היוגה שעזרה לי להתמודד עם הסרטן

כששירה נהלוני-גליקסברג גילתה שחלתה בסרטן בזמן ההריון, היא נעזרה ביוגה כדי להתמודד עם הטיפולים. וכשהחלימה היה לה ברור שהייעוד שלה הוא לעזור לכל אלה שנמצאות במקום שבו היא היתה

07/04/2015
שירה נהלוני-גליקסברג קבלו עדכונים משירה
  • RSS

שירה נהלוני-גליקסברג

בשנת 2007 הייתי במהלך חיים רגוע ושגרתי – נשואה לאורי, אם למאי בת ה-4 ובמהלך קורס מורי יוגה. באותם ימים גיליתי שאני בהריוני השני, ולא הייתה מאושרת ממני. אלא שאז חלה התפנית ששינתה את חיי. גירוד קליל באזור השד אשר טופל במגוון משחות וזכה להתעלמות מרופאים רבים, התברר לבסוף כסרטן שד מזן נדיר.

הסרטן הפך אלים במיוחד בשל השינויים ההורמונליים בגופי, ועם זאת קיבלתי החלטה אמיצה לשמור את ההריון תוך שילוב ניתוח כריתת שד חלקי וטיפולים כימותרפיים במהלכו.

בתי נועה נולדה בניתוח קיסרי בשבוע ה-32 להריוני, בכדי שאוכל להמשיך בפרוטוקול שנקבע עבורי ולהתחיל את טיפולי ההקרנות.

בתוך כל זה ניסיתי לשמור על טיפת שפיות – להמשיך ככל הניתן בעשייה יומיומית ובמהלך החיים שתכננתי עבורי לפני שהתדפק הסרטן על דלתי. אבל הגוף אותת לי משהו אחר, ופשוט לא עמדתי בקצב ובאימון הארוך בקורס המורים. כמעט התייאשתי ונכנעתי למצבי הגופני – הרי היו לי את כל הסיבות לכך. אבל משהו לא נתן לי לוותר. היוגה עבורי היתה הרבה יותר מאימון של הגוף. היא היתה אימון הנפש, זמן לחשוב, להרהר, להתמודד עם המציאות. לא רציתי לותר!

ואז הבנתי.

אם אני לא מתאימה ליוגה, אז היוגה תתאים את עצמה אליי - בדיוק אליי. בדיוק למצב הנוכחי שלי ובהתאם לשלב שבו אני נמצאת. בעייפות, בייאוש, בכאב, בתסכול, בפחד, בחרדה, ברצון לזרוק את הכל ולהגיד די ונמאס. היוגה הייתה שם. תמיד. מעצימה אותי ואוספת אותי ונותנת לי תחושה שאני שולטת בגוף ואולי גם קצת בחיים וכך זה יישאר. לנצח ולנצח.

כאשר החלמתי, היה לי ברור שזה הייעוד שלי. לתת את המקום האישי, הייחודי, המותאם אישית, לכל אלה שנמצאות היום במקום שבו הייתי.

מאז, כבר 8 שנים, אני חוקרת ועוסקת בתחום זה. פגשתי במגוון עמותות וגורמים שמוצאים בנושא זה מטרה נעלה. הקמתי קבוצת יוגה דרך עמותת "הדדי" שמלווה נשים המתמודדות עם סרטן השד, הדרכתי קבוצות ב"סטודיו פנימה" בבית הכרם ולאחרונה הקמתי גם קבוצת אחה"צ לנשים שחזרו לעבודה. ביצעתי מחקר בינלאומי לגבי הנושא, שבו גיליתי כי בעולם קיימת מודעות גבוהה לתחום. הרציתי בכנסים לרופאים אונקולוגיים בהדסה, בתל השומר ולמורים ליוגה בווינגייט, ובניתי עבורם השתלמות עם כלים ייחודיים ליוגה הממוקדת לנשים המתמודדות עם סרטן השד.

הנשים בקבוצות מספרות שהיוגה מצילה אותן, ושוב ושוב אני חוזרת לימים בהם, גם עבורי, הייתה זו הצלה יומיומית ותזכורת שאני עוד כאן.

נשים ממשיכות להגיע גם שנים אחרי סיום הטיפולים. גיליתי שיש כמיהה לחלוק את זה שהקשיים ממשיכים גם ב"חיים שאחרי". למרות הציפייה של החברה, לא תמיד קיים רצון לחזור מיד לחיים הקודמים, כשבפנים כל אחת מאיתנו יודעת שמשהו השתנה וזה כבר לעולם לא יהיה כמו פעם.

בסטטיסטיקה מצביעים על כך שאחת משבע נשים תתמודד עם סרטן השד. סביר להניח שבכל כיתת יוגה יהיו נשים שעוברות את התהליך הזה. האימון המותאם לסרטן יכול לשנות חייה של אישה כזו מקצה אל קצה.

לאחרונה חברתי לסיגל ביבר, גם היא מורה ליוגה שהתמודדה עם סרטן השד, גם היא עברה מפנה בחייה בעקבות תהליך זה, ויחד אנו מובילות מהלך להכשרת מורים ליוגה בהשתלמות המעניקה כלים עכשוויים לדגשים החשובים באימון יוגה לנשים המתמודדות עם סרטן השד.

>> לאתר של שירה נהלוני-גליקסברג

צילום: ליאור יאדו




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה