הגיע הזמן להביא את דרכי ההוראה למאה ה-21

מערכת החינוך כפי שהיא היום אינה רלוונטית עבור תלמידים רבים וחשוב למצוא את הדרך להגיע אליהם, לגרום להם להסתקרן ולגלות מעורבות. דרכי ההוראה של המאה ה-21 צריכות להשתנות

18/06/2017
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • בדואר
  • RSS

אלו היו ימים לפני הבגרות באזרחות. א’, אחת התלמידות של צחי לא הצליחה ללמוד. היא ניסתה לשנן את החומר אך לא זכרה אותו. אז צחי החליט לנסות משהו אחר. הוא לימד אותה באמצעות מוסיקה, הם שרו את חומר הלימוד, והפלא ופלא, לא רק שא’ זכרה את החומר, היא אף עברה את הבגרות בהצלחה מרשימה. צחי אומנם מצא את הפתרון לתלמידה שלו, אבל תלמידים רבים נותרים מאחור. מערכת החינוך כפי שהיא היום, אינה רלוונטית עבור רבים מתלמידה. הלימודים אינם מעניינים אותם, סגנון הלמידה אינו מתאים להם, הם לא שותפים ולא שומעים אותם והם סובלים במשך שנים רבות. לפיכך חשוב למצוא את הדרך להגיע אל התלמידים, למצוא את הדרך שתגרום להם להסתקרן ולהיות מעורבים, להעביר את המשקל אליהם.

ילדים משועממים בבית הספר (צילום: שאטרסטוק)

המאה ה- 21 מזמנת לנו ים של ידע, מרתק, מעניין, אחר, אבל ה”איך”, דרכי ההוראה, חייבות להשתנות. כיום הלמידה לא חייבת להיות במקום ובזמן מסוים, אפשר ורצוי לצאת מבין ארבע קירות הכיתה. אפשר ליישם, לדוגמה, למידה קהילתית, דרך פרויקטים משותפים לבית הספר ולקהילה, למפעלים וענפי מסחר. אסור שבית הספר יהיה מנותק מהחברה. הוא צריך להיות חלק אינטגראלי ממה שקורה ביומיום. זה גם מה שיהפוך את הלמידה לרלוונטית, ברגע שהיא תהייה מקושרת לפוליטיקה, לכלכלה, לתאגידים ולחופש המידע.

במקביל גם סגנון הלמידה חייב להשתנות. חשוב להציב בפני התלמידים סימני שאלה במקום סימני קריאה. צריך לאפשר להם לחשוב ולהבין שלכל שאלה יש כמה תשובות אפשריות. אז גם ניתן לטפח בקרב התלמידים מיומנויות כמו שאילת שאלות, חקרנות, הרהור וערעור, על חשבון טיפוח של רובוטים שמשננים ופולטים חומר.

אפשר ללמוד גם אחרת (צילום: שאטרסטוק)

אחת המיומנויות החשובות ביותר שחשוב לטפח בקרב התלמידים במסגרת הכשרתם למיומנויות המאה ה- 21 היא היזמות. יזמות היא חשיבה שלא מתחשבת בגבולות וקריטריונים, היא ממציאה את עצמה, פורצת דרך. ככה התחילו כמה מהיוזמות וההמצאות ששינו את העולם, משיגעון של בני אדם ששינו דברים. לתלמידים, כמו גם לאנשי חינוך, יש את היכולות לקדם יוזמות נפלאות, מעוררות השראה ופורצות דרך, אם רק יקשיבו ויאפשרו להם את החופש, אם רק ילוו אותם ויעניקו להם את הכלים המתאימים. לפיכך היזמות צריכה להיות חלק אינטגראלי ממערכת החינוך ומעצם תהליך הכשרת המורים בישראל. כך לדוגמה במקום להכין את התלמידים לבגרות על פי השיטה המסורתית של למידה פרונטאלית, ניתן ללמד לבגרות גם בדרכים נוספות שיתאימו למגוון אינטליגנציות, כמו למידה דרך מוסיקה, תנועה או משחק, שיכולה מאוד להתאים לחלק מהתלמידים. למידה שכזו רואה את היכולות השונות של הילדים ומתחברת לסגנון הלמידה המועדף שלהם. זה פותח ערוצים נוספים, זה מרחיב דעת ולא מקטין דעת, זה מעורר סקרנות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, ומשם החינוך יכול לעוף. זהו החינוך של המאה ה- 21.

יש דוגמאות ללמידה כזו בארץ ובעולם וחשוב להמשיך בדרך זו. צריך לעודד יוזמות אלה ולהפוך אותן מיוזמות נקודתיות ומקומיות ליוזמות הנוכחות במערכת כולה. אז תוכל מערכת החינוך להוציא מקרבה תלמידים מעורבים, אקטיביסטים, בעלי חשיבה יצירתית, חקרנית וביקורתית. תלמידים שיהיו מצוידים במיומנויות הנדרשות במאה ה- 21.

ב- 22-23 ביוני תקיים מכללת סמינר הקיבוצים את האקתון 2017 במסגרתו יקודמו 25 יוזמות חינוכיות-חברתיות חדשות של סטודנטים, אנשי חינוך ואקדמיה. יוזמות אלה זוכות לליווי מומחים ומחזיקי  ידע, במטרה לקדם רעיונות מחוללי שינוי בחינוך ובקהילה. 

.

** הכותבת היא ד”ר הדס דקל, ראש המרכז ליזמות במכללת סמינר הקיבוצים. 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה