ההסכם – לילה חסר מעצורים

אני עדיין נגעלת ממבטיהם של אורחי המלון, הם בוודאי חשבו שאני… טוב, זה באמת מה שאני הולכת להיות היום, לערב אחד

06/03/2017
soulight קבלו עדכונים מsoulight
  • בדואר
  • RSS

שאטרסטוק

הדלת של חדר בית המלון קטנה מהמצופה. דימוי מושלם לאגו שלי, שאצטרך לכווץ היום עד שאשכח מקיומו. למרות גודלה וצבעה הדהוי, היא נראית מאיימת במיוחד. אני מסדרת בפעם האחרונה את חזיית הפוש אפ ומנסה להבליט את השדיים שלי. אני לא בנויה לזה, בחיים לא לבשתי חצאית כל-כך קצרה, או חולצה כל-כך חשופה. עדיין נגעלת ממבטיהם של אורחי המלון כשחלפתי לידם. הם בוודאי חשבו שאני… טוב, זה באמת מה שאני הולכת להיות היום, לערב אחד.

יש לי הסכם עם רון, רק פעם אחת, לילה אחד, והכול יהיה מאחורי. לוקחת נשימה עמוקה לפני שאני מעבירה את הכרטיס בידית, רואה את האור הירוק נדלק, דוחפת את הדלת קלות, וצועדת אל תוך החדר. הצליל הסקסי של עקביי הנוקשים ברצפה, הוא היתרון היחיד לחוסר הנוחות שרגליי חשות כרגע. עיניי עוברות על פני החדר ומחפשות את דמותו. אולי אם אראה אותו, דפיקות הלב שלי יאטו מעט.

ספת עור אדומה עומדת במרכז החדר, מולה ניצב שטיח לבן שידע ימים טובים יותר. אני נעה בחוסר נוחות. יש לי מיטה נקייה וטובה בבית, אנחנו באמת צריכים לעשות את זה במאורת הסקס הזאת? מיטת עץ עומדת משמאל, כיסוי אדום נזרק עליה בצורה עקומה. הלוואי ולפחות המצעים נקיים, אחרת אצטרך לבטל את כל העסקה. לאחר שאני מבינה שהחדר ריק, אני מוצאת בתוכי את האומץ להיכנס פנימה, ניגשת ישירות למיטה ומציצה מתחת לכיסוי. תודה לאל, נראה נקי למדי. אני מוציאה מגבון מהתיק, ומנקה בזריזות את ספת העור, אין לדעת מה הוא ירצה לעשות בי. חם לי, הוא עוד לא הגיע, ואני כבר מזיעה. אני ניגשת לחלון, מסיטה את הווילון האדום, ופותחת אותו מעט, מכניסה את שאון הרכבים לתוך החדר, ביחד עם האוויר המזוהם של העיר הזאת.

“אל תזוזי!” פקודה נשמעת מאחורי. אני יודעת שזה הוא, הייתי מזהה את קולו גם ממרחק קילומטר, אך הלב שוב מתחיל להשתולל בחזי, מאיים לפרוץ מתוכו ישירות לכביש הסואן מתחתי. הדלת נטרקת, וצעדיו האיטיים הולכים ומתקרבים.

“אני שמח שהחלטת לבוא.”

“ההסכם שלנו עומד בעינו? פעם אחת ואתה עושה את אשר הבטחת?” קולי מקבל ויברציה לא מוכרת, רועד מעט וכמעט מתחנן לרחמים.

“את יודעת שאני תמיד עומד בהבטחות שלי,” הוא כמעט לוחש מאחורי, מבהיר לי כמה הוא קרוב לגופי, אך אינו נוגע בו. מגע אצבע מרפרף על הכתף החשופה שלי, וצמרמורת מתפשטת משם לכל אורך גופי.

“אני מפחיד אותך?”

“כן,” אני ממלמלת ומרכינה את ראשי. אין טעם לשקר, הסיטואציה הזו לא נוחה לי. איני זוכרת מתי הייתי כל-כך קרובה להתקף לבבי.

“את לא בוטחת בי?”
שאלתי את עצמי את השאלה הזאת אינספור פעמים, אבל הוא הפתיע אותי בהצעה שלו, ואני תוהה ממה עוד אהיה מופתעת הערב.

“אני כאן כי יש לנו הסכם, מה שאני מרגישה לגבי זה לא רלוונטי.”
אצבעו לא מפסיקה לטייל על זרועי, יורדת לכיוון האמה ומתקדמת עד קצות האצבעות.

“אני בטוח שתיהני מזה, תסמכי עלי,” גופו נצמד אל גבי, ואפו מתחכך בשיערי החלק. ידיי לופתות את החלון, מחזיקות בו כמו בקרש הצלה אחרון, לפני שאקפוץ סופית אל התהום שלו.

“את תעשי היום את כול מה שאומר לך, ורק מה שאומר לך,” הוא מזכיר לי את ההסכם בינינו, מעביר צינה לאורך גבי, אשר להפתעתי מסתיימת בפעימות בין רגליי.

“תסתובבי!” הניתוק הפתאומי שלו גורם לי למעוד קלות לאחור, ולתפוס בווילון האדום בכדי לייצב את עצמי מחדש. בצעדים איטיים ועיניים עצומות אני מסתובבת אליו. יודעת שזה מטופש, אם אני לא רואה אותו, זה לא אומר שהוא לא רואה אותי. אך החשש מהדרך שבה יסתכל עליי, אישה מכובדת, לבושה בבגדים הללו, משתיק את ההגיון. ‘את באמת זונה הלילה,’ קול מציק לוחש בתוכי.

“תפקחי את העיניים!” אני עושה כדבריו, הגבר המוכר לי כל-כך, עמד מולי, לובש ג’ינס שלא ראיתי עליו בעבר, וחולצת טריקו צמודה. הבגדים שעוטפים את גופו מקנים לו מראה נערי יותר, מדגישים את גופו המפותח. הוא עדיין אחד הגברים הכי יפים שאני מכירה. אך האומנם זו סיבה לעשות לי את זה?

עיניו מטיילות באיטיות על גופי, נעצרות רגע ארוך יותר על החזה שלי, ואחר יורדות לכיוון הרגליים החשופות. למה זה כל-כך מפתה אותי? הרי זה לא שהוא לא הסתכל עליי בעבר. התשובה ברורה, המבט שלו הפעם שונה, זר כמעט. זה היה הדבר שפחדתי ממנו יותר מכול, לפגוש בחדר הזה אדם אחר.

“תתפשטי!” פקודתו מנתקת אותי מהרהורי. הכפתורים בוחרים להיות עיקשים דווקא היום, מסתבכים בין אצבעותיי בזמן שאני ממהרת לפתוח אותם ולסיים עם המטלה. “לאט יותר,”  הוא מצווה ברוך. אני מכניסה אוויר לעומק ריאותיי. באתי לשחק תפקיד ללילה אחד, אני יכולה לעשות את זה. מעבירה את ידיי לאורך צווארי, יורדת תוך ליטוף רך לכיוון השדיים הבולטים, הבטן השטוחה, ועוצרת רגע אחד לפני שמגיעה אל בין רגליי. לבי פועם כל-כך חזק שאני מרגישה אותו בעומק הבטן, מתערבל עם החשש שהשתכן שם עוד מאתמול. אני מעלה שוב את ידיי ומתחילה לפרום את כפתורי החולצה, מקדישה לכול אחד מהם את הזמן הראוי לו. בד המשי גולש מכתפיי, נוחת ברכות על הרצפה ביחד עם הפחדים שלי, מקנה לי את זריקת האומץ להרים את עיניי לגבר שלפניי. מבטו היוקד מעביר בי צמרמורת. החזה שלו עולה ויורד באיטיות, ושפתיו המלאות פתוחות מעט, בולעות את האוויר הדחוס סביבנו.

אגודלי נכנסים לגומי של החצאית הצמודה, ובאיטיות אני מורידה אותה לאורך הרגליים, צועדת מעליה ובועטת אותה לכיוונו. “תמשיכי,” הצרידות שלו מגיעה ישירות לבטני, מפעילה בתוכו את הקולן הדמיוני, גורמת לשרירי המפשעה שלי להתכווץ בתגובה. אני פותחת את חזיית התחרה האדומה, שקניתי במיוחד להיום, וזורקת גם אותה לרצפה. מתאכזבת שתפקידה היה כל כך קצר בערב הזה. הוא מסמן בידו שאמשיך גם לתחתונים, ואני עושה כבקשתו. מופתעת מהרטיבות בין רגליי. הוא משנה את מקומו בכורסא, ומושך מעט את הג’ינס באזור הבליטה במפשעתו. הוא כבר מגורה? רק הספקתי להוריד בגדים.

“משהו מעניין אותך? אל תדאגי, גם את תגעי בו היום, אך קודם, אני רוצה שתגעי בעצמך.” הלחיים שלי בוערות, וקצב לבי רודף אחרי ההיגיון שברח מזמן. מעולם לא נגעתי בעצמי מול אף אחד. כעס ממלא אותי, הוא מוריד את כול ההגנות שלי בערב אחד ולא משאיר לי את האפשרות לסרב. ‘תשחקי את המשחק שלו,’ קול שלא הכרתי נוצר בתוכי, דוחף אותי להפוך למישהי אחרת.

אני מצמידה את אצבעותיי לפטמותיי, מלטפת את הבליטות הזקורות, לשה את השדיים הגדושים, ומנסה לגרות אותו לעשות את זה במקומי. חיוך מרוצה נפרש על פניו, ועיניו הכחולות מאדימות מעט מהלהט השוכן בתוכן. ‘אז זה מה שעושה לך את זה?’ הקול החדש בתוכי מפציע. ידיי מרפרפות על גופי, עושות דרכן אל רגליי, נכנסות ביניהן, לוחצות מעט על האיבר התפוח ומטוות עיגולים עדינים של עונג. עיניו נפערות בתגובה, הוא לא ציפה ממני לתעוזה הזאת. רצית זונה, וזה בדיוק מה שאתה הולך לקבל. אני ממשיכה ומחדירה את אצבעותיי לתוך איבר מיני, מענגת את עצמי מבפנים ומבחוץ.

“רוצה לבדוק כמה אני רטובה?” אני מתפלאת מכמות הנוזלים בין רגליי, ועוד יותר ממילותיי הגסות.

“נראה לי הגיע הזמן לסתום את הפה שלך,” הוא עונה תשובה שלא ציפיתי לשמוע ממנו, ומתחיל לפתוח את כפתורי מכנסיו, משחרר החוצה את זקפתו, אך לא מוריד את המכנסיים עד הסוף. “על הברכיים!” הוא מראה על נקודה ברצפה לצד רגליו. אני תוהה אם להוריד את נעלי העקב שנותרו לרגליי, אך מחליטה לוותר, אני צריכה כול סממן סקסי חיצוני שאני יכולה להשיג, כדי לחוש כך גם בתוכי. ניגשת אליו, אוחזת במשענת הכיסא ומתכופפת באיטיות עד ששדי כמעט נוגעות בפיו, לפני שיורדת על ברכיי לפניו.
“תלטפי!”

אני מלקקת את שפתיי, מראה לו שזה לא כול מה שאני יכולה לעשות, ומתחילה להעביר את ידי בעדינות מעל הזין היפה שלו. מתענגת על המגע הרך, על העור החלק והחם. כשהגעתי לכאן, רק רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר, למה אני מושכת עכשיו את הזמן? הרי אני יודעת בדיוק מה לעשות כדי לסיים את זה תוך כמה דקות. כאילו קורא על פניי, שהמחשבות חזרו להטריד, הוא מכניס את ידיו בין שיערותיי ודוחף את ראשי למטה, בו זמנית מרים את האגן, וחודר לפי בין רגע. אני מנסה להרים את ראשי, להשתלט על התנועה, אך הוא מקבע אותי למקום, דוחף את עצמו לעומק גרוני ונשאר בתנוחה הזאת, עד שאני מפסיקה להתנגד לו. אצבעותיו מושכות בשיערי, ואני נאלצת להרים את ראשי, רק כדי שידיו ידחפו אותי שוב לכיוון איברו הפעם חזק יותר. מצמידה את שפתיי, יוצרת ואקום ומוצצת בזמן שהוא ממשיך להתקיף את פי באגרסיביות. הגירוי שלי רק גובר לנוכח הפלישה שלו, כאב פועם מורגש בתוך הנרתיק שלי, מתחנן להרגיש את איבר מינו בתוכי.

הוא עוצר אותי בפתאומיות, מחזיק בראשי במקום אחד, כמגייס את כול כוח הרצון שלו, ואז דוחף אותי ממנו.

“תעמדי על המיטה בעמידת ארבע, עם העכוז פונה אליי, ותעצמי עיניים!” למרות הניסיון שלו להיות בשליטה, קולו החרוך מבהיר לי כמה הוא קרוב לקצה. בדיוק כמוני. ברגליים רועדות, אני מדדה לכיוון המיטה, מנסה לייצב את עצמי על העקבים, ומקללת שלא הורדתי אותם כשהייתה לי הזדמנות. מטפסת על  המיטה, ונשענת על כפות ידיי.

“תפסקי את הרגליים!” אני עושה כרצונו, למרות שכול מה שרציתי היה להצמיד אותם ולהקל על הדפיקות ההולמות ביניהן. “את רוצה לגעת בעצמך?”

“כן,” אני עונה מיד.
“את רוצה שאני אגע בך?”

“מאוד,” אני מתחננת.
החדר נהפך לשקט. מלבד הרעש של הנשימות המתנשפות שלי, והלב הפועם לא נשמע דבר. דקות ארוכות אני עומדת כך, ממתינה שמשהו יקרה, מייחלת לפורקן, וחוששת מהדרך שבה אני משיגה אותו. התהייה מה הוא עושה כרגע, ומה הוא מתכנן בהמשך, משאירה אותי מתוחה כמו קפיץ. לרגעים אני חוששת שהוא הלך והשאיר אותי לבד. ברגעים אחרים חושבת לשלוח את ידי בין רגליי ולסיים את אשר התחלתי באותו הערב. המתח רק מגביר את הזרמים שעוברים לאורך גופי, העורג למגע.

יד חמה מלטפת את עכוזי, מתי הוא הספיק להתקרב אליי? “ילדה טובה,” הוא לוחש ברוך, שולח פיצוצים קטנים לתוך מפשעתי. ‘בבקשה תזיז את היד שלך לדגדגן שלי,’ אני מתפללת לעצמי, אך לא רוצה לתת לו את העונג ולבקש. אני כאן בתפקיד הזונה, אמורה לשרת את רצונותיו, זה היה ההסכם.
הידיים עוברות לטייל בין רגליי, מענגות אותי בכאב מתוק, מתקרבות לנצרה של הפצצה, ומתרחקות ממנה שוב.

“בבקשה, אני לא יכולה יותר…” אני לוחשת בתחינה. שומעת אותו מגחך מאחורי.

“את רוצה אותי?”

“כן,”

“בתוכך? עכשיו?”

“כן,” כמעט צועקת את התשובה.

“חשבתי שאת לא אוהבת משחקים,” אצבעותיו מרפרפות מעל הדגדגן שלי, המגע הקל רחוק ממה שאני זקוקה לו כרגע. כול גופי הופך לפעימה אחת גדולה, נשלטת על ידי איבר מיני. תלויה במגע שלו, וכמהה לפורקן.

“כמה שאת יפה ככה, משתוקקת למגעי, לזין שלי בתוכך,” הוא ממשיך לשגע אותי. ואני מניעה את האגן שלי מולו בתנועות סיבוביות, מנסה להרגיע את המתח המטורף. ידו גולשת מהעכוז אל הפתח האחורי, גורמת לי להתכווץ לרגע. מעולם לא הסכמתי שיגע שם, אך ברגע זה אני מוכנה לכול שיבקש ממני. ידו יורדת הלאה מלטפת את השפתיים הרטובות וממשיכה לדגדגן. “אלוהים, כמה שאת רטובה,” הוא לוחש בעודו מניע את אצבעותיו קדימה ואחורה, גורם למתח החשמלי שהצטבר להתפרק לתוך גופי בפרצי אנרגיה בלתי נתפסים, לשתק את כל מערכת העצבים שלי עד לקצות האצבעות, ולשלוח גלי הלם לראשי.

“די!” אני צועקת ותופסת את ידו, זה היה חזק מדי, אני רק רוצה לנחות מהאורגזמה הזאת, ושלא יגעו בי יותר.
הוא עוצר לרגע קצר, תופס את האגן שלי בשתי ידיו, וחודר לתוכי בעוצמה, מגרה אותי מבפנים. “תן לי רגע,” אני מתחננת. אך הוא ממשיך להלום בי, לא נותן לאורגזמה לרדת, ובונה עליה עוד אחת, שמכווצת כול שריר בגופי בשיתוק רגעי. “אלוהים,” אני צועקת וגונחת, מתעלמת מהחדרים הסמוכים אלינו. משחררת לו את גופי, את קולי, את כולי. פיצוץ נוסף מגיע, הגוף שלי רועד מעליו, כמו שלא קרה בעבר, עד שהוא נכנס לתוכי פעם חזקה אחרונה, וצועק את שמי, בדיוק כמו שהוא אוהב.

“את חייבת להודות שנהנית,” רון עוטף אותי בגופו, רגליו מלופפות לצמה אחת עם שלי, וידו לא מפסיקה ללטף לי את האמה. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה חלקנו אינטימיות כזו. אחרי סקס כל אחד פונה, בדרך כלל, לפינה שלו במיטה, לטלפון החכם שלו, או לתוכנית המוסיקה התורנית. הוא ראה אותי גומרת שלוש פעמים ברצף, הוא יודע בדיוק כמה נהניתי היום.

“אני מודה, אבל זה לא אומר שההסכם לא בתוקף,” הצחוק שלו שולח אוויר חם על גבי, ומרעיד אותי לרגע. רון מחבק אותי חזק יותר אל גופו, “אל תדאגי, אני הולך לטפל בכביסה, בכלים ולקלח את הילדים בחודש הקרוב. הלילה הזה היה שווה את זה,” עד כמה שקשה לי להודות, הוא צודק. באמת היינו צריכים משהו שונה כדי להתקרב שוב לעצמנו.
במשך שנה אני מסרבת להצעה שלו לעשות את זה, נעלבת בכל פעם, חוששת שאני כבר לא מספיקה עבורו, והוא רוצה שאהיה מישהי אחרת. אף פעם לא חשבתי כמה זה יכול להיות ארוטי, להפוך למישהי אחרת ללילה אחד, במיוחד כשאני עושה את זה עם בעלי.

“אז את רוצה לחזור לישון בבית, או שנבלה כאן הלילה?”

“זה תלוי, אם אנחנו נשארים, אתה תשחק את תפקיד הזונה?”




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה