הם יורים גם באלמנות מלחמה

"הזעזוע וההוקעה טבעיים ואנושיים, אבל איפה ההפתעה? המאמר מגיע מנציגו של מעוז הימין הקיצוני המתנחל, תחנת רדיו שראשיה עסקו בטרור במחתרת היהודית, ממי שעד עכשיו לא טרח להתנצל" - ריקי כהן על מאמר השטנה של חגי הוברמן נגד אלמנתו של דולב קידר ז"ל, שנהרג בצוק איתן

09/03/2015
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • בדואר
  • RSS

מיכל קסטן קידר. צילום מתוך יוטיוב

המהומה העכשווית בעניין טור השטנה של חגי הוברמן בערוץ 7 נגד מיכל קסטן-קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר שנהרג במבצע צוק איתן, מבהירה שיש פה המון אנשים ששכחו מה זה להיות בני אדם.

בשבת האחרונה, בעצרת למען שינוי השלטון, דיברה על הבמה אלמנתו של סא"ל דולב קידר ז"ל, מיכל קסטן-קידר. כחצי שנה עברה מאז איבדה את אהובה ואת אב ילדיה, אבל במערכת הבחירות הנוכחית הם נשכחו, ההרוגים והמשפחות השכולות.

קידר רצתה לדבר על המחיר שהיא שילמה: "אף אחד כבר לא מדבר על התהליך המדיני, על הסכמי שלום. מתנהל כאן קמפיין בחירות שלם שלא מזכיר את הדם שנשפך כאן בקיץ. זה מפחיד מדי. קשה מדי. אבל אני, בקיץ האחרון, איבדתי את אהבת חיי במלחמה ובאתי הנה כדי לבקש מכם, כשאתם הולכים לקלפי: תצביעו למי שינסה למנוע את המלחמה הבאה לפחות, למי שמוכן לעשות כל מה שאפשר, כדי לחסוך הרוגים נוספים".

הוברמן הזדרז לטבול את עטו הכותבת ברעל אכזרי במיוחד והעז להאשים אותה במות בעלה: "הנאום שלך הוא בדיוק, אבל בדיוק, הדוגמא למי שהורגת (גם אם בעקיפין) את הבעל שלה, ואז בוכה שהיא אלמנה".

הזעזוע וההוקעה טבעיים ואנושיים, אבל איפה ההפתעה? המאמר מגיע מנציגו של מעוז הימין הקיצוני המתנחל, תחנת רדיו שראשיה עסקו בטרור במחתרת היהודית, ממי שעד עכשיו לא טרח להתנצל. הסקטור שכופה עלינו להמשיך להקיז את דם חיילינו במלחמות שווא שנה אחרי שנה, כדי לשמר את ישיבתם בשטחים הכבושים. מי אם לא הימין הקיצוני והמסית ימשיך לתבוע מאיתנו להיות בשר התותחים המוקרב למען האידיאולוגיה הזו? שמץ של אשמה אין לנציגיו ולו במובלע או בתת מודע.

הם הזדעקו לטווח לא את גרבוז, לא את מאיר דגן, אלא דווקא את מי שהקריבה את המחיר היקר מכל, כי היא המסוכנת ביותר עבורם. הספק שהיא מעמידה בנכונות ההקרבה, בהצדקתה, מעמיד את כל קיומם בסימן שאלה, כמי שלקחו אותנו בני ערובה של האידיאולוגיה המשיחית שלהם, לכן הפכו אותה למטרה. הם יורים גם באלמנות מלחמה.

"מגיעים לנו חיים טובים יותר. הארץ שלנו, הארץ שדולב כל כך אהב וכל כך האמין בה, יכולה וצריכה להיות ארץ טובה יותר. ארץ עם תקווה. ארץ שאפשר לחלום בה על העתיד, בלי הפחד שכל רגע יכולה להתחיל מלחמה שתדרוס ותרמוס כל רסיס מהחלומות האלה, ותשאיר אותך עם קבר קר ושותק, במקום דולב האוהב, המחבק, המצחיק", היא קראה, ברהיטות ובאומץ מחולל כאב וצער מול עשרות אלפים. "כשאתם הולכים לקלפי, תצביעו למי שינסה למנוע את המלחמה הבאה".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה