הדרך הקלה לעצור את עצמכם מאכילה מוגזמת

כמה פעמים "יישרתם" את העוגה קצת יותר מדי, המשכתם לאכול אחרי ששבעתם, או נשנשתם את השאריות של הילדים לאחר ארוחה דשנה? אז אספנו עבורכם 6 טריקים שימושיים למניעת אובר-איטינג

12/07/2016
גוני לב ארי קבלו עדכונים מגוני
  • RSS

טיפים למניעת אובר-איטינג. צילום: שאטרסטוק

"הסיבות לאכילה נחלקות על פי רוב לשלוש", מסבירה אסנת בוברוב, דיאטנית סופר-פארם. 1. רעב פיזיולוגי - אם עברו לפחות שלוש שעות ויותר מהפעם האחרונה שאכלנו, נרגיש קרקורי בטן ואין סיבה שלא נהיה רעבים. 2. התאוות בעת חשיפה לגירויים - זה קורה אם פגשנו במשהו מאוד טעים, אבל לא חשנו רעב, אולי אנחנו אפילו אחרי ארוחה דשנה. במצב כזה, נחפש את כל הצידוקים והתירוצים בעולם, למשל: "אבל הרגע הניחו על השולחן כמה עוגות טעימות ואיך לא אתאווה לאכול אחת מהן" / "לא כל יום אזכה לאכול עוגת פירות יער עם גלידת וניל" / "לא אכלתי הרבה קודם, לא נורא אם רק אטעם" / "זה משתלם חמש לחמניות בעשרה שקלים".

הסיבה השלישית קשורה בדרך כלל למצבים רגשיים, נקרא לה דחף לאכילה. הדחף הזה יכול להיות קשור בשעמום, בבדידות, בעצב, בכעס וגם בתחושות כמו שמחה והתגשמות. מדובר במנעד רחב של רגשות ובהרבה מקרים, חלקנו למדנו לפתור את התחושות האלו עם אכילה. יש מי שיקרא לזה "להתחבק עם פחמימות". ברגע כזה, כל מה שנרצה הוא להעלים את התחושה הלא נוחה ונחפש את הדרך המהירה ביותר: אוכל.

6 טריקים שיעזרו לכם לצאת מפלונטר ה"אכלתי יותר מדי":

1. זכרו שעמידה בפיתויים היא יכולת שאפשר לאמן ממש כמו שריר מפותח. ככל שתצליחו להתגבר על פיתויים, כך תהפכו ל"עמידים" יותר בפניהם. תחושת הדחף לאכול דומה מאוד לגל. כמו גולש גלים שיודע שלגל יש רוחב, גובה ותדירות - הידע הזה עוזר לו לצבור ניסיון שבו הוא מפתח יכולת לעמוד על הגל. כשנתחיל לעמוד איתנים אל מול הגלים/גירויים, נפתח יכולת לגלוש מעליהם, כי גם לגל הכי גבוה יש נקודת סיום, אפילו לצונאמי. ואז קורה דבר מעניין: הגלים הופכים פחות גבוהים, רוחבם מצטמצם ותדירותם קטנה וכך אנחנו פחות חשופים ל"סכנה" שמביאה איתה תחושת האובר-איטינג.

2. כאשר התחלתם לאכול משהו שלא התכוונתם אליו, הכירו במעידה: "נכון, אכלתי עוגייה וזה לא היה בתכנון, לא נורא". אל תספרו לעצמכם סיפורים שווא. קחו בחשבון את "החוב" להמשך היום, שזה לא מה שיפיל את רוחכם, זה גם חלק מהתהליך.

3. נסו לייצר קונטרה (מקום מפלט) למקומות שאפשר לכנות אותם כאזורי סיכון: קערת ירקות חתוכים במרכז המקרר, או קנקן מים לימון ונענע, יכולים לעודד את תחושת השובע. היו מודעים לאזורי הסיכון, אם תצליחו להתרחק מהם, מה טוב: אם זה המקרר שנפתח ונסגר, זה הזמן לצאת מהבית; אם זה הבופה בחתונה, זה הזמן לגשת לרחבה, או לרענן את האיפור.

4. צרו לעצמכם רשימה עם הסיבות שבגללן חשוב לכם להקפיד לאכול בצורה בריאה ומסודרת, או לרדת במשקל. לדוגמא: "אם ארד במשקל ואשמור על ההישג, ארגיש כל יום תחושת ניצחון אדירה" / "את מלכה!" / "אם אתמיד באכילה מסודרת, אהווה את הדוגמה שתמיד רציתי להוות לבת שלי". הסיבות הללו תואמות את הגישה, שאם יש רצון, הדרך כבר תימצא (פרופ' ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות"). את רשימת הסיבות שלכם הניחו במקום זמין (על המקרר, בנייד, מעל המחשב וכו'). ככל שהסיבות ינוסחו במילים האמיתיות שלכם, הן תהינה רשת ביטחון צפופה וחזקה עבורכם.

טיפים למניעת אובר-איטינג. צילום: שאטרסטוק

5. מתחילים ע-כשיו - בואו נחליף את המשפט "במילא הלך היום, מחר אתחיל דיאטה", במשפט "עכשיו אני מותחת את קו הסיום". במקום למצוא את עצמנו אחרי חצי עוגה, שלושת רבעי קופסת עוגיות ומנה חמישית של ספגטי בולונז, כי ממילא היום הזה אבוד ומחר יום חדש - אפשר לעצור גם אחרי התוספת הראשונה של 200, 300 קלוריות, ולהתמודד עם זה ביתר קלות. לדוגמא: יישרתי את העוגה >> לקחתי פרוסה שלמה >> כבר נשבר הצום, אז אטעם מהעוגיות שחמותי הביאה >> אחר כך אבדוק מה הילדים החזירו מהקייטנה, או שאחפש את השאריות של סוף השבוע שהיו ממש טעימות וכל הזמן הציק לי בראש מי אכל יאכל אותן. הרעיון הוא להפנים שבכל שלב אפשר לעצור, וכך לא נאכיל את עצמנו בשקר שמחר נתחיל בדיאטה, כי בצורה כזו מחר לעולם לא יגיע.

6. דמיינו את הקיבה שלכם כמכונת כביסה: אם תמלאו אותה עד הסוף, יהיה לה קושי להסתובב ולכבס את הבגדים כמו שצריך. תמיד כדאי להשאיר "חלל" קטן בקיבה על מנת לא להגיע לתחושת "התפוצצות". במהלך הארוחה, שאלו את עצמכם: "האם אני שבע/ה?" לעיתים, האוכל הטעים עלול לטשטש את תחושת השובע, אבל ברגע שנשכיל להאזין לתחושה ולעצור בזמן, יהיה זה הניצחון הקטן שלנו כי תחושת השובע במקום תחושת ההתפוצצות היא פרייסלס.

אובר-איטינג. צילום: שאטרסטוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה