היציאה מחושך לאור, מאלימות לחופש

התמימות, הרוך ושמחת החיים של ר’ נעלמו במערבולת האלימות של נישואיה. אחרי 11 שנים מצאו היא וששת ילדיה מחדש את השלווה במקלט של עמותת “בת מלך”. זה סיפורה

02/01/2017
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • בדואר
  • RSS

כשאני נזכרת בנערה שהייתי לפני 11 שנים כשהכרתי את בעלי לראשונה, קשה לי להאמין שזו אני. התמימות, הרוך ושמחת החיים שכל כך אפיינו אותי נעלמו אט אט בתוך מערבולת האלימות לתוכה נסחפתי במערכת היחסים שלי איתו. הכרנו כשהייתי בת עשרים דרך שידוך, שיטת ההיכרות הקלאסית במגזר שלנו. הייתי אפופת התרגשות, הוא היה נראה בחור נחמד ושקט, כל כך רציתי להתחתן והתארסנו אחרי ארבע פגישות.

הפעם הראשונה בה נתקלתי בהתנהגות חריגה הייתה מיד אחרי שהתחתנו. עברנו לגור ביחידת דיור קטנה, הייתי כלה טרייה והיה חשוב לי להפוך את המקום לבית חמים ונעים עבורנו. תוך כדי שאני מסדרת תמונה שהתעקמה קצת, שמעתי אותו אומר “מה את עושה, סתומה”. אחרי אותה תקרית, ההשפלות והמכות לא איחרו לבוא. בחרתי להגיב בשתיקה הייתי בהלם, לא הבנתי למה הוא מתבטא כלפיי בצורה הזאת, הרי לא עשיתי שום דבר רע.

נכנסתי להיריון זמן קצר לאחר הנישואין. האלימות תפסה תאוצה אחרי הלידה של הבן הבכור שלנו. אני לא יודעת מה הקשה עליי יותר, האלימות הפיזית או המילולית. המילים שלו פגעו בעמקי נשמתי וגרמו לי להרגיש חסרת ערך, והמכות שלו קרעו אותי לגזרים והקשו עליי לטפל בבן שלי. הוא גרם לי להרגיש שאני אשמה באלימות ותמיד ידע על איזה מיתרים לנגן כדי לגרום לי לייסורי מצפון עם אמירות כמו “למה את לא מקשיבה לי, אם תקשיבי לי אני לא ארביץ, תפסיקי להכריח אותי להרביץ”.

בגלל שהתחתנתי בגיל צעיר היו לי המון חברות רווקות, הייתי בחורה מאוד חברותית והוא ניתק אותי מכולן. אף אחד לא הבין לאן נעלמתי ולמה הפסקתי לצחוק ולחייך. בדיעבד אני יודעת שאנשים שמו לב שמשהו לא כשורה אבל אף אחד לא העלה בדעתו שאני סופגת אלימות קשה ביותר על בסיס קבוע. החיים שלי התאפיינו בשתיקה- מקבלת מכות ושותקת, סופגת השפלות ושותקת. בתוך כל זה הילדים ממשיכים להגיע ויש לי כבר ארבעה ילדים שחיים בצל האלימות.

היה ערב אחד שהבן שלי התעורר באמצע הלילה בבכי וביקש לשתות. כמו שכל אמא הייתה עושה, ניגשתי לעזור לו. “את מתעללת בילד, הוא לא מפסיק לבכות”, ניסיתי להתגונן ולהסביר את עצמי אבל ידעתי שהוא חזק ממני. הוא הרכיב את הבן שלי על הכתפיים שלו, השכיב אותי על הרצפה ובעט בי ללא הפסקה. לא יכולתי ללכת במשך חודשיים. לא העזתי ללכת לרופא, התביישתי. כשהוא התחיל לפגוע גם בילדים שלי ידעתי שאני חייבת לעזוב.

No_to_violence0201_sec

הגעתי למקלט של עמותת “בת מלך” עם שישה ילדים כשהגדול בן 11. לאט לאט התחלתי להרגיש בשינוי שחל בי ובעיקר בילדים. נוצרה אווירה רגועה שלא הייתה בבית. הרגשתי עטופה בחום ובאהבה. אחרי 12 שנות נישואין התחלתי להרגיש תחושת חירות.

היום אני עובדת במעון ולומדת להיות גננת. הוא אסר עליי ללמוד ולפתח את עצמי, העבודה עם ילדים והעובדה שאני רוכשת השכלה גבוהה משמחים אותי מאוד.  אני פורחת ולא שוכחת את החיבוק החם שקיבלתי מהנשים ואנשי הצוות במקלט של עמותת “בת מלך”.

בשבוע האחרון השתתפתי ביום פינוק לקראת חנוכה שהופק בהתנדבות ע”י נשות קהילת מושב נחלים. המסיבה הייתה הזדמנות נהדרת להיפגש עם החברות ששהו איתי במקלט איתן יצרתי קשרים עמוקים, ועם הצוות המטפל שכבר הפך מזמן למשפחה שנייה עבורי. התרגשתי לראות כל כך הרבה מתנדבות שהשקיעו מזמנן, כישרונן וכספן רק כדי שנרגיש טוב. המסיבה נתנה לי כח להמשיך, אני יודעת שגם אם אדליק השנה נרות חנוכה לבד עם ילדיי, גירשתי את החושך הגדול שהיה בחיי ואני מתקדמת בכיוון הנכון.

.

** הכותבת היא ר’ (33) שקיבלה תמיכה מעמותת “בת מלך”




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה