תל אביבית נמרצת בהחלט הולכת לחוגים בדרמסלה אבל גם לא מפסיקה לאכול. המלצות לאוכל מכל העולם עם נוף של צפון הודו
בחופש הגדול הילדים חשופים למתוקים, שתיה מוגזת וקרטיבים עתירי סוכר. הגר שפר עם המלצות לצמצום הנזק ומתכון קיצי, בריא וגם מתוק
בהמשך לפוסט הקודם על האוכל הטעים בדרמסלה שבצפון הודו, אזכיר שדרמסלה היא פנינת התיירות של צפון הודו. יש כאן נוף של הרים, אוויר חלומי ושלושה כפרי תיירים: BAGSU, MAKLEOD ו- DARAMCOT. יש פה המון דברים לעשות: קורסים (תכשיטנות, בישול, סריגה, קרושה, הכנת דיג’ ומסג’) רייקי, מדיטציה מכל הסוגים, הילינג, תראפיה בצבעים ובצלילים, פתיחה בטארות, כל סוגי היוגה, שיעורי ריקוד, שיעורי חליל, מפגשי טאי צ’י ואפילו ריקודי בטן וג’ינגול. רק תגידו מה אתם רוצים ללמוד וימצא כאן מי שיוכל ללמד אתכם.
לא יודעת מי מכין שם את הפיצות ובאיזה תנור, אבל לדעתי בתל אביב עדיין לא למדו להכין כאלה. יש את "הפיצה המיוחדת" של יוניטי עם זיתים סגולים חצילים פטריות יער אקסטרה גבינה, תרד והבצק מתפוצץ בפה מרוב קריספיות! מי שמכין לי כזאת בארץ אני נאמנה לו לעולמים!
במסעדה הטיבטית שאנחנו קוראים לה פשוט "למעלה" כי היא למעלה, אין שום דבר באמת טיבטי אבל השלט שלה מציין שהיא כזאת ועליי לציית לו נאמנה. יש שם טבח ומלצר נפאלים (ושימו לב) ואת האינצ’לדה (כן כן אינצ’לדה מקסיקנית) הכי טעימה בכל הודו. זה בעצם צ’פטי שממולא בתערובת מדהימה של שעועית פטריות וירקות ומוקרם עם רוטב עגבניות וגבינה. אין סיכוי לאכול את המנה הזאת במסעדה בלי שלפחות פעם אחת תישאלו מה יש לכם שם בצלחת וכיוון שכל הקהילה הצרפתית והישראלית אוכלות שם כל היום נראה לי שאפשר להגדיר את המסעדה כ"הכי טובה בבגסו".
בעצם המסעדה הצמחונית שמרכזת את כל הרוחניקים המהודרים, שוחרי השלום ואוכלי העשבים. יש בה דבר אחד שווה הצצה: SUNDAY NUT ROAST אנגלי אמיתי שמוגש לפי המסורת רק בימי ראשון. זה נראה כמו TALI אנגלי כי זאת צלחת אחת מלאה במאכלים בלתי מזוהים ממבט ראשון אבל זה טעים וכולל כרובית ברוטב שמנת, כרוב מבושל, ירקות מאודים, מאפה אגוזים בצורת פשטידה ולחמית נחמדה לטבול בתוך רוטב סמיך ועשיר שדומה לציר בקר.
הקינוח המפורסם של המקום הוא סקרמבל תפוחים שמוגש עם גלידה חמה והוא הכי יקר שפגשתי עד עכשיו בכל הודו (110 רופי למנה). חוץ מזה המקום מתפקד גם כפיק אפ לכל המוזיקאים שהגיעו לכאן מגואה ומרכז את כל המי והמה של הסביבה.
המסעדה הצרפתית היא האחרונה שנפתחה כאן ואנחנו קוראים לה כך כי בעלת המקום היא בחורה צרפתייה והיא לימדה את ההודים להכין קרפים צרפתיים (שמוגשים על צלחות ניירוסטה הכי שאפשר הודיות) אמיתיים אבל בגדול זה בית קפה נחמד שהוא גם חנות תכשיטים וגם מאפייה של פאים צרפתיים.
ועכשיו כיוון שאני בטוחה שכבר שחכתם, אני רוצה להזכיר לכם שאני בהודו, כן?
להגיד לכם את האמת, מרוב השפע, די מאסתי במסעדות (קשה לי לעכל שזאת אני שכתבה הרגע את המשפט האחרון) ואני חייבת לספר לכם סוד קטן. לפעמים אני פשוט מכינה לעצמי דייסת קוואקר בעזרת מזלג חשמלית ובול נירוסטה קטן שקניתי שיהיה לי בחדר. קצת צימוקים אגוזים וריבת תות טעימה וזה גורם לי להתגעגע לבישולים.
ועוד משהו קטן: עד עכשיו אכלתי מתוך תשוקה, פה התחלתי לאכול מתוך אהבה!
