הגורמים לדיכאון שבחיים לא הייתם חושדים בהם

אכילה לא נכונה עלולה לגרום לדיכאון ובעיות פסיכיאטריות מגוונות. איך זה בדיוק קורה ואילו תוספי תזונה יכולים לסייע? ד"ר אינה מרנזון עם התשובות

02/04/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: ד"ר אינה מרנזון

המוח האנושי מכיל יותר מ- 86 מיליארד נוירונים (תאי המוח). לכל נוירון עד 10 אלף חיבורים עם נוירונים אחרים, אשר ביחד מאוחדים לרשתות עצביות רבות שמתפקדות בצורה אינטגרלית. העברת התרעות עצביות מתבצעת בהשתתפותם של נוירוטרנסמיטרים (מסרונים\מוליכים עצביים) שונים המשמשים בהולכה העצבית. הפרעות בהיווצרותם והפעלתם המסונכרנת, נחשבות לגורם המרכזי להתפתחות מצבים נפשיים. מכאן, הטיפול הפרמקולוגי בהפרעות אלה מתמקד בייצוב של הולכה העצבית בין הנוירונים.

במשך שנים רבות אבחונן של הפרעות נפשיות נשען בעיקר על מערך מובנה של תסמינים נפשיים, בדיקה שגרתית שבוחנת מספר פרמטרים, כמו וויטמין B12, חומצה פולית, TSH וכד'. איתור היסטוריה משפחתית לצורך זיהוי תורשה פסיכיאטרית. כמו כן, נבדק שימוש בחומרים פסיכו-טרופיים (אלכוהול, סמים), אשר גם הוא יכול להביא לסימפטומים הפסיכיאטרים. בסופו של האבחון המטופל מקבל תווית של "חולה נפש" המלווה עד היום בסטיגמה חברתית ונכנס למסלול של טיפול נפשי כרוני, לעיתים - לאורך כל חייו.

האם הסיבה לדיכאון היא בכלל מחסור בתזונה? (Lightspring - shutterstock)

שיטת האבחון של פסיכיאטריה מודרנית מתייחסת לייחודיות של מצבו הביוכימי במוח העומד מאחורי הסימפטומים הנפשיים. כך, מחקר קליני ומעבדתי ארוך טווח (כ-40 שנה) שנערך במכון המחקר בראשות של דר' ויליאם וולש  Walsh Research Institute, ארה"ב, טוען כי ביוכימיה מוחית, אשר שונה מחולה לחולה, היא הפקטור הקריטי ביותר לאבחון וטיפול מקצועי בהפרעות פסיכיאטריות. המחקר בחן את הקשר הסיבתי בין ההרכב הביוכימי בגוף ובין התסמינים פסיכיאטרים מובהקים. כמו דיכאון, חרדה, התקפי פניקה, תוקפנות בלתי נשלטת ואפילו אובדנות. כמו כן, נבחנה התאמה בין חשיפה ארוכת טווח לגורמים ביוכימיים ובין תכונות אישיות מסוימים (כמו פרפקציוניזם קיצוני, שליטה בלתי מוגבלת, תחרותיות, נטייה להתמכרויות, OCD וכד').

עוד נמצא כי מחסור בנוטריינטים (חומרים מזינים כמו אבץ, מגנזיום, חומצה פולית, וויטמין B6) ועומס בחומרים אחרים (מתכות רעילות, נחושת) עלולים לשבש הן את היווצרות הנוירוטרנסמיטרים והן את תפקודם הראוי ולהביא בכך להתפתחות של מצבים נפשיים קשים. מסקנות המחקר התבססו על הערכת מצבם של יותר מ-2800 מטופלים ואלפי אסירים שהשתתפו במחקר ועל אבחונן של יותר מ-3,000,000 בדיקות מעבדה. התברר כי ל- 280 מרכיבים ביוכימיים נצפתה השפעה על תפקודו המוחי, בעוד כי רק ל-8 מהם נמצאה השפעה מאסיבית ומרחיקת לכת לאיזונו הביו-כימי של המוח.

אינה מרינזון (אלבום פרטי)

למשל, ב-95% של דיכאונות לאחר הלידה נצפתה רמת נחושת גבוהה באופן משמעותי בדם. לעומת זאת, עומס הנחושת אצל גברים תואם להתנהגות אלימה ואנטי – סוציאלית. השימוש המעשי (הספקת נוטריינטים, ניקוי רעלים, התאמה תזונתית וכד') במידע על קורלציות מדוברות, הביא לשיפור משמעותי ואף להיעדרות התסמינים פסיכיאטרים אצל חלק גדול של המטופלים בעל אבחנה פסיכיאטרית מובהקת. יתר מכן, יעילות הטיפול בנוטריינטים הביא להתפתחות תחום פסיכיאטרי חדש, Nutrient Based Psychiatry.

דוגמה נוספת של אחת המחלות הנפש הנפוצות ביותר שסובלים ממנה יותר מ-300 מיליון אנשים ברחבי העולם, הדיכאון. שנחשב למחלה מתמשכת הגורמת לסבל נפשי רב ופגיעה תפקודית קשה. מצריכה טיפול תרופתי קבוע אשר לא תמיד משפר את המצב, ואם כן, במרבית המקרים גורם לתופעות לוואי הפוגעות באיכות החיים של המטופל. בהתבסס על המחקר של דר' וולש, מזוהות חמש סיבות ביולוגיות עיקריות לדיכאון:

  • חוסר מתילציה (Undermethylation)
  • עומס הנחושת (Copper Overload )
  • מחסור באבץ וויטמין (B6 Pyrrole Disorder)
  • חסר חומצה פולית ( Overmethylation)
  • עומס מתכות רעילות ( Toxic Metal Overload)

 אלרגיה יכולה לגרום לדיכאון?

במקביל נבדקים גם גורמים קליניים נוספים שעשויים להיות מעורבים בהתפתחות דיכאון:

  • אי סבילות מזון (Food Intolerances)   כמו גלוטן, חלב, סליצילטים או אוקסולטי וכד'
  • חוסר איזון רמות סוכר בדם: hypo\ hyperglycemia
  • גידול יתר של שמרים ועובש וחיידקים פתוגניים במעיים
  • מחלות וחוסר איזון של בלוטת התריס וכד'.

כל אחד מהמצבים לעיל מצריך טיפול בפני עצמו. ראוי לציין, כי אותם גורמים עלולים להיות אחראים גם על התפתחות הפרעות פסיכיאטריות נוספות. בניהן: חרדות והתקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ודו-קוטבית, אוטיזם וסכיזופרניה, הפרעות התנהגות, כשב וריכוז, אלצהיימר וכד'.

איך מזהים את מקור הבעיה?

כיום קיימים פאנלים מקיפים של בדיקות פונקציונליות וגנטיות החל מאבחון של מחסור בחומרים מזינים, עודף מתכות כבדות ורעלים ועד פקטורים מטבוליים, הורמונליים, השפעות של החיידקים במערכת העיכול וכד'. הבדיקות אלה מאפשרות לאבחן מרבית הגורמים חיצוניים והפנימיים להתפתחות המצבים הנפשיים ולעקוב אחרי תוצאות הטיפול.

נראה כי היצמדות לפרוטוקול המעבדתי של המחקרים האופייניים להפרעות נפשיות יכולה מחד להרחיב את המעגל המטופלים שמצבם ישתפר ע"י הטיפול בנוטריינטים ומאידך לצמצם את מספר ההפרעות הפסיכיאטריות הכרוניות, לעומת ראייה אבחנתית של הפרעה נפשית שנעשתה על בסיס סימפטומים קליניים בלבד וללא בדיקות פונקציונליות מקיפות. מבחינה טיפולית, ניתן להשתמש בנוטריינטים, תזונה מותאמת אישית ואורך חיים בריא במקביל לטיפול הפסיכיאטרי הקיים בכוונה להנמכת המינונים של התרופות כעבור מספר חודשים לאחר התייצבות מצבם של המטופלים.

** הכותבת,  ד"ר אינה מרנזון, היא פסיכיאטרית מומחית, פסיכותרפיסתית. היא תעביר הרצאה בכנס רפואה פונקציונלית- הדור הבא בתאריך 12.4 בתיאטרון גבעתיים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה