הטכנולוגיה מתגייסת ליצירת משפחות חדשות

ככל שתכנון המשפחה הופך להיות טכני יותר, מטבע הדברים מתפנה לנו זמן איכות, ככל שמסע ההיריון יהיה קצר יותר ומלאכותי יותר כך ייוותר זמן לשקידה על קשרים חברתיים

04/02/2018
עו''ד אירית רוזנבלום קבלו עדכונים מעו''ד אירית
  • בדואר
  • RSS

אומרים שהעולם עומד בפני אבדון גנטי ובני אדם מאבדים את כושר הפריון שלהם. ואמנם, במאה השנים האחרונות איבדו בני האדם 30% מכושר הפריון שלהם וכל אדם שלישי הוא עקר. מרבית בני האדם הם אנשים מאמינים ועל פי כל האמונות, הפריון האנושי וההמשכיות הן מצוות דתיות מצוות שמאפשרות לבני האדם להמשיך ולהתקיים כאן. בין אם מדובר באמונה דתית ובין אם לא, בני אנוש חונכו לחשוב שהולדה היא צורך קיומי רב השפעה, המשאיר להם את האפשרות לשרוד על פני כדור הארץ ולא פחות חשובה להם הידיעה שהם משאירים זכר מעצמם ואינם רק בני חלוף.

הראשון שהתמודד עם נושא העקרות היה אלדוס האקסלי בספרו "עולם מופלא", שפורסם ב-1932. בספר הוא מתאר משטר שמרני וצייתני המתאפשר באמצעות תינוקות מבחנה מהונדסים בתוך חברה שבעה, הניזונה היטב, לבושה היטב, מסופקת מבחינה מינית אבל בכל הקשור להולדה היא מתנהגת כאוטומט, ללא כל עצמיות או קשר בין בני האדם לבין עצמם.

האקסלי מתאר את בני האדם כמכונות צריכה, אין בהם רגשות הם רובוטיים, המייצרים ילדים. גישה יותר אלימה לתופעת האי פריון, מתוארת בספרה של מרגרט אטווד "סיפורה של שפחה" (1986) שם שפחות שבויות משמשות כפילגשים למטרות רבייה של הגברים מהמעמד השולט, הסדר חברתי זה משרת את הצורך בהולדה.

אשה בהריון צילום שאטרסטוק 10 FACE

שתי ההשקפות השונות והעיסוק שלהן בתופעת האי פריון, מבטאות את החרדה האנושית מפני הכחדה והיעלמות, כפי שנעלמו הדינוזאורים. הפחד הוא כל כך גדול שבכל מקרה אין ערך לשום דבר הנעשה בעולם אם ממילא בני האדם ייעלמו ולא יחיו יותר.

המאה הנוכחית, נועדה למצוא את הפתרון בדרך מרוככת יותר שאינה דומה לשתי התפיסות הללו הצופות בציניות אחרי תופעת אי הפריון, והיא לוקחת בחשבון שהטיפול באי הפריון חייב להיות יותר ידידותי. אינני מאמינה כלל וכלל באפשרות שהילודה בעתיד תיעשה בכפייה רק מתוך צורך להשאיר את בני האדם עלי אדמות.

כיום, המדע מתגייס במלוא המרץ לפתור את בעיית אי הפריון האנושי וכבר יצר אפשרויות חדשות ומגוונות להולדה, חלקן שיתופיות יותר כגון פונדקאות, ואחרות פחות, כגון; פיתוחים מעבדתיים הפריות והזרעות חוץ גופיות ועד ההנדסה הגנטית. ככל שתכנון המשפחה הופך להיות טכני יותר, מטבע הדברים מתפנה לנו זמן איכות, ככל שמסע ההיריון יהיה קצר יותר ומלאכותי יותר כך ייוותר זמן לשקידה על קשרים חברתיים ושכלול איכויות הריגושים שלנו. היות והתשוקה להתמזגות בין אישית היא הכוח החזק ביותר המפעם באדם, יש להמעיט בכוחה של הטכנולוגיה לשבש זאת.

אירית רוזנבלום צילום: אלבום

הטכנולוגיה הביאה לשינוי בדרכו של עולם ובכלל זה שינוי במבנה החברתי דמוגרפי ושינוי במבנה המשפחה הגרעינית. הטכנולוגיה הוציאה את הנשים מהמטבח, הטיבה ושכללה את היכולת לטפל בילדים, גייסה את הנשים לשוק העבודה וקירבה את הגברים לעיסוק במלאכות הבית, אפשרה לדחות את גיל הנישואין וההולדה האריכה את החיים.

לפי ניתוח חדש של מפקד האוכלוסין בארצות הברית שערך מכון המחקר פיו, נרשמה עלייה חדה בשיעור הפריון בקרב קבוצות נשים שבעבר לא ילדו הרבה ילדים: נשים עם תארים מתקדמים ונשים רווקות. לפי הניתוח, 55% מהרווקות בגילים 40-44 הן אימהות לילד אחד לפחות, לעומת 31% בקטגוריה זו לפני 20 שנה. הטכנולוגיה העצימה את הנשים עד כדי שאפשרה להן להקים משפחה חדשה וללדת ילדים גם ללא זוגיות. הטכנולוגיה שיכללה את יכולת ההולדה של בני זוג מאותו המין, התגברה על מרחקים בין עמים ומחוזות והפכה את העולם לקטן יותר. ועוד שינויים בעלי משמעות אדירה למבנה, הרכב והצורה של התא המשפחתי.

אם בעבר לא הגדרנו מהי משפחה כי לא היה בכך כל צורך, הרי שכיום אי אפשר להגדיר מהי משפחה, כי אין לה תבנית אחת. אם בעבר קסמו של הנסיך על הסוס הלבן הכובש את ליבה של האישה שבה את ליבנו, הרי שכיום הקסם הוא אחר. במקום הנסיך אולי זו בכלל נסיכה או אולי אפילו מבחנה, אבל קסמה של התשוקה לא פג ותשוקת החיים ויצירת החיים תוחלף כנראה באגדות חדשות. מעתה במקום לומר "קח לך אישה ובנה לה בית", יש לומר קחו וצרו כור היתוך משפחתי.

 *הכותבת היא מומחית לדיני פריון ומייסדת ארגון ''משפחה חדשה''




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה