הו, הא, מי זה בא? דונאלד טראמפ

האמירה האחרונה שלו כנגד המוסלמים היא חלק מרצף של אמירות פוגעניות ומפלגות, אז איך זה שהן עושות את זה לקהל האמריקאי ושבחירתו לנשיא ארה"ב נראית הגיונית מתמיד?

10/12/2015
קרי רובינשטיין קבלו עדכונים מקרי
  • RSS

דונלד טראמפ נואם בפני ההמון האמריקאי ב"יום פרל הארבור". צילום: Getty Images

בפוליטיקה האמריקאית, עושה רושם שהכותרות חשובות יותר מהתוכן.

דונלד טראמפ, שמתמודד לנשיאות ארה"ב, אימץ את הקונספט הזה ולקח אותו רחוק במיוחד. עד עכשיו זה הצליח לו. כל כך הצליח לו, שהוא גרם אפילו למבקרים ולפרשנים להתבלבל ולתהות איך מי שהיה ספק הקוריוזים, הלחם והחמאה, של מנחי תוכניות הטוק שואו, הגיע למספרים דו-ספרתיים בסקרים, כשהוא משאיר מאחוריו אבק ל-13 מועמדים רפובליקנים מנוסים ומערער אפילו את סיכוייה של הילארי קלינטון לזכות בתפקיד הנחשק.

העובדה שטראמפ דיבר בגסות על המהגרים המקסיקנים, הביע זלזול במתחרים שלו, בפרט כשפלט את אותה אמירה מביכה באשר לקלינטון וביקר, בלשון המעטה, חדשות לבקרים את הממשל הנוכחי והעומד בראשו, עשתה לו רק טוב והובילה לעניין ופופולריות אדירה בקמפיין הבחירות שלו.

הוא משחרר אמירות גדולות כמו "אהיה הנשיא הכי טוב לתעסוקה שהיה אי פעם באמריקה", או, בהקשר של הצורך להגן על הגבול עם מקסיקו מפני מסתננים: "אני אבנה חומה חזקה וגדולה ואף אחד לא בונה קירות טוב ממני, תאמינו לי", מיד אחרי שהתלונן שמקסיקו לא שולחת את ה"טובים", אלא מהגרים עם בעיות: "הם מביאים פשע, סמים, אנסים".

כך הוא מסתובב בחודשים האחרונים כסופר סטאר ברחבי ארה״ב עם מטוסו הפרטי והפמליה המשפחתית הפוטוגנית ומשאיר את כולם לתהות: איך זה שאמירות כל כך פוגעניות ומפלגות עושות את זה לקהל האמריקאי? האם מדובר במישהו שסופסוף אומר בפנים, בלי גינונים פוליטיים, את כל מה שהם חושבים? או שמדובר בסלבריטאי לכל דבר שהתרבות האמריקאית כל כך אוהבת לאהוב?

כך או כך, המדיה המקומית גועשת כולה השבוע בעקבות אמירה מרחיקת לכת ששיחרר לאחר הפיגוע הקשה בקליפורניה. "...ברור לכולם כי השנאה היא מעבר להבנתנו. את המקור של השנאה הזאת והסיבה, נצטרך עוד לבחון ועד שנצליח לעשות זאת, ולהבין את האיום המסוכן שהיא מציבה בפנינו, מדינתנו לא יכולה להיות הקורבן למתקפות מזעזעות של אנשים שמאמינים רק בג'יהאד, ושאין להם כל היגיון או כבוד לחיי אדם״.

בכך קרא טראמפ לעצור את כניסתם של מוסלמים לארה״ב ולמרות הפחד הכבד והבלבול בו נתונים האמריקאים על רקע הארועים האחרונים נראה שאחרי ההצהרה הזו, לראשונה, צונחים מספריו של טראמפ בסקרים.

התרעומת הקשה לא איחרה להגיע. מנהיגי העולם מיהו להסתייג ולהתנגד, מהבית הלבן נמסר שהדברים מנוגדים לחלוטין לערכי החוקה האמריקאית, וכל מה שמחזק את הנרטיב של המדינה האיסלאמית, פוגע גם בבטחון הלאומי של ארה״ב.

מי שעוד מיהרו להתנגד היו ארגונים יהודיים רבים שכבר לפני מספר חודשים ספגו האשמות מטראמפ על כך שהם לא אוהבים אותו רק כי אינו זקוק לכספם. ״ארה"ב נוסדה כמקום של פליטים על רקע רדיפות דתיות", הגיבו בקהילה. "... בקהילה היהודית מכירים יותר מדי טוב את המצב כשקבוצה דתית מסוימת מבודדת בגלל סטריאוטיפים והופכת לשעיר לעזאזל...״.

לא בטוח שאפילו טראמפ הבין עד הסוף את ההשלכות של הדברים, אבל האין חוסר ההבנה הזה מסוכן כשלעצמו? באמירה גסה ונוקבת, תוך ידיעה שמאזינים לו אנשים מפוחדים וטעונים, הוא בחר להלהיט ולקטב, במה שנראה כמו עוד אמירה שלא באמת יכולה להתקיים בפועל.

בדיוק בטיימינג הזה, החליט טראמפ לבקר בישראל, אצל מי שהוא מזכיר בכל הזדמנות שהסכים לככב בסרטון קמפיין הבחירות שלו, ראש הממשלה נתניהו. כתומך ישראל נלהב ויציב קיווה טראמפ לקבל חיזוק מהמהלך הזה, אבל בארץ, כמו במדינות רבות, מביעים תרעומת על הצהרותיו.

על אף כל ההתנגדויות וקריאות ההסתייגות וכנגד כל הספקולציות, טראמפ נראה כמועמד אפשרי לנשיאות החשובה בעולם. האם העובדה שאמירותיו לא תמיד מבוססות או מגלות בקיאות תשפיע? האם התעמרותו בקהילות רגישות תעמוד כנגדו? ואולי בעולם ציני שמרכזו בארה״ב ולתקשורת יש בו תפקיד מכריע בעיצוב דעת קהל, יכול מי שמסנוור ע"י הצלחה, עושר ובטחון אדיר, להיות המנהיג הגדול הבא?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה