ארון הספרים

מתחילה לקרוא ספרים בהן הגיבורות לסביות, כולן לחשו דרך הדפים שלא עשיתי דבר רע וזה בסדר לחיות את חיי, לאהוב נשים. פוסט אורח: שחר אייל

07/03/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» הגיבורות הן לסביות. צילום: ThinkStockPhoto

ידעתי שאני לסבית שנים לפני שהבנתי את משמעות המילה, להשלים עם זה לקח לי עוד  שנים רבות אחרי שכבר הבנתי.

זה היה אי שם בשנות השמונים. הייתי ילדה צעירה שגדלה בקיבוץ לא ממש בקצה העולם שמאלה, אבל את זה אני מבינה היום. אז, זה היה נראה כמו קצה העולם. בתקופה ההיא לא היה אינטרנט, או בכלל מחשבים בבתים. מה שהיה זה ערוץ אחד ממלכתי מאוד. לא היו מפורסמים שיצאו מהארון, רק שמועות, והפעמים היחידות ששמעתי את המילה הומו או לסבית היו בהקשרים שליליים מאוד. כחלק מחברה סטריאטיפית מאוד, גם אני הפנמתי את אותם סטריאוטיפים ולא רציתי להיות חלק מאותם אנשים שונים/סוטים/מגוחכים.

היא נראית כמו גבר

הייתי ילדה ספורטיבית (היום אף אחד לא יאמין לי), התעניינתי בספורט ואף עסקתי בו. אלו היו השנים שמרטינה נברטילובה וכריס אוורט לויד נפגשו באופן קבוע בגמר הנשים בווימבלדון, וכל שנה חיכיתי בציפייה מהולה במתח למשחק הגמר, ולאמירה הקבועה של אבא שלי : "היא נראית כמו גבר, תראי את הידיים שלה. את יודעת שהיא לסבית?"

אני לא יודעת אם זה היה חוש שישי שלו או סתם צרוף מקרים, אבל מרטינה נברטילובה הייתה הלסבית המוצהרת היחידה שהכרתי, שלמרות דבריו של אבי, היא נראתה לי נורמאלית לחלוטין, אבל גם אותה ראיתי רק בטלוויזיה. הרגשתי אבודה ולא ידעתי למי לפנות. היו אנשים טובים לאורך הדרך שכמעט דיברתי איתם, אבל חששתי כל כך מהסטיגמה, מהסטראוטיפ, וכשלא מצאתי מקור מידע אחר, פניתי לספרים.

לרעות בשדות זרים

מאז שאני זוכרת את עצמי קראתי והרבה, גדלתי במשפחה קוראת. התחלתי לחפש בספריה של הקיבוץ, משם עברתי לספריית בית הספר. אני מודה שלא מצאתי הרבה ומה שמצאתי רק הרע את ההרגשה שלי. אחרי הצבא עזבתי את הארץ והלכתי לרעות בשדות זרים - חייתי באירלנד מספר שנים. לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שנכנסתי לחנות ספרים גדולה ומרכזית ומצאתי את עצמי עומדת ובוהה בארון שלם של ספרים ועליו השלט: GAY and LESBIANS.

מיד זזתי הצידה ונעמדתי ממול לארון הצמוד לו, עדיין המומה מהתגלית, מנסה לעבד את המידע ולהחליט מה לעזאזל לעשות איתו עכשיו, כך התחיל הרומן הארוך מאוד שלי עם ארון הספרים הספציפי הזה, ארון הספרים הלסבי. מאז התרחבתי לארונות רבים נוספים – כשחזרתי לארץ התחיל הרומן עם "אמזון" (AMAZON)  וחנויות ספרים אחרות המוכרות ספרות להטב"ית באינטרנט.

קשה לתאר את התחושה של ילדה אבודה ובודדה, כן גם בגיל 20 הרגשתי כך, שחושבת שהיא שונה/אחרת ומתחילה לקרוא סיפורים בהן הגיבורות הן לסביות. ולא סתם לסביות, לסביות גאות, אסרטיביות, חזקות. הן כולן לחשו לי דרך דפי הספרים שאני בסדר, שלא עשיתי דבר רע, שזה בסדר להיות מי שאני, לחיות את חיי, לאהוב נשים.

היום בגיל 40, אני חיה עם בת זוג. בנינו בית בגליל ויש לנו שני ילדים מקסימים.

מהארון יצא גם עסק

היום אני חובקת עסק חדש שנולד מהחוויה הזאת, וחווית היציאה מהארון. זה התחיל מתוך רצון לחלוק עם חברות ספרות לסבית טובה שקיימת באנגלית אך לא בעברית. התחלתי לתרגם ספר לסבי שאני מאוד אוהבת.במהלך התרגום יצרתי קשר עם הסופרת ובמהלך ההתכתבות הצעתי לה לתרגם את  הספר בצורה חוקית ורשמית לעברית.

היא העבירה אותי לנהל משא ומתן מול ההוצאה לאור של הספרים שלה בחו"ל, לאחר מספר חודשים קניתי את זכויות התרגום, והספר הראשון עומד לצאת לאור ממש בימים אלו. הניסיון הזה, והתחושה שיש מחסור וצורך לגשר על הפער העצום בין ספרות לסבית קיימת לבין המתורגמת לעברית- גרם לי להקים את ספרות גאה, פרויקט שמטרתו תרגום יצירת ספרות לסביות לעברית. כיום, המטרה היא למכור את הספר (ובעתיד ספרים נוספים) כספר אלקטרוני- קובץ שניתן לקרוא במחשב או להדפיס, מתוך רצון להפחית שימוש בנייר.

אני מאמינה גדולה בספרות ובכוחה להשפיע ולנגוע, מקווה ומאמינה שהספר/ים בפרויקט יגעו ויאפשרו לאנשים להבין ולהכיר את האחר ולאחרים להכיר ולקבל את עצמם. כמו שאני הכרתי.

אתר הפרויקט.

לרגל חגיגות 100 שנה ליום האישה, בואי להתפנק במבצעים ורודים מיוחדים.

תמונולרגל חגיגות 100 שנה ליום האישה,




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Dafna Cohen 08/03/2011

    כל הכבוד שחר. עשית דרך ארוכה ומעוררת התפעלות! בהצלחה!

בחזרה למעלה