ההורים השכולים נותרו לבדם, ללא תשובות

בסופו של דבר, במקום דיון מעמיק על דו״ח המבקר על ”צוק איתן” ועל הדרך שבה צריכה הממשלה ליישם את ההמלצות, במקום תשובות אמיתיות לשאלות נוקבות, קיבלנו מופע אימים

20/04/2017
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • בדואר
  • RSS

ובסוף נשארו דבריה של מיכל קסטן קידר תלויים באוויר, ואיש לא טרח להשיב לה. מיכל, אלמנתו של דולב קידר שנהרג במבצע צוק איתן, ישבה והמתינה במשך שעה ארוכה עד שראש הממשלה סיים את דבריו, המתינה שעה ארוכה עד שחברי הכנסת שנרשמו לדיון קיבלו את רשות הדיבור, המתינה שעה ארוכה עד שתורה הגיע.

היא ישבה בשקט כל הזמן שבו ראש הממשלה דיבר בוועדה לביקורת המדינה, כשבא להתייחס למסקנות דו״ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן.

שעה ארוכה היא המתינה, ואז פנתה לראש הממשלה ואמרה:

״הפעלת כוח היא האחריות של הצבא. אחריותה של הממשלה ואחריות הכנסת היא למנוע את המלחמה. תמיד יש ברירה, תמיד יש דרכים אחרות. הממשלה ניצלה ומנצלת את מסירות החיילים כדי לברוח מהתפקיד של מניעת המלחמה. רצית להנהיג, אדוני ראש הממשלה, אז תנהיג. אל תאשים את כולם במחדליך, זה העולם, זה איראן זה החמאס. החמאס לא עומד בראש מדינת ישראל. וכן, אני יודעת שאני צריכה להאשים את חמאס במוות של בעלי, הם אלה שירו בו. אבל הם לא אלה שאחראים עלי, אתה אחראי עלי. להגיד שהחמאס הוא אכזרי ושאין עם מי לדבר זו לא תשובה, אדוני ראש הממשלה, כי הם לא אחראים עלי. אתה אחראי עלי ועל שלושת הילדים שאני צריכה לגדל עכשיו לבד.״

זו הייתה קריאה נואשת, אבל נוקבת. היא הביטה הישר בעיניו של ראש הממשלה ואמרה את הדברים נכוחה. היא נשברה ובכתה, אבל הבכי לא החליש את הביקורת.

אחריה דיברה לאה גולדין, אימו של הדר גולדין, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס, ביחד עם גופתו של אורון שאול: ״השאלה אם תצליחו להחזיר את החיילים בלי להוריד את המדינה ביגון שאולה, היא זו שתקבע אם מבצע צוק איתן הסתיים ואיך,״ אמרה, ״ולעניין העובדה שבני הפך מלוחם גיבור לחוב של גופה. תתבייש! האם אנחנו ההורים השכולים הם ׳דוח פתולוגי׳? זה מה שעשיתם מגיבור ישראל, דוח של גופות? ואתם לא מצליחים להחזיר אותם חיים או מתים? הפכת אותנו לאויב העם, הפכת את עניין הגופות לבעיה של המשפחות.״

לאה גולדין, אם שכולה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה על צוק איתן (צילום מסך מערוץ הכנסת)

וזה מה שנותר מהישיבה הארוכה בוועדה לביקורת המדינה: הכאב האין סופי של ההורים השכולים ובני המשפחה שהמתינו לתשובות ולא קיבלו.

הפער בין רמת הציפיות של ההורים השכולים לבין מה שהיה שם בסופו של דבר היה עמוק וכנראה לא ניתן לגישור.

הפער בין הכאב והפצע שלא ניתן לשקם, לבין דבריו של ראש הממשלה נתניהו היה עצום.

ראש הממשלה הגיע לוועדה לביקורת המדינה לישיבה מיוחדת בהזמנתה של יו״ר הוועדה ח״כ קארין אלהרר, כדי להשיב כיצד מתכוונת הממשלה ליישם את מסקנותיו של מבקר המדינה בעקבות הדו״ח הנרחב על מבצע ״צוק איתן״.

כל כך הרבה ליקויים מצא מבקר המדינה על תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למבצע הצבאי ושהתקבלו תוך כדי הפעילות בעזה – וכל כך הרבה שאלות עלו מהליקויים האלה, שהתייחסות מעמיקה של ראש הממשלה הייתה ממש מתבקשת. אחרי הכל, ראש הממשלה חייב לתת תשובות לציבור בצורה מסודרת.

נתניהו בא מוכן ובמשך שעה ארוכה הציג את משנתו ואת התמונה כפי שהוא רצה להציג אותה: ישראל, אמר, יצאה למבצע משום שלא הייתה ברירה אחרת (כן, תמיד זו מלחמת אין ברירה). במשך שעה ארוכה הפליג נתניהו בתיאורי החמאס והפך אותו למגה-ארגון, כזה שמאיים על עצם קיומה של מדינת ישראל. הוא הפך ארגון טרור מקומי למשהו עצום ורב שמאיים עלינו בטילים, ביבשה ובים. שיש לו תכניות רב זרועיות. וזה כלל ידוע: ככל שאתה מעצים את האויב שלך, כך הניצחון שלך עליו נראה מהולל יותר, ככל שהאויב אכזר וגדול יותר, כך עצם הניצחון הוא גבורה גדולה. ונתניהו עשה בדיוק את זה בצורה מתוחכמת ונחושה.

אחד הממצאים היותר כואבים של מבקר המדינה היה שהקבינט המדיני-ביטחוני כלל לא דן בחלופות מדיניות למבצע הצבאי. כלומר: ישראל יצאה למלחמה כאופציה ראשונה, ולא כאופציה אחרונה. ישראל  לא ניסתה להגיע להסכמים מדיניים שימנעו את המלחמה. ״אין לי אופציה מדינית עם חמאס,״ אמר נתניהו בלי למצמץ, ״אין פתרון קסם להפוך את חמאס למשהו אחר. לדרוש חלופות מדיניות מול חמאס זה משהו הזוי. מול חמאס יש רק הרתעה והכרעה.״ חזר ואמר שוב ושוב. אבל דבריו לא שכנעו את ההורים השכולים. לדבריהם לא באו בהכרח לחקור את העבר, אלא לחשוב על העתיד. איך למנוע את המלחמה הבאה, איך לוודא שסיפור צוק איתן, שהיה בעיני המבקר מבצע בעייתי עם התנהלות בעייתית, איך זה לא יקרה שוב. איך נתקן את הטעון תיקון.

במהלך הדיון התעמתו ח״כ דוד ביטן וח״כ מיקי זוהר עם ההורים השכולים. העימות היה קולני מאוד ובוטה מאוד. בוטה עד כדי כך שח״כ ביטן קרא לאילן שגיא, אביו השכול של ארז שגיא, שקרן. וח״כ זוהר אמר לאמו השכולה של הדר גולדין שהיא מגזימה בדבריה.

לא זכור מקרה שבו נבחרי ציבור העזו להיכנס לעימות קולני ופומבי עם הורים שכולים באופן כל כך בוטה, גס רוח שמזלזל בקורבן שלהם. לא זכור מקרה שבו נבחרי ציבור של מפלגת שלטון השתלחו באנשים ששילמו את המחיר היקר מכל. למרבה הצער נתניהו בחר שלא לנזוף בשני חברי הכנסת החצופים, הוא לא התעמת בעצמו עם המשפחות השכולות, ומצד שני גם לא הסתייג באופן פומבי מחבריו למפלגה שהתייחסו אליהן בזלזול

אז בסופו של דבר, במקום דיון מעמיק על דו״ח המבקר ועל הדרך שבה צריכה הממשלה ליישם את ההמלצות, קיבלנו מופע אימים. במקום התייחסות רצינית של מפלגת השלטון לליקויים שהתגלו, קיבלנו דוברים של משפחות שכולות שדרשו תשובות ולא קיבלו, קיבלנו חברי כנסת מהאופוזיציה שביקשו תשובות ולא קיבלו, וקיבלנו ראש ממשלה שלא הייתה לו הענווה המינימלית לקבל על עצמו אחריות למותם של 74 חיילים ואזרחים ולמבצע צבאי ששיתק מדינה שלמה למשך 51 יום.

עד כדי כך לא הייתה לו ענווה, עד שבשלב מסוים, מתוך זחיחות אמר: מבחן ההחלטות הוא מבחן התוצאה, והמבחן בבחירות. כלומר: העובדה שהוא נבחר שוב ושוב, מוכיחה שאין שום פגם בתהליכי קבלת ההחלטות שלו, ואין שום פגם בהחלטות עצמן.

ראש הממשלה בדיון בוועדה לביקורת המדינה על צוק איתן (צילום מסך מערוץ הכנסת)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה