הכנה לכיתה א' - לא ללחוץ

הילד עולה לכיתה א'? איך יודעים אם הוא מוכן למעבר? מה הוא צריך לדעת כדי להצליח ומה עושים עם הלחץ ההורי? מדריך מפורט להורה החושש

11/06/2012
אפרת מונשרי גורן קבלו עדכונים מאפרת
  • RSS
» ThinkStock

שנת הלימודים עדיין לא הסתיימה אבל ילדי גן חובה נמצאים עמוק בתוך המעבר המצפה להם – כניסה לכיתה א'. מדובר במעבר מרגש לילד, במקביל להתרגשות הגדולה ולהכנות עולים פחדים וחששות של הילדים ושל ההורים.

מכל המעברים המצופים לילד, בהמשך התפתחותו, נדמה שהמעבר לכיתה א' הוא המלחיץ ביותר. זאת הפעם הראשונה בה הילד יימדד בקריטריונים אובייקטיבים ויזכה לציונים על המיומנויות שירכוש. אם עד עתה הוא שיחק וצייר עכשיו לכל התנהגות שלו מוצמד ציון מספרי או הערכה. אין פלא שהורים רבים מוצאים עצמם מחפשים קורסים להכנה לכיתה א' ונלחצים והשינוי שמודד את הילד ובעקיפין, רבים מהם מרגישים, שהוא ימדוד גם אותם.

הורים רבים נוטים להתמקד בהכנה קוגניטיבית לקראת כיתה א' ובהתמודדות עם מטלות של הכרת האותיות והספרות אבל הכניסה לכיתה א' דורשת מיומנויות שונות בתחומים רבים ולעיתים דווקא ילד שקורא היטב אבל לא מוכן רגשית למעבר, ויתקשה. הכנה לכיתה א' לא מחייבת קורסים או כל פעילות אחרת מכוונת, אבל מומלץ להכיר את התחומים בהם הילד נדרש לתפקד ולחשוב האם הילד הפרטי שלכם מוכן. כדאי לזכור שרוב הילדים מצליחים להתמודד עם משימת הקריאה והלימוד גם בלי עזרה או הכנה ודווקא למישורים האחרים משמעות גדולה על ההתאקלמות של הילד בכיתה ועל ההנאה שהוא יפיק מהלימוד.

המומחים מדגישים 4 תחומים עיקריים שבהם ניתן למדוד את בשלות הילד למעבר. ההתפתחות והיכולות של הילד לא תמיד זהה בכל תחום, אבל ביחד הם מרכיבים את המונח בשלות לכיתה א'.

התחום המוטורי:

מדובר בתחום חשוב בו הילד אמור להיות מסוגל להתמודד עם משימות מתחום המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה על מנת לתפקד היטב בלי עזרה בבית הספר:

מוטוריקה גסה: הילד בעל יכולת תנועה תקינה, הוא יודע ללכת היטב, לרוץ, לדלג, לרדת במדרגות ולבצע פעילויות גופניות.

מוטוריקה עדינה: הילד יכול לגזור, להדביק ולצייר, אחיזת העיפרון שלו מוצלחת והוא לא מתעייף לאחר ביצוע מטלות

למה לשים לב?

קרן קפלוביץ, מרפאה בעיסוק בכירה מסבירה:

  • יד דומיננטית: לילד בגיל הזה חייבת להיות יד דומיננטית בה הוא מבצע את פעילויות הגזירה והציור
  • ויסות של כוח: הכתיבה והציור על הדף בצורה ברורה, בלי לקרוע את הדף מלחץ חזק או כתיבה חלשה מדי
  • קואורדינציה: הילד מבצע פעולות הדורשות תאום כמו פתיחת מכסה של טוש וסגירתו, שימוש ברוכסן הקלמר, יכולת סגירת כפתור.
  • ישיבה נוחה על הכיסא לאורך זמן: הילד לא זז יותר מדי על הכיסא, משעין את הראש על הידיים, מנענע את הרגלים או קם.
  • הימנעות: אחד הסימנים לחוסר בשלות הוא הסירוב של הילד לבצע פעולות הקשורות לציור, כתיבה או ישיבה סביב לשולחן. לפעמים הדבר מעיד על קושי מוטורי ולפעמים על סף תסכול נמוך או חוסר בשלות רגשית. הימנעות ממשימות תוביל את הילד לכניסה לכיתה א' בנקודה נמוכה יותר מחבריו.

התחום הקוגניטיבי:

כאשר מדברים על בשלות הילד ללמוד או בשלות קוגניטיבית מתכוונים לרמת המוכנות של הילד לרכוש מיומנויות של כתיבה קריאה וחשבון. ההתייחסות היא לרמת הקשב, הריכוז והזיכרון להבין את השפה ולעבד נתונים מהסביבה.

כדאי לראות אם הילד מצליח להביע את עצמו היטב, הוא בעל אוצר מילים עשיר ומצליח להבין משימות מורכבות ולתאר סיטואציות מחיי היום יום. כדי להצליח לרכוש מיומנויות של קריאה וכתיבה חשוב שלילד תהיה מודעות פונולוגית תקינה, כלומר זיהוי האותיות והצלילים.

למה כדאי לשים לב:

  • הילד מבין משפטים מורכבים של יותר מ-5 מילים
  • הילד מסוגל לבצע תרגילי חשבון פשוטים ומזהה את הספרות
  • סופר עד 20 ויכול לספור גם אחורה
  • מבין יחסי כמות של שווה, גדול וקטן
  • הילד מקשר בין צליל לאות כתובה
  • מסוגל להפריד מילה להברות
  • מצליח למצוא חרוזים למילים
  • מזהה את האותיות ומצליח לרכוב את שמו

התחום הרגשי:

מחקרים מראים שדווקא בשלות רגשית, יותר מכל תחום אחר, היא המנבאת בצורה טובה ביותר הצלחה בבית הספר והשתלבות הילד במערכת החדשה. מדובר ביכולת של הילד לדחות סיפוקים ולהתרכז במשימות לימודיות, גם אם היא מעדיף לעשות כרגע משהו אחר. ילדים רבים מראים יכולות קוגניטיביות- לימודיות גבוהות אבל בתחום הרגשי עדיין נמצאים בשלב צעיר יותר. ניתן לראות את זה בילדים צעירים (ילידי ספטמבר – דצמבר). היבט זה מתייחס גם לדימוי העצמי של הילד וכמובן קשה לאבחון על ידי הורים או על ידי גורמים שאינם מקצועיים.

למה כדאי לשים לב?

  • הילד נפרד בבוקר בקלות מהוריו בבוקר
  • הילד מצליח לדחות סיפוקים: יש חשיבות לדחות סיפוקים ולבצע משימות שאינן מתגמלות אותו באופן מידי.
  • קבלת מרות של מבוגר אחראי מבלי להתחצף או לגלות תוקפנות.
  • יכולת ריכוז של – 45 דקות במשך זמן רצוף: חשוב לראות שהילד מסוגל להיות קשוב ולמלא הוראות בזמן הזה. לא מדובר על יכולת ריכוז מול מסך הטלוויזיה או המחשב אלא ריכוז במשימות של משחק, ציור או מילוי חוברות.

התחום החברתי

התחום החברתי נדחק לעיתים ואינו מקבל התייחסות ראויה, אבל למעשה ילד שמתקשה חברתית יכול לסבול מדחייה או מעימותים עם בני גילו. קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ומטפלת דיאדית, חושבת שהתחום החברתי הוא תחום שהורים יכולים לעזור, לתמוך ולקדם את הילד. יטיב ממליצה להיות קשובים לצרכיו של הילד, לתמוך בו ולפנות יותר זמן כדי לבלות איתו. "ההתנהלות בבית חשובה כי היא תורמת להעלאת הביטחון העצמי של הילד, מה שיקנה לו בטחון להתנהל עם חבריו".

יטיב ממליצה לעודד  את הילד בגילאי גן חובה וכניסה לכיתה א' ליזום מפגשים חברתיים אחר הצהרים עם חברים: "ילד שחושש להתארח יכול לארח אצלו, אם הדבר מקנה לו יותר בטחון. אירוח חברים מאפשר לילד להתאמן על אינטראקציות חברתיות בתוך המרחב המוגן והבטוח של הבית".

"התאמנו בבית עם הילד על מיומנויות חברתיות. למשל, כיצד לשתף ולהתחלק במשחק, כיצד לקבל חוקים של משחק, כיצד להתחשב ולכבד את רצונות האחר, כיצד להמתין בסבלנות ועוד. גם חוגים הם הזדמנות מצוינת לילד להתאמן על היכולות החברתיות שלו".

יטיב מציינת את הדוגמא האישית "ילדים לומדים מכם את הלמידה המשמעותית ביותר שלהם, מתוך צפייה בכם ובהתנהגות ההורים. הורה שמבלה רק בחיק משפחתו הגרעינית משדר מסר של סגירות חברתית לילדיו. לעומת זאת, הורה הנמצא בקשר יומיומי עם אנשים, יוזם ונענה לקשרים, מעניק לילדו כלים ומיומנויות חברתיות ודוגמא לאיך להתנהל מבחינה חברתית".

למה כדאי לשים לב?

  • הילד משחק עם חברים ומשתף איתם פעולה והוא יודע לחלוק ולשתף אותם במשחק.
  • לילד יש חבר אחד לפחות
  • הילד לא מתייחס בצורה אגרסיבית או מאוים מבני גילו
  • הילד יודע להפסיד במשחקים
  • זמן המשחקים מול המחשב או הטלוויזיה לא פוגע בזמן בו הוא נפגש עם חברים

להכין או לא להכין לכיתה א'?

סביב כיתה א' והמעבר עולה השאלה האם להכין את הילד וללמד אותו קריאה והאם לרשום אותו לקורסי הכנה לכיתה א'. חשוב לזכור שרוב הילדים רוכשים את הקריאה והכתיבה ללא בעיות מיוחדות ויודעים לקרוא בסוף כיתה א' היטב, גם אם לא קראו לפני כן. חשוב לא לדחוף את הילד ולא להלחיץ אותו.

קרן יטיב חושבת שהכנה יכולה להיות משמעותית כשהיא מתייחסת למיומנויות חברתיות או רגשיות ואילו הכנה שמתמקדת ביכולות קוגניטיביות ושמה דגש על למידה מיותרת ואפילו מלחיצה: "קשיים במיומנויות חברתיות או קשיים רגשיים וקשיי התארגנות ניתן לשפר ולפתור. ניתן לשלב את הילד בטיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות חברתיות. הקבוצה הקטנה מדמה את חברת בני גילו ובמסגרתה, ובהנחיית המטפל, הילד יתרגל מיומנויות של פתרון קונפליקטים, הקשבה הדדית, פיתוח הערכה עצמית, שליטה עצמית, יכולת דחיית סיפוקים, יכולות תקשורת ועוד. הפעילות הקבוצתית מסייעת לילד לרכוש כלים וליישם אותם בהתמודדות היום יומית עם קבוצת השווים".

הכנה קצת אחרת

נטע סילוני, מפתחת תכנים חינוכיים ואמא לשלושה, זיהתה את הצורך להכנה אחרת לכיתה א': "הילדים נדרשים להכנה מנטלית, הם צריכים להיות עצמאיים יותר, ולהכיר מנהגים שונים בבית הספר כמו תלבושת אחידה, שיעורים וצלצול. הם פוגשים מושגים חדשים כמו "מורה מחליפה" "הפסקה" ועוד. אני לא מצאתי משחק שיתייחס לחוויה של הילד ומכאן  פותח המשחק "כמעט כיתה א" המתייחס לכל אלה ומאפשר לילד להכיר את בית הספר מפן שונה וחשוב".

במשחק 36 כרטיסים מאוירים ובהם משחקים או משימות רלוונטיות לכיתה א'. המשחק בנוי כפעילות הורים ילדים ויכול בקלות לשלב גם אחים גדולים. הכרטיסים מדברים על הדרך לבית הספר, על היום הראשון בכיתה א' של בני המשפחה ואפילו עוזרים במיומנות שנראית לכולם פשוטה- הכניס ולהחזיר ספרי לימוד לילקוט.

גם סילוני כמו קרן יטיב רואה בהכנה המנטלית משמעותית לכניסת הילדים באופן חלק למערכת החינוך ולקליטה נעימה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה