הם סדיסטים?

סטיב מרטין בחנות קטנה ומטריפה, סר לורנס אוליביה באיש המרתון, אחראים לדימוי, אבל האם רופאי שיניים הם באמת סדיסטים?

27/06/2012
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

הראשון היה סר לורנס אוליביה, השחקן הבריטי, שהתעלל בדאסטין הופמן הענוג (והיהודי) בסצנה מסמרת שיער ובלתי נשכחת בסרט "איש המרתון". וכאילו להוסיף חטא על פשע, גילם הסר הבריטי לא "סתם" רופא שיניים, אלא נאצי.

זהירות, הצפייה בקטע איננה מיועדת לבעלי לב חלש, לנשים בהריון, ולסובלים מדנטופוביה, כלומר, מחרדה דנטלית.

הבא בתור היה סטיב מרטין המופלא, ב"חנות קטנה ומטריפה", שקיבע את הדימוי כאופנוען הלובש ז'קט שחור, חובב גז צחוק, שמפליא את כישרונותיו הסדיסטיים באודרי, אהובתו של סימור גיבור הסרט, ונהנה להתעלל במטופליו. מילות שירו הבלתי נשכחות היו אמנם מצחיקות בטירוף, אבל מתחת לכל דבר מצחיק, כידוע, מסתתרים איום ואימה. שירו של מרטין הנציח וקיבע לעולמי עד את מה שכולנו חששנו ממנו בסתר: רופאי שיניים הם סוג של עינוי, ובכולם מסתתר סדיסט קטן ומיומן.

בשיר מתאר מרטין את תחביביו כילד, שכללו יריות בגורי כלבים, הרעלת דגים ומעיכת גורי חתולים. אמו של הנער היא זו שמנבאת כי יום אחד, תחביביו יהפכו לריווחיים. ואכן כך היה.

לא מעט תסריטאים "חגגו" על דמויותיהם של רופאי השיניים. היה, למשל, רופא השיניים ה"מצויד" והבתול בסרט מ.א.ש, שאמנם לא היה סדיסט אבל נחשב למופרע לא קטן. רופאי שיניים זכו לייצוג ביזארי גם בסדרות סיינפלד וחברים. כזכור, רייצ'ל גרין מופיעה בפרק הראשון של הסדרה בשמלת כלה, אחרי שנמלטה מחתונתה לאהוב נעוריה – ניחשת נכון, רופא השיניים. גם אל באנדי ומיסטר בין חרדו מפניו, ביל קוסבי נהנה לרדת עליו, ואפילו השדר דיויד לטרמן לא חסך את שבט לשונו.

אולי אלה כלי המשחית שעוררו את הדמיון ואולי זה משום שכל התסריטאים כולם הם דנטופוביים שניצלו את ההדמנות לעשות חשבון ארוך ועקוב מעקירות וקידוחים עם מושא חרדותיהם, הדנטיסט הפרטי. קשה להאשים אותם. אין אחד שלא חושב על שפע מכשירי האימים שעומדים לרשותם  של רופאי השיניים, בלי להצטמרר, על הפוזה המאיימת בה אדם שוכב בפה פעור, נתון לחסדי הרופא הגוהר מעליו, כשברקע מכשירים העינויים ורעש המקדחה.

מצוקה פסיכולוגית ורעידות בלתי נסבלות

דנטופוביה, חרדה דנטלית בעברית, הידועה גם כאודונטופוביה היא חרדה המתוארת  כפחד מוגזם ולא רציונלי מרופאי שיניים ומטיפולי שיניים, לרוב בעקבות חוויות עבר שליליות, הגורם להימנעות מביקורים אצל רופא השיניים, אלא במקרים בהם הכאבים בלתי נסבלים. יש אנשים שעבורם אמירת השם עצמו – רופא שיניים – גורמת למצוקה פסיכולוגית ולתופעות גופניות כמו זיעה קרה ורעידות בלתי נסבלות. דנטופוביה אפילו זכתה להגדרה רפואית, ב-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטריות.

נתונים ממחקרים שונים מראים שבין 5% ל-15% מהאוכלוסייה בעולם המערבי נמנעת מטיפולי שיניים עקב פחד, ויש מי שמייחסים את התופעה לשלל הסרטים והסדרות הטלווזיוניות שמתארות את רופא השיניים כסדיסט ואת חווית הביקור אצלו כסוג של גהינום.

במציאות, מרבית רופאי השיניים הם אנשים חביבים ונוחים לבריות.

אז למה יצא לכם שם כזה?

"כל הדימוי הזה חוטא למציאות, כי בפועל רופאי שיניים טובים הם דווקא רופאי שיניים עדינים, רחמנים ואמפתיים – אחרת אף אחד לא היה מגיע למרפאות שלנו", מצהיר רופא השיניים ד"ר ספי פורת. "הדימוי נוצר מכמה סיבות: ראשית, בהורים שלנו טיפלו ללא הרדמה. הרדמה נחשבה ללוקסוס של עשירים ולא לדבר מובן מאליו כמו היום. כך נוצר הדימוי שטיפולי שיניים הם דבר כואב מאוד".

ד"ר ספי פורת, לא סדיסט

סיבה נוספת לחרדה היא שדור ההורים קיבל טיפול מרופאי שיניים שעבדו עם מכשור ישן, מכשירי קידוח שצריך היה להפעיל עם  דוושה רגלית, ויוצרו בעקבות המצאת מכונת התפירה סינגר, אי שם בשלהי המאה ה-19. "היה נהוג גם שרופאי שיניים הם ממוצא יקי או רוסי, כלומר שבאו מתרבות נוקשה. הדור הנוכחי של רופאי שיניים הוא אחר לגמרי: מבינים, מכילים ובעלי אוזן קשבת. מודעים לחששות ויודעים איך להפיג אותם.

"אנשים לא מודעים כל, שרפואת שיניים היא ניתוחית, רפואה כירורגית לכל דבר. אלה טיפולים חודרניים, אבל לא מבצעים אותם בהרדמה מלאה, אלא בהרדמה מקומית לכן, למרות שבמהלך ניתוח קורים דברים קשים בצורה משמעותית, המטופלים אינם מודעים להם, בעוד שברפואת שיניים המטופל ער לכל מה שמתרחש בפיו. שומעים רעשים, רואים את אביזרי הטיפול, שלא לדבר על כך שהטיפולים מבוצעים באיזור הפה, שנחשב מאוד אינטימי. וזה מאיים ומעורר אינסטינקטים שאין לנו שליטה עליהם".

אתם מרגישים את הפחד ביום יום?

מחקרים מראים כי כ-75% מהאוכלוסייה חווים חשש מסוים מטיפול שיניים, ושאצל אותם 5% עד 10% שמוגדרים כדנטופוביים החרדה מגיעה לדרגה כזו שהם נמנעים מלהגיע גם לטיפולים קלים ביותר.

"אני מבחין בחרדה כבר כשהמטופל נכנס למרפאה, כי החרדה באה לידי ביטוי בשפת הגוף בצורה מאוד ברורה.  כשאני בודק את הפה, אני יכול לראות מי נמנע מטיפולי שיניים תקופה ארוכה: לאנשים שסובלים מדנטופוביה אין בפה  שחזורים, סתימות וכתרים, בגלל שנמנעו מטיפולים. התוצאה היא, שהם זקוקים למעגל שקשה לצאת ממנו: "סוחבים" את הכאב עד שהוא בלתי נסבל ועד שהם זקוקים לטיפולים מורכבים", אומר ד"ר פורת.

איך יוצאים מהמעגל הזה?

מתגברים על הפחד בעזרת מכלול השיטות התרופתיות וההתנהגותיות שעומדות לרשותנו, ומבינים שרופאי השיניים מודעים לחשש ויודעים איך להפיג אותו. ותמיד חשוב לזכור, שהטיפול הטוב ביותר הוא הטיפול המונע ושכדאי לטפל בבעיות כשהן בחיתוליהן, ולא להזניח".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה