הכינו נפשותיכן לדיכאון החגים

עוד לא נפטרנו מסיוטי הקיץ וכבר צרה חדשה עומדת לפתחנו - דיכאון החורף. אולי זו אווירת החג שקשה לחלקנו ואולי זו הרוח הקרירה שמתחילה לנשב, אבל מה שבטוח הוא שכדאי להתכונן לבלוז שעלול לצוץ

01/10/2017
שולמית אביצור קבלו עדכונים משולמית אביצור
  • בדואר
  • RSS

מה, כבר אמצע החגים עכשיו? עוד לא הספקנו להפנים את פגעי הקיץ הרותח שעבר עלינו, וכבר הילדים שוב  במסגרות, רוח סמי-קרירה מתחילה לנשב פה ושם ואנחנו סביב השולחן עם המשפחה. ואז שוב סביב השולחן עם המשפחה. ונחשו מה? בקרוב נהיה שוב סביב השולחן עם המשפחה. זה יכול להיות כיף, וזה יכול להיות צרות, ואנחנו כבר יודעות שצרות באות בצרורות. כדאי להתכונן, כי ייתכן שלא נספיק להגיד "הולידיי בלוז" וכבר תיפול עלינו הדכדכת הבאה עלינו לטובה עם חגי תשרי, אם היא לא תקפה אותנו כבר. אז בואו נגיד לה שלום יפה ונראה מה עושים איתה.

אבל לפני הכל - בואו נבין רגע מה זה דיכאון חגים, ואיך הוא מתלבש עלינו הישראלים. 'דיכאון חגים', מסביר לנו הפסיכולוג נדב הריס ממכבי שירותי בריאות, הוא בכלל מונח שמגיע מהסלנג של הספרות המקצועית שקשורה בעלייה בדיכאון בתקופת החגים הנוצריים בארצות הצפוניות. מאחר שהחגים האלה נופלים בשיא הכפור, חוקרים ומטפלים נוטים לקשור אותה לאו דווקא בחגים עצמם, אלא גם לתופעה המוכרת יותר של דיכאון שקשור לעונות השנה. מה לעשות, בחורף קר, וכשקר יותר מדכא.

shutterstock_539889544נפל עלייך ההולידיי בלוז? זה טבעי לגמרי בעונה הזאת (צילום: שאטרסטוק)

אמריקאים דיכאוניים, ישראלים עצבניים

ומה אצלנו? חודש תשרי זה לא בדיוק חורף, ומסתבר שגם לא בדיוק דיכאון. כלומר, כמובן שרבים חווים דיכאון, אבל התופעה הרחבה יותר סביב חגי תשרי היא סטרס, שיכול להתבטא גם בדכדוך ומועקה. בתקופה הזאת בישראל רואים יותר שינויים במצב רוח ויותר פנייה לבתי חולים, פסיכיאטריים ורגילים כאחד. בתקופה הזאת גם שומעים הרבה יותר צעקות בבניינים משותפים.

זהירות: גורמי דכדוך נפוצים

למצבי הדכדוך, הסטרס והדיכאון בחגים יכולים להיות מספר גורמים, והכרה בהם מבעוד מועד יכולה לעזור למזער את הסיכון שזה יקרה לנו גם השנה.

1.     יציאה משגרה

שגרה זה לפעמים משעמם, אבל זה גם טוב לנפש. הרבה אנשים פשוט מאבדים את הצפון כשאין להם סדר יום קבוע שמכוון אותם. וכשמדובר בהורים - חוסר השגרה עלול להיות קשה שבעתיים, כשפתאום צריך להמציא גם שגרת ילדים. הורים רבים ממש מרגישים הקלה כשחוזרים בסוף החופש לעבודה.

2.     אובר אינטימיות

תקופת החגים יוצרת אינטנסיביות גדולה עם המשפחה, כך שנדרשת בה יותר אינטימיות, ולא לכולם זה מתאים. אפילו השהייה הצפופה עם המשפחה הגרעינית מציפה רגשות שלא תמיד פשוט להתמודד איתם. עבור רווקים קיימת פעמים רבות חרדה מהשאלות שעולות מהמשפחה המורחבת, ומההשוואות הנוצרות באופן טבעי בין כולם.

3.     חשבון נפש

על פי המסורת, תקופת החגים היא תקופה של חשבון נפש, ואנשים רבים מנסים לכפר על העבר ולקחת החלטות בונות לשנה החדשה. לחלק מהאנשים התוצאות חיוביות, עבור אחרים זה יכול להיות מורכב וקשה יותר.

4.     שינויי מזג האוויר

אז אמרנו שפה זה לא בוסטון ושספטמבר זה לא דצמבר, ועדיין - בתקופה הזאת מתחילים להרגיש את ההתקרבות לחורף. אז כן, גם אצלנו יש דיכאון שקשור לעונות השנה, גם אם פחות מארצות צפוניות, והרוח הקרירה שמתחילה לנשב יכולה להכניס לבלוז מסוים.

5.     צפוף פה

לא רק אנחנו יוצאים לחופש, אלא כל המדינה וצפוף פה מאוד. נהיה מסובך לעשות כל דבר, וזה מבאס וזה קשה. ללכת לטיול בארץ? צפוף וקשה. להישאר בבית? גם זה קשה לאורך זמן ועלול לייצר תחושה שאין מוצא.

shutterstock_424477741סביב החגים הטונים עולים, נסו שזה לא יהיה ליד הילדים (צילום: שאטרסטוק)

אז מה עושים?

אם אתן קוראות את הכתבה הזאת אז אתן כבר בדרך הנכונה. הריס מסביר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא להיערך לסטרס ולדעת שהוא מגיע. לא להיזכר ברגע האחרון. אם למשל מתאים לכן להיות בחו"ל אבל זה פחות מתאים להורים - עשו איתם מראש תיאום ציפיות כדי למזער חיכוכים. אם הפקקים מחרפנים אתכן - הזמינו חופשה שתתחיל לפני החג וכך תדלגו עליהם. אם היציאה משגרה עם הילדים מעיקה עליכן - נסו לארגן מראש קייטנת סבים או בייביסיטר.

שנית, כשמגיע חשבון הנפש - הריס מציע לא להיבהל. נכון, יכול להיות שזה מייצר תחושות קשות, אבל משבר טומן בתוכו לא רק סיכון אלא גם סיכוי. אם אתן מוצאות את עצמכן במקום שאתן לא מרוצות ממנו, דווקא זה הזמן שיכול להוביל למגמות חדשות.

ולבסוף - כשעולים הטונים, נסו להירגע ולהבין שזה רק הסטרס של החגים. ואם זה לא הולך - תמיד אפשר לפנות לעזרה מקצועית. המרפאות של מכבי פתוחות תמיד.

חג שמח!

לחצי למידע נוסף על הצטרפות למבכי שירותי בריאות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה