הממשלה החליטה: הגיע זמן האישה

ההחלטה מכירה בחשיבותן של נשים כמפתח לסיום סכסוכים וחתירה להסכמי שלום. לפיכך, ממליצה לשלב אותן בכל מוקדי קבלת החלטות לרבות אלו אשר חותרות לסיום הסכסוך באזורם

14/12/2014
ורד כהן ברזילי קבלו עדכונים מורד
  • RSS

צוק איתן. צילום: רויטרס

החלטת הממשלה לאימוץ 1325 שהתקבלה היום (א') מוכיחה כי זהו אכן "זמן האישה" והרגע הזה לא רק שהגיע בזמן אלא מסכם עבודה מאומצת ומשותפת של ארגוני החברה האזרחית להטעמה ממשלתית של תכנית פעולה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון האו"ם.

ממשלת ישראל עשתה היום צעד משמעותי המציב אותה בפני הזדמנות להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות אשר חרטו על דגלן שוויון נשים והובילו תכניות פעולה ממשלתיות לאימוץ החלטה 1325. החלטה זו חשובה והיסטורית בהיבטים רבים. היא מכירה בחשיבות הטעמת החשיבה המגדרית ושוויון נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בפעולה רחבה בקרב כל משרדי הממשלה.

תזמונה בהחלט עלול לסמן בעייתיות ביישומה. האם ממשלת המעבר תוכל ליישם את אשר החליטה? ואם כן מדוע לא הקצתה כבר משאבים נחוצים לצורך כך? יתרה מכך ממשלת ישראל אמנם מצהירה בהצהרה חשובה כי היא מקדמת חשיבת מגדרית, שוויון נשים ותכנית פעולה להחלטה 1325 ואף דורשת להעביר אליה תכניות מגובשות, יעדים מדדים, משאבים נדרשים ועוד, ואולם לא מאיימת עם המקל בבואה לדרוש את הגזר. ועל כן יש לתהות מה יגרום למשרדי הממשלה להוביל את התהליך הארוך והיקר המתבקש מהם?

אך מעבר לנושא השוויון המגדרי החשוב, החלטה 1325 מזמנת גם הזדמנות להבין את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיניים מגדריות ובעיקר להוביל לסיומו.

החלטה זו, שהתקבלה בשנת 2000, רלוונטית בעיקר למדינות המצויות במצבים של קונפליקט מזוין מתמשך. ההחלטה מכירה בחשיבותן של נשים כמפתח לסיום סכסוכים וחתירה להסכמי שלום. לפיכך, ממליצה לשלב אותן בכל מוקדי קבלת החלטות לרבות אלו אשר חותרות לסיום הסכסוך באזורם.

השאלה העיקרית שעומדת תלויה ואין עליה עדיין מענה היא האם מדינת ישראל תאמץ את כל היבטיה של החלטה 1325 ותשלב נשים בשיחות משא ומתן לסיום הפסקות אש כמו גם תאפשר להן לחתור לשלום. אם לשפוט על פי העבר, אלו בדיוק הזירות שנשים הודרו מהן וגם אם היתה שרה אחת אשר עמדה בראש צוות המשא ומתן לשלום היא היתה מוקפת גברים רבים וגנרלים מכהנים ומהכנים לשעבר אשר ניווטו את הדרך. על מנת לאמץ את החלטה 1325 במלואה יש לאפשר נוכחות שוויונית של נשים בצוותים אלו יחד עם אימוץ מלא של תכנית הפעולה אשר נכתבה על ידי ארגוני החברה האזרחית ומספקת מענה מקיף לכל הסוגיות העולות מהחלטה זו.

ולמרות השאלות הללו, ניכר כי הנשים כבר לא יסתפקו בהצהרות בלבד וסביבן מתגבשת קהילה הולכת וגדלה של גברים אשר מבינים כי "זמן האישה" אינו מענה ל- "זמן הגבר" אלא משמעותו חתירה לחברה שיוויונית, מוסרית וצודקת.

את הקרדיט להישג של היום יש להעניק לסולידריות אשר הפכה את המושג "זמן האישה" מכמיהה בלתי מושגת לתחושת סיפוק הפועמת בלבן של נשים רבות ממגוון קבוצות האוכלוסייה. הללו פועלות בסולידריות מלאה ובעקשות בלי מתפשרת להנות משלל הזכויות המגיעות להן כמי שכיום מהוות את הרוב במדינה ובעולם.

בשנת 2005 מדינת ישראל הייתה הראשונה לאמץ את עיקרי החלטה 1325 בחוק. הקהילה הפמיניסטית חגגה אז את הרגע ההיסטורי ההוא ממש כפי שהיא חוגגת ובצדק את הרגע החשוב הזה. חשיבותו של מהלך זה קריטי ליצירת חברה שוויונית ואולם ניסיוננו הראה לנו כי לא היה די בכך ועל מנת שיצאו אל הפועל נדרשו צעדי איום (ועיתרות לבג"צ) בדרישה שהחוק החדש יבוא לידי יישום.

ערב הבחירות החדשות, נשים מכל המגזרים דורשות את ייצוגן גם במערכת הפוליטית, התגובה החריפה אשר לה זכו הנשים החרדיות בקרב הקהילה החרדית הוכיחה כי יש עדיין מי שמתנגדים ל"זמן האישה" ויעשו הכל מנת למנוע מנשים מלהנות מייצוג שווה במערכת הפוליטית החרדית. המהלך הזה אמנם זכה לסיקור נרחב בתקשורת ואולם, גם בקרב המפלגות החילוניות ניכרת בעייתיות דומה בשוויון מלא לנשים.

הדבר לא רק שלא בלם את הנשים החרדיות או החילוניות מעשייה אלא הגביר את נחישותן. הללו מצוידות בהכרה בחשיבותן ובתחושת שליחות כי שילובן במנהיגות תסייע למדינת ישראל להיחלץ מן התסבוכת הפוליטית, מדינית, ביטחונית אליה נקלעה.

תכנית פעולה 1325 יכולה להתוות דרך חשובה לא רק לשיוויון חברתי אלא הזדמנות לחבר בין החברה האזרחית לבין הממשלה בהובלה של תהליכים מורכבים כמו משא ומתן לשלום. השאלות הללו ניצבות בין היתר לפתחה של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד הראש הממשלה, אשר תוביל את גיבוש תכנית הפעולה הממשלתית ובעיקר על הממשלה החדשה שאין לדעת כיום מה יהיה יחסה כלפי ההחלטה של ממשלת המעבר ותכנית הפעולה אשר תתגבש בתקופה זו.

כאמור, מדינת ישראל ניצבת בפני הזדמנות הרת גורל, הזמן הוא שיכריע האם "זמן האישה" ימצא את ביטויו בזמן הבחירות, זמן השוויון וזמן השלום.

הכותבת היא מנהלת מרכז מדיה נשים באנו, חברת ועדת ההיגוי של תכנית הפעולה 1325 בישראל. 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה