשך, לאחר פרסום החוזר?

לבצע או לא לבצע את הבדיקה?

מדוע ממליץ משרד הבריאות להימנע מבדיקת הנגיף לנשים בהריון?

"מבחינת חישוב עלות תועלת נמצא שאין כדאיות כלכלית לביצוע הבדיקה. על פי רוב התשובות שליליות וכרוכות בהוצאות רבות ומתחים נילווים של בני הזוג. נכון שההריון יכול להסתיים בתחלואה קשה של העובר, אבל ברוב המקרים זו מהומה רבה על לא דבר. הרבה פעמים מתקבלת בבדיקת הדם תשובה חיובית, כלומר שיש נוגדנים בדמה של האשה, והם עדות לכך שהיא חלתה ב-CMV. ואז היא צריכה לחכות עד השבוע ה-20 כדי לבצע בדיקת מי שפיר כדי לוודא אם העובר נדבק או לא, וההמתנה הזו מכניסה למתח רב", אומר פרופ' שיינר.

האם אתה מתכוון להיענות לחוזר משרד הבריאות?

פרופ' שיינר: "זה נושא לא סגור, ולכן כרגע אני ממליץ לנשים שמטפלות בילדים צעירים, כמו גננות ומורות, להמשיך לבקש את הבדיקה. כי הנגיף עובר בהפרשות, רוק ודמעות. לגבי נשים אחרות, אני עדיין מגבש את עמדתי".

"עדיפה חרדה על פני תינוק פגוע. לכן אציג למטופלות שלי את האפשרות לבדוק את נוגנדי הנגיף בבדיקת דם", סבורה ד"ר סמואל, "נכון שמבחינה סטטיסטית אולי אין לך הצדקה, אבל באותם מקרים איומים בהם נולד תינוק חולה ופגוע, כבר לא מדברים יותר על סטטיסטיקה.  אני לא יכולה לשחק עם החיים של המטופלות שלי, כשיש סיכון שהעובר שלהן יוולד חירש או עם פיגור שכלי. זו בדיקה פשוטה, לא מזיקה ולא כואבת. אחת מיני רבות שנשים בהריון עוברות, אז למה לא?".

שלא לציטוט, מביעים רופאים בכירים תמיהה על חוזר משרד הבריאות. "אם תינוק יוולד פגוע ואתבע על רשלנות, בית המשפט יתמהה מדוע לא ביצעתי בדיקה פשוטה שהיתה יכולה לחשוף את הנזק שנגרם לעובר, וירשיע אותי ברשלנות רפואית. עם כל הכבוד למשרד הבריאות, אני אצטרך לשאת בתוצאות האיומות. ולכן, שיסלחו לי, אבל אני אמשיך לבצע את הבדיקה למטופלות שלי". אומר רופא בכיר שביקש להישאר בעילום שם.

עד  לפרסום החוזר, נהגו רופאי הנשים לשלוח נשים לביצוע הבדיקה עוד לפני הכניסה להריון (אם ידעו שהן מתכננות) או מיד עם היוודע דבר ההריון. וזאת כדי להשוות את התוצאות לבדיקות נוספות שערכו בהמשך, כדי לעקוב אם הנשים לא נדבקו בנגיף במהלך ההריון.

מה עושים אם מתגלים נוגדנים חיוביים בדם?

ד"ר סמואל: "אני שולחת לבדיקת מי שפיר. אם התגלה שהעובר נדבק, אני ממשיכה במעקב צמוד אחרי התפתחותו, באמצעות סריקות אולטרה-סאונד וMRI-. אם מתגלה בעיה התפתחותית בעובר, יש הורים שישקלו הפסקת הריון".

פרופ' שיינר: "לא בכל מקרה חייבים להפסיק את ההריון. אם התברר בבדיקות שיש סימנים למומים בעובר, אנחנו נותנים להורים הסבר וממליצים על הפסקת היריון. חשוב לזכור, שזו זכות ההורים ובחירתם להמשיך ולקיים את ההריון,  גם אם יש סיכוי שהתינוק יוולד חולה".

צילום: thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה