החבר׳ה הטובים: הכירו את הפרוביוטיקה

הם יגנו על התינוק שלך מפני זיהומים, יתמכו במערכת העיכול ויפחיתו תופעות כמו שלשולים או גזים. סידרנו לכן פגישת היכרות עם החיידקים שכל אמא תשמח לשדך לילד שלה

27/12/2016
שחר קיסינג'ר קבלו עדכונים משחר
  • בדואר
  • RSS

לאיזו אסכולת אמהות את משתייכת? (צילום: שאטרסטוק)

את ציבור האימהות הישראליות ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מצד אחד, כולנו (כולל כותבת שורות אלו) פגשנו באסכולת “האימהות הסטריליות”, שלא תפחדנה מדאע״ש כשם שהן מפחדות מקרדית אבק הבית. סימן הזיהוי העיקרי הוא הרצפה, שהיא כה מבריקה וזוהרת שעושה רושם שהתפלשות בה תגרום לבגדים שלך להיות נקיים יותר, ולמרות זאת אין שום סיכוי שהן יאפשרו לתינוק שלהן לאכול משהו שנגע בה.

מעברה השני של הזירה נמצא את האימהות ״הזורמות״, אלו שעבורן נקיון הבית הוא תוספת חיובית, אבל הוא לא יבוא על חשבון שעות שינה למשל. גם כאן הרצפה היא נקודת מפתח, כאשר במקרה זה “חוק ה-5 שניות” גובר על כל חקיקה אחרת: “המוצץ נפל? פווו קטן והוא כמו חדש”, הן יאמרו לתינוק שלהן, רגע אחרי שהכניסו לפיו מוצץ מלא בחיידקים.

איזו קבוצה צודקת? כיצד עדיף לגדל את התינוק? האמת, כמו תמיד, שוכנת באמצע. מחקרים רבים כבר הראו שסביבה היגיינית וסטרילית מדי עלולה להחליש את חוסנה הטבעי של המערכת החיסונית של התינוק, ומצד שני – גם “חוק ה-5 שניות” לא ממש תופס מבחינת המדע, ונמצא שגם שנייה אחת על הרצפה עלולה למלא את המזון או את המוצץ  בחיידקים. אלא שחיידקים, יש בשפע ומהרבה מינים, ולא כולם מסוכנים לבריאותנו. חלקם אף יגנו עלינו מפני מחלות עתידיות. זאת הסיבה שרופאים רבים ממליצים על מתן פרוביוטיקה לילדים ולמבוגרים כאחד.

סביבה היגיינית וסטרילית מדי עלולה להחליש את המערכת החיסונית  (צילום: שאטרסטוק)

מהי פרוביוטיקה?

הפרוביוטיקה (מיוונית: “למען החיים”) היא קבוצה של  של חיידקים ידידותיים לגוף שלנו, אשר יכולים להנתן כתוספי מזון או כחלק ממוצרי מזון כמו יוגורטים, משקאות חלב ואף בתרכובות מזון לתינוקות (תמ”ל). כיום כבר יודעים לאפיין זנים ספציפיים של חיידקים ואת הפעילות הייחודית להם, כמו למשל ל.ראוטרי והפחתת משך בכי בתינוקות, או LGG וטיפול בשלשולים ויראליים. חיידקים חיוביים אלו תורמים לאיזון אוכלוסיית החיידקים השוכנים במערכת העיכול שלנו.

בהקשר הזה, חשוב לזכור שאנטיביוטיקה אינה מבחינה בין חיידק ידידותי לחיידק מזיק, ולמעשה קוטלת גם את “החיידקים הטובים” והנחוצים לגוף שלנו. זאת גם הסיבה שאיזון הגוף בפרוביוטיקה מומלץ בזמן טיפול באנטיביוטיקה וגם בשבועות שאחריו.

הוכחה מחקרית כמפחיתה את זמן הבכי היומי של תינוקות הסובלים מגזים. פרוביוטיקה (צילום: שאטרסטוק)

חיידקים טובים מהרגע הראשון

הזנים הפרוביוטיים המקובלים ונמצאים בשימוש הרחב ביותר הם הלקטובצילוס והביפידובקטריה. שני זנים אלו קיימים באופן טבעי במעי של תינוקות יונקים.

“החשיפה לחיידקים הכרחית לחיזוק המערכת החיסונית”, מציינת רננה מזרחי, דיאטנית קלינית ומנהלת מדעית במטרנה. “כשם שהתינוק נחשף לחיידקים מעוררי מחלות שנמצאים בסביבתו וגופו לומד להתמודד איתם, חשוב מאוד שייחשף גם לחיידקים פרוביוטיים, על ידי הוספתם לתפריט באופן יומיומי”.

מזרחי מסבירה שהחשיפה הראשונית לחיידקים פרוביוטיים מתחילה כבר בלידה: מסתבר שבמהלכה מקבל התינוק את מנת הפרוביוטיקה הראשונה שלו, שיש הטוענים שהיא משמשת כ’מתג’ הפעלה של מערכת החיסון.

מחקרים שבדקו את השפעת מתן פרוביוטיקה לתינוקות בריאים השוהים במעונות יום מצאו כי יש בכך יתרון במניעת תחלואת חום ושלשולים, כך שיש יתרון במתן פרוביוטיקה גם לתינוקות בריאים על מנת לחזק את ההגנה הטבעית שלהם, והיום אפשר לעשות זאת בקלות אפילו החל מגיל לידה ע”י בחירת תמ”ל שמכיל את הפרוביוטיקה כבר בפנים. אחד הזנים הנחקרים ביותר בשנים האחרונות נקרא ל.ראוטרי, שנמצא כיעיל מאד בקרב תינוקות הסובלים מגזים וקוליק, בכך שהוא מקצר את משך הבכי היומי שלהם.

כיצד מומלץ לצרוך את הפרוביוטיקה?

“ישנם תוספי פרוביוטיקה מיוחדים לתינוקות ולילדים המגיעים ככדורים, באבקה, או בנוזל, ובנוסף ישנם תחליפי חלב ודייסות לתינוקות אשר מכילים אותם כבר בפנים”, מסבירה רננה, שגם ממליצה לכל אמא לקרוא ולחקור על הפרוביוטיקה וסגולותיה, מאחר שקיימים עוד הרבה מאוד סוגים של חיידקים פרוביוטיים, שניתן להיעזר בהם להגנה על המערכת החיסונית של הגוף: ״חשוב לחקור ולאפיין כל זן וזן כדי להבין איזה תפקיד הוא משחק בהגנה על הגוף שלנו, וכיצד הכי נכון יהיה לקבל אותו״.

פרוביוטיקה. יכולה להנתן כתוספי מזון או כחלק ממוצרי מזון כמו יוגורטים, משקאות חלב, ואפילו תמ"ל (צילום: שאטרסטוק)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה