הדרך למיגור הזנות עוברת דרך הפללה

היום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק שיקום נשים בזנות והפללת לקוחות זנות. שנת 2017 יכולה להיות שנת הבשורה שבה מדינת ישראל צועדת צעד משמעותי למיגור הזנות

16/07/2017
ח''כ עליזה לביא קבלו עדכונים מח''כ עליזה
  • בדואר
  • RSS

**עדכון**

היום (16.7.17) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לשיקום נשם בזנות ולהפללת לקוחות זנות. כתבה זו פורסמה לראשונה ב-14.3.17

בשנה האחרונה נפל דבר בישראל: לראשונה הוקמה ועדה מקצועית, בין-משרדית, ע”י שרה בכירה העוסקת בבחינת המדיניות להפללת לקוחות זנות, בדומה לזו שכבר אומצה בוורסיות שונות במספר מדינות בעולם ובהן שבדיה, נורבגיה, פינלנד, צרפת, אירלנד, איסלנד וקנדה. אין זו הפעם הראשונה שהנושא עולה על סדר היום, אך בעת הנוכחית זוכה ההצעה לתמיכה רחבה ויוצאת דופן מצד חברי כנסת ומשרדי ממשלה, ואף חוות דעת פנימית של המשטרה, התומכת בהפללת לקוחות זנות.

לאחרונים קיימנו בוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות שבראשותי דיון ייחודי ומעשיר בהשתתפות דיפלומטים ממדינות שונות שכבר אימצו את המודל של הפללת צרכני זנות ואסרו על צריכתה, בצד הטמעתה של תכנית שיקום לאומית לנשים היוצאות מן המעגל. מחר, תגיע שרת המשפטים איילת שקד לוועדה בכנסת- ותדווח על התקדמות עבודת הוועדה הבין-משרדית שהקימה והצפי לקידום הנושא בישראל. אין ספק אם כן כי המאבק בזנות בזירה המקומית והגלובלית עולה מדרגה, והוא חוצה גבולות, מגזרים, קואליציה ואופוזיציה.

יחד עם זאת, הפללת לקוחות זנות אינה עניין של מה בכך, וההצעה מעוררת לא מעט אמוציות והתנגדויות, המלווים בשורה של טיעונים נחרצים: “אי אפשר למגר את הזנות”, “זהו המקצוע העתיק בעולם”, “אם באמת אכפת לכן מהנשים- תמסדו את הזנות”, “מי אתן שתחליטו בשבילן”, “הייתה זנות גם בתנ”ך”, “הוצאה מהחוק רק תעביר את הזנות למחשכים”, וכמובן המפורסמת מכולן – הטענה בדבר “זכות הבחירה של הנשים”.

חלק מן הטענות מופרכות מהיסוד, חלקן רציניות יותר, ומכל מקום על כולן אני חולקת. ויחד עם זאת, לכלל הטיעונים חשוב להתייחס במלוא הרצינות, ולקדם שיח מעמיק בנושא לקראת הבשלת המהלך הדרמטי גם כאן בארץ.

ראשית- אתייחס להתייחס לטענה הרווחת והמסולפת מכולן, והיא טענת הבחירה. במחוזות מסוימים עדיין רווחת הסברה כי עיסוק בזנות הוא תוצר של בחירה חופשית של הנשים בתעשייה, ולפיכך ביקור בבתי הבושת הוא אקט צרכני לגיטימי. כמי שמסתובבת ויוצאת לסיורים בשטח, רואה בעיניי את הנשים והנערות, המרפאות הניידות, את בתי הבושת ודירות המסתור, שומעת עדויות ממקור ראשון, עובדת מול הארגונים וגורמי המקצוע, ומובילה את הוועדה למאבק בזנות וסחר למעלה משנה – אני יודעת לספר שאין שקר גדול מכך. מדובר בתעשייה הרסנית, אלימה, שמערבת קטינים וקטינות במספרים גדולים, שיש בה סבל, שיעבוד, אלימות, ובמקרי הקצה התאבדויות ומקרי רצח. רובן המוחלט של הנשים הגיעו לתעשייה מרקע קשה של אלימות במשפחה, אונס או פגיעות מיניות בילדות, התמכרויות קשות, עוני ועוד. אחרות משועבדות לחובות כלכליים קשים אותן קיוו לכסות באמצעות העיסוק בזנות, וחיות בצל פחד ואיומים. רבות מהן צורכות סמים ומאלחשים בכמויות גדולות כדי להתנתק מהגוף ולטשטש את הכאב. ספרו להן על אותה הבחירה.

גל אמת, שיצאה ממעגל הזנות וכתבה את סיפורן של נשים בזנות

לכך מצטרף נתון חשוב נוסף: סקר משותף שערכו משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים העלה כי למעלה מ-75% מן הנשים מעוניינות להשתקם בהינתן הכלים המתאימים. הן זקוקות לסיוע, הן זקוקות לתמיכה, הן זקוקות לנו.

רק מתחילת השנה הנוכחית מתו שתי נשים נוספות בזנות. אחת מהן בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, שעברה אונס שנים ספורות קודם לכן. השנייה בת 46 שאיבדה את כל רכושה, ולאחר מספר ניסיונות כושלים להשתקם, מתה ממנת יתר. הן מצטרפות לספירה המצמררת של 51 נשים שמתו במעגל הזנות בעשור האחרון. גם להן- נסו לספר על אותה הבחירה.

אלו המתעקשים על זכות הבחירה של אותן נשים עושים שקר בנפשם: או שאינם מודעים להשלכות ההרסניות של התעשייה, או שבמודע מתכחשים אליהם כי הם חלק מאותו מעגל הרסני של צריכה, סחר או סרסור בנשים. היקף התעשייה אגב, נאמד על למעלה ממיליארד ש”ח בשנה, ולא מפתיע שיש מי שיתנגד בכל כוחו למיגורה.

 הטיעונים בדבר ‘המקצוע העתיק בעולם’, או אלו שנתלים בכך שהזנות הייתה קיימת עוד מימי התנ״ך אבסורדיים גם הם. בתקופת התנ”ך נכחו ביתר שאת גם רצח, עבדות, סקילה, אלימות קשה ודברים נוראים אחרים. באזורים שונים בעולם גם כיום רווחות מלחמות, עינויים, אונס ועבדות כעניין שבשגרה. תפקידנו הוא לא להתמסר לקיים או למה שהיה, אלא לסרב לקבל דבר כמובן מאליו ולפעול ללא לאות כדי לייצר מציאות טובה יותר. גם בעיצומו של המאבק לביטול העבדות או להענקת זכויות בחירה ותעסוקה לנשים, תמיד היו אלו שהתנדבו להסביר מדוע הדבר אינו אפשרי. היו אף שתלו בכך הסברים מדעיים וגנטיים. אולם למזלנו, הנאבקות והנאבקים היו תמיד אלו שביקשו לצייר את העולם לפי האידיאל הרצוי, ולא רק כפי שהוא כיום.

טענה נוספת, והחשובה אולי מכולן היא הטענה כי הפללת צרכני זנות לא תמגר אותה, אלא רק תעביר אותה למחשכים ותביא לפגיעה קשה יותר בנשים. זוהי טענה חשובה ויש להתייחס אליה בכובד ראש.

ראשית- רבים מצרכני הזנות הם אנשים נורמטיביים לחלוטין, כאלו שאתם רואים יום יום ברחוב, במשרד, בסופר, בבנק וגם במסדרונות השלטון. אנשים המאמינים שמדובר באקט לגיטימי ושאינם מודעים בהכרח להשלכותיה ההרסניות של התעשייה. הוצאה מהחוק, תפחית את הביקוש בקרב רבים שאינם עבריינים. נכון – גורמים עברייניים וזנות במחשכים אולי תישאר – אך בוודאי במספרים פחותים,  וגם בהם נדע להילחם.

חברות הלובי למיגור הזנות וח"כ עליזה לביא בהפגנה מול מועדון חשפנות

שנית- מדובר בטענה מוכרת החוזרת כנגד איסור של כל פרקטיקה שהיא פסולה ופוגענית, בגלל החשש שתמשיך להתקיים ‘מתחת לרדאר’. כך טוענים למשל גם אלו המתנגדים לאיסור על הימורים במכונות המזל, הפוגעות באוכלוסיות העניות ביותר. ובכן – האופציה הזו תמיד קיימת, אך אוי לה למדינה שמראש מרימה ידיים בכל הקשור ליכולת אכיפת החוקים שהיא עצמה מחוקקת. נכון, ייתכן והדבר ייקח זמן. ייתכן ויהיו חבלי לידה קשים כמו בכל תהליך בסדר גודל כזה. אך בטווח הארוך- בנחישות, בהתמדה, ותוך הקצאת משאבים לאכיפה ולהסברה, המודל בהחלט יכול להצליח גם בישראל.

נוסף על האמור, חשוב מאוד להדגיש כי הפללה היא רק מרכיב אחד במאבק הכולל למיגור הזנות, ואף לא החשוב ביותר. הפללת לקוח נועדה לטפל בצד אחד בלבד של התופעה, וזהו צד הביקוש. בלי החלק של ההסברה, החינוך, ושיקום הנשים- היא לא שווה דבר. אך יחד איתם: היא יכולה לעשות מהפכה של ממש. איך יודעים? המקרה השבדי הוא דוגמה מצוינת- שם מוגרה את הזנות בלמעלה מ-60% בתוך שנים ספורות. בדיון האחרון שקיימנו, אף העידה סגנית השגריר בוועדה שאין להם כל אינדיקציה לכך שהזנות עברה למחשכים. לפיכך, החוק שעומד היום על סדר היום מקצה פרק ייחודי ומקיף המתייחס לשיקום נשים מן הזנות, מתן סיוע וכלים להשתלבות מחדש בחברה ובתעסוקה.

לבסוף, חשוב לזכור שחקיקה אינה מסתכמת רק במשמעויותיה הפרקטיות, והיא טומנת בחובה גם אמירה נורמטיבית של חברה כלפי סוגיה מסוימת. במקרה זה – יש כאן אמירה ערכית ומוסרית ראשונה במעלה – על פיה גופה של אישה אינה סחורה הנקנית בכסף, וכי צריכת זנות היא נורמה פסולה ופוגענית, כלפי האישה, כלפי הצרכן, וכלפי החברה כולה.

אי אפשר לנצח לעצום עיניים ולהתעלם מן המצוקות שנמצאות בשוליים, בפינות האפלות ביותר של פחד, הדחקה וייאוש. המאבק בזנות הוא לא נגד, הוא בעד. בעד הנשים, בעד הגברים, בעד חברה מתוקנת. שנת 2017 יכולה להיות שנת הבשורה – בה ישראל מצטרפת לשורה של מדינות ראשונות שכבר אימצו חקיקה מתקדמת, הוציאו את הזנות מתחומי המותר והלגיטימי, והחלו בפרויקט לאומי של שיקום. גם אנחנו נהיה שם.

ח"כ ד"ר עליזה לביא (צילום: מאיר בולקה)

** הכותבת היא חברת כנסת ממפלגת יש עתיד ועומדת בראש הוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות

כתבות נוספות בנושא:

סיפורה של ג’ – מכתב לאנושות כולה

המאבק בזנאות יוצא לדרך

על מה אנחנו חושבות כשאנחנו חושבות על זנות?

יחסי המראה בין אישה בזנות לאישה מוכה

“אם זנות היא בחירה חופשית, למה גברים לא בוחרים בה?”

נשים שורדות זנות זכאיות להזדמנות

הצעת חוק: עונש מאסר על צריכת זנות

איזה מזל שאני בחיים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה